אודי וכולכם הי,

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

15/08/2018 | 10:53 | מאת: .במבי פצוע..

אודי הי... מנסה....מקווה לגלות שמופיע בפורום כפי שכתבתי..כולל רווחים,פסקאות ושעה..צריכה קביעות,סדר וידיעת השעה.. הם עוזרים לי כסוג מקל ,כיתד לרצפה ..שלא אתעופף למעלה למעלה כמו בלון הליום... רגע...ואם אהיה כמו בלון הליום ,מה יקרה ????ממה אני חוששת???? רוצה לנסות להיות פה בלון הליום.. ...אז ככה..אני בלון הליום בצבעי פסטל עדינים..כמעט שקופים.. המתבונן בי יכול לזהות את עצמו דרך ההשתקפות שאני מזמן.. לעיתים הצבעים משנים את גונם,עומקם,צורתם והופכים לצבעים עזים עם צורות,קווי מתאר ברורים.. ישנה כף יד שמחזיקה בחוט דייגים שקוף וארוך שמחובר אלי ולכן אני לא מתעופף ל.... אם כף היד תשחרר את האחיזה בחוט הדייגים ...אשתחרר ואתרומם מעלה מעלה..מעלה מעלה..ועוד..ועוד... ואז ??????? אפצע ??? אתפוצץ ואיהפך לפירורי פירורים כמו אילן רמון ?????? ואולי אגיע למקום קסום ? ארמון קסום ,נינוח ,שליו.. שקט...שלווה..צליל עדין של פעמוני רוח... שקט..שלווה...

לקריאה נוספת והעמקה
15/08/2018 | 20:28 | מאת: סוריקטה

הי במבי, "בום טרח מה קרה וגו'", אבל אקח למקום אחר. המממ... בלון ולא בועת סבון, זה כבר טוב יותר. את יודעת, במבי, אפשר לשחרר את הבלון בתוך הבית. ואז הוא נתקע בגבול נמוך. התקרה. ולא שמי האינסוף והיעלמות באטמוספירה. ואם הבלון מהסוג השקוף, הוא מחזיק הרבה מאד זמן, עד שאט אט מגיע למטה. לרצפה. וכל המעטה נשאר. רק ההליום אט אט עבר דיפוזיה. נותר זיכרון. קרום. אז אלו האסוציאציות שלי בהקשר בלוני הליום, שרובם הותאמו למסיבות. סוריקטה

15/08/2018 | 23:52 | מאת: חטוליתוש

בלון הליום עף גבוה כמעט בלי גבולות זה לא מה שאת מחפשת את צריכה אחיזה במציאות מי מחזיק לך את קצה חוט הדיג כדי שלא תעופי ותתרסקי? אפשר תמיד לחלום על ארמון קסום שקט נינוח ורגוע לא צריך בשביל זה להתפוצץ חיבוק גדול בהמון אהבה 🐱

16/08/2018 | 15:15 | מאת: .במבי פצוע..

סוריקטה ? ולמה בלון טוב יותר מבועת סבון ? מעניין.. לבלון עור אולי מעט עבה יותר אך מחומר סינטטי..בועת סבון אולי נקייה יותר ..?? דרך בועת סבון משתקפים אולי כל הצבעים ? גם הדיוקן שלנו משתקף טוב יותר אולי דרך בועת הסבון.. שניהם מתפוצצים.... סוריקטה ? במה עדיף בעינייך הבלון על פני בועת הסבון ??.. מעניין.. במחשבה שנייה ..אולי אני מעדיפה את בועת הסבון ...??? גם הבלון וגם בועת הסבון נמצאים בבועה של עצמם.... אם בלון הליום או בועת סבון אני כבר לא בטוחה שאני מעדיפה את בלון ההליום... אבל אני כן רוצה שאמא צביה תחזיק בחוט דייגים.. מפחדת ... שלך, במבי.

16/08/2018 | 15:29 | מאת: .במבי פצוע..

חתולית הי... ראשית,מה שלומך ? איך הכאבים ?.. שנית, את כותבת:"בלון הליום עף גבוה כמעט בלי גבולות זה לא מה שאת מחפשת את צריכה אחיזה במציאות" איך את יודעת מה אני צריכה ? :) ועוד בכזו נחרצות...:) הלואי ואני הייתי יודעת מה אני רוצה...:) ..יש משהו בבלון ההליום שעף גבוה כמעט בלי גבולות שדווקה ממש ממש מושך אותי.. ויחד עם זאת מפחיד אותי... הלוואי והייתי פחות מפחדת לחזור לפיסול,לנסות ציור..הלוואי והייתי מאפשרת לעצמי קצת יותר חופש פנימי .. לגבי חוט הדייגים ...אמא צביה מחזיקה את קצה חוט הדייגים בכדי שלא אפול ואתרסק.. יחד עם זאת יש בי כבל שכובל ולא מאפשר לי חופש תנועה ליצור חופשי כמעט ללא גבולות.. הכבל הזה הוא כבל פנימי שעשוי מפער בין הפנטזיה למציאות העכשווית..גם שיפוט עצמי חמור.. בפנטזיה אני אמן מפורסם כמו לפחות יגאל תומרקין שקיבל את פרס ישראל.. במציאות...כשמישהי משמעותית פעם אמרה לפורטרט שפיסלתי שהיא תמיד ידעה שיש בי...?????ברחתי מהפיסול.... מאד מסובך לי עם כל הנושא של יצירה... והפיצוץ הפנימי שבי מגיע בגלל שהאצבעות ,הנשמה,האף והאוזניים צריכים ללוש את החימר,להריח אותו,לשמוע את הצליל המיוחד שלו.. זה לא יכול להישאר בגדר חלום.. כן..יהיה פיצוץ... הבלון..הבועה.. ומה שישאר אלו שרידי הגומי של הבלון או טפטופי הסבון... :((((((

הי במבי, הזכרת בהמשך אומנות, אז לי מתנגן השיר 'מעלה מעלה מעלה, עם השירים והמנגינות...' אודי

17/08/2018 | 15:07 | מאת: חטוליתוש

מצטערת רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך התרשמתי בצורה לא נכונה ממה שכתבת וכואב מאוד בהרגשה שכך את מרגישה מצטערת שלא הבנתי אותך מאחלת לך רק טוב בחיים שלך ושתצליחי להתגבר על כל המכשולים שעומדים בדרך באמת בהמון אהבה חטולית

17/08/2018 | 15:57 | מאת: סוריקטה

הי במבי, הבלון עליו דיברתי אינו בלון גומי, כי אם בלון עם מעטה קשיח יחסית ומוגדר למדי. גם בלון גומי, אגב, שמתפוצץ, מתחלק למספר סופי לא גדול של חלקים. הבועה, לעומת זאת, נזכרתי בה, בדיוק משום תיאור הצבעים המתחלפים שלך. הבועה היא מעטה דקיק ששורד זמן קצר ובאמת ניתז לחלקיקים שגם מתנדפים ופחות פשוט לאתר. יתרונת הבלון מהסוג שהצעתי - שאפשר לתחום אותו בתוך חדר. המעטה נשמר לאורך זמן רב. אם כי, כל דבר מתבלה עם הזמן. כלומר, נשאר זכרון, או לפחות סמל קונקרטי. אם אכן מעוניינים שיישאר. הבועה לא עפה גבוה. הבלון מלא ההליום יכול. וגם לא לאינסוף. מגיע לאיזו נקודה בה הלחצים באטמוספירה משנים איזונים. עדיין באטמוספירה, אני חושבת, חלק מהארץ. לא יודעת אם ומה עדיף, לכלכ אחד התכונות שלו, ואנו בוחרים מי מתאים לנו ומתי, ואפשר בדימיון גם ליצור היבריד. שלך, סוריקטה

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית