ללכת לאיבוד ולאבד שליטה

בשישי היה המרתון בטבריה אני הייתי שם פיזית אבל התנתקתי והלכתי לאיבוד ראיתי את הגוף ורציתי לנוח אבל דחפו אותי עוד ועוד ובכיתי בפנים כי לא יכלתי לעצור אותם מלקחת אותי כל כך מהר. אחרי שעברנו את קו הסיום חזרתי לעצמי והייתי במצוקה גדולה...הגוף כאבה כל כך והנפש היתה מפורקת. לא הצלחתי להרגיע את עצמי מהסיוט הזה של איבוד שליטה.. רעדתי מפחד והיום יום ראשון ועדיין לא חזרתי לעצמי לגמרי. עם חרדות ופחד להיות מחוץ לבית. רוצה לשאר בבית כדי להרגיש בטוחים אבל אני צריכה לעבוד ואני מפחדת שוב ללכת לאיבוד.. אק רוצים להרגיש בטוחים...

ינשופית אמיצה שלי כל הכבוד לך שעם כל הקשיים שלך הצלחת להגיע לקו הסיום את נהדרת !! מקווה שהגוף כבר לא כואב כל כך ...וגם הפחד כבר עבר.... ינשופית מתוקה לא יכולים וגם לא צרכים רק להשאר כל הזמן בבית...זה כמו פצצה מתקתקת...עדיף תמיד לצאת ולהיות גם מחוץ לבית..להתאוורר..זה גם נותן הרגשה טובה... אוהבת חטולית