אין כאן מקום יותר.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבאגים האלה של המילים הדחוסות ----מרגיש---שלחלקים ----מסויימים שלי ---אין כאן יותר מקום 😢עצוב-----מחכים אולי יסדרו ----
הי אביב, אלו חלקים את מרגישה שנדחקים? אבחן גם את עצמי. - - - - - - שלך, סוריקטה 19:34
אצלי, למשל, התחושה שנהרסה תבנית מאד מוגדרת שהייתה פה ואפיינה אותי. סוריקטה 19:35
הכי אכעס אם מסד הנתונים הקיים באתר של דוקטורס נפגע באופן בלתי הפיך. סוריקטה 21:18
https://www.youtube.com/watch?v=q1z6-kHD9qw סוריקטה
הי אהובה גרמת לי לחייך-------ובעיקר לחלקים של הנערות-----והנערה הדיכאונית בכלל---- יש חשיבות ממשית לכתיבה😢😢----בקיצור לקח לי מלא זמן להביא לכאן----ועכשיו ,מרגישים שאין לנו מקום----אנחנו לא אוהבים את דוקטורס בכלל--------😈
הי שוב לכולם, שמתי לב שאני נוטה עכשיו לשלוח הרבה יותר הודעות, וכל אחת מהן קצרה יחסית. בפועל, מהיר יותר, פחות הגהה, אולי אימפולסיבי יותר, או ספונטני יותר. אחר. סוריקטה 09:53
הי אביב. - - - - - - אנחנו כועסים. אנחנו כועסים מאד. בכלל. ועל דוקטורס בפרט. אנחנו כועסים מאד על העיוורון של הסביבה. אנחנו כועסים שכמה שאנחנו 'צועקים' או שותקים לא נשמע קולנו. כועסים ביג טיים. אנחנו רוצים ש'הם' יקחו יוזמה ויציעו לנו מקום, מרחב, חופש. אנחנו רוצים שיציעו לנו פיצוי. כזה ענק לסבל התהומי שלנו. אנחנו רוצים שיבינו שגם לנו יש נפש. וגם גוף. ונפח בסביבה. - - - - - - אהבתי את הרגשון... חח. - - - - - - בשמחות. סוריקטה 16:33
אביבי....וסוריקטה.....אפשר להצטרף לצעקות שלכן.....???ולהביע חוסר שביעות רצון.....😤😤😡😡😬😬😈😈🙀🙀 איתכן אהובות.....חטולית...
אני לא מצליחה להסביר את עצמי -----אבל כשלחלק מאוד גדול ממני ----אין כאן מקום ----ואין יכולות ביטוי ---כי כל הכתיבה משתנה ומשנה את הנכתב ---אז אין לי מקום כאן ----זה מעבר לכעס ----אני באמת במצוקה------לא רוצה לברוח מכאן----וגם לא יכולה באמת לכתוב --
הי סוריקטה וכולם, אני יכול להגיד שדוקטורס אכן מקשיבים ומתעניינים בצרכים שלנו כאן. אני מקווה שנצליח לראות גם שינוי בפועל. אודי
הגבת לסוריקטה ולא אלי ,הכי מבינה את הבילבול..........😊.............עצוב כי גם לך לא מצליחה להסביר--------'--יש משהו מיוחד בכתיבה של הנערות-------משהו בצורת הכתיבה שחשוב להן--------כשאני לא יכולה לכתוב----אני לא יכולה להביא אותן לכאן------חלק ממני בשידרוג הזה נשאר בחוץ .........אז מקשיבים או לא -----חצי ממני נשאר מחוץ לדלת -----
כתבת לי (ולכולם), אבל אביב הייתה זו שפנתה אליך בראש העץ, ומניחה שיש רגישות לעניין. במיוחד כאשר מרגישים נעלמים. (גם נוכח הודעות רבות שלי...) סוריקטה 06:15
הי אביב, נכון. אני מתנצל... גם אני מנסה (ולא תמיד מצליח, מסתבר) למצוא ידיים ורגליים בסבך העצים החדש... אודי
מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית
