מחשבות על תלות
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
הבוקר הבנתי משהו על עצמי אולי יעזור לאחרות כאן תלות וקשר ,כשאנחנו כבר מאפשרות תלות וקשר .. מעבר לחלקיות שקשה לנו לקבל. לפעמים גם אין אפשרות אמיתית לעזור. לא כי לאדם שמולך אין רצון פשוט כי כשממש קשה או כואב אף אחד לא יכול לקחת את זה ממך. אודי פעם כתבת לי לכאב הזה אין לי נחמה ... ואני חושבת על התקופה שאני עוברת עכשיו ,אין משהו שהמטפלת או מישהו יכולים לעשות שיקל במעט ....ואני מוצאת את עצמי מתאכזבת אפילו די מתוסכלת שהייתי אצלה וזה כמו לא הייתי ....ונשארתי לבד ואולי הכי מתסכל קשה וכואב אולי זה הכי קשה לקבל שגם שמאפשרים קשר ...ההתמודדות בסוף היא לבד .. גם אם היום יש שם אנשים שרואים זה אפילו משחזר יותר ,אני רואה אותך כתבה לי המטפלת ...ושמעתי את עצמי אומרת רואה ולא עוזרת....(גם אם ברור שלא נכון ) לפעמים עם כל הרצון הטוב אין נחמה או הקלה ...אני רק מחכה שהתקופה הזו תעבור .. .
מצטערת לשמוע אביב היקרה. אכן, בסופו של דבר ההתמודדות היא שלנו. וגם כשיש אנשים מסביב שמנסים לסייע, ההחלטות וההתמודדויות הן שלנו ושלנו בלבד. וזה בהחלט לא פשוט.... מבינה את הכאב ואת הרצון שמישהו יסייע , יושיט יד ויוציא אותך מהכאוס. מקווה שעם הזמן ההקלה והנחמה תגיע. איתך, שירי
שירי יקרה שאת, תודה על מילותייך החמות אוחזת בתקווה שזרעת .... צודקת בעניין ההתמודדות אבל , אני מדברת על יותר מזה כשמדובר בהתמודדויות של העבר המטפל הוא עד להד אני קוראת לזה יש לי מישהו שהוא איתי וזה סוג של תיקון מהלבד של אז אבל בהתמודדויות שאני עוברת היום , גם אם המטפלת מבינה ומקשיבה לתחושות /רגשות שעולים בי .אני לבד . ואף אחד לא יכול לעזור לי בזה ...וזה משאיר בתחושה נוראית ....של חוסר אונים להיות במצב של סכנה ושאף אחד לא יכול לעזור לך זה פשוט הרגשה נוראית גם אם מובנת ...
אביב יקרה כל מילה בסלע.. מילים שלך משקפות את המציאות שלנו... זה קשה...אבל קשה מאוד.. אני מקווה שנוכל להיות שם בשביל אחת לשני.. את יקרה לי מאוד.. ינשוף(ים)
חמודה שאת , אוהבת חיבוק ענק
עם הכל ולמרות הכל בסופו של דבר התהליך דורש את מה שקשה לתת את הנשמה על המגש רק כשהנשמה יוצאת עם הכאב באה רגיעה כך אני תמיד הרגשתי בטיפול ולמרות שאת היא זו שמתמודדת עם הכל "לבד" את אף פעם לא באמת לבד הקושי נמצא שם כדי לשחרר את מאפשרת......זה משתחרר נכון במיוחד כשיש ימים קשים...... תקופה קשה.....עוד יותר...... הכל קשה אבל לא בלתי אפשרי ואת לוחמת מאמי בכל הכוח את לוחמת..... רק את תוכלי להנות מפירות המאמצים הקשים שאת משקיעה ואת משקיעה תסמכי רק על עצמך....כמו תמיד חיבוק גדול חטולית
אהובה שאת תיראי מה כתבתי לשירי כן אני לא לבד אבל אני ממש ממש לבד וזה קשה בטרוף
הי אביב, בלת"ק - אודי ציטט פעם משפט מקסים של רופא, כמדומני, לדרכי סיוע, ובסופו - לפעמים לתת יד זה המקסימום שניתן לעשות עבור מצב נתון. הכי טוב שיש. ... סוריקטה
אכן כן סוריקטה ....זה מה שכתבתי .. תודה על יד מושטת אהובה מתקבלת באהבה ובתודה
הי אביב, זה מאוד נכון. לפעמים אין הרבה מה לעשות מלבד ולהיות עם אדם אחר בכאבו. וזה, אגב - הרבה מאוד. אודי