חלום.
דיון מתוך פורום פסיכולוגיה קלינית
אחרי שנים של שינה לא בריאה, ללא חלומות. חלמתי. בחלום, רואה את עצמי הולך אחרי רב מתעלל בסימטא שמזכירה את מאה שערים.. לא יודע לאן, הרגשתי פחד. תוך כדי הליכה שמתי לב שהבן הקטן שלי נמצא בחנות בסמטה חשוכה מתחנן למוכרת /גננת (?!) למשהו.. הייתי חייב להמשיך ללכת בפקודה של הרב. אחרי כמה שניות התעשתתי וחזרתי בריצה לבן הקטן שלי, החנות כבר היתה סגורה והוא עומד בחוץ ומתחנן בפחד לגננת שתיקח אותו, תוך כדי היא ממהרת ונעלמת והוא רץ אחריה לשוא. אני רץ אליו, מחבק אותו ומאמץ אלי. התעוררתי מזיע מבוהל מפוחד ועצוב. ככה נגמר הלילה....
הי קוהלת, הייתי רוצה להאמין שכן הייתה לך שנת רע"מ, רק שאינך זוכר. אולי זו הגנה. לא'דעת. זכירת חלום היא אולי שלב קדימה. ומעבר לבהלה - להריץ אסוציאציות, שאולי יסייעו. סוריקטה
חלום בלהות כמעט הייתי מושיטה יד כדי להעיר אותך נשמע שהציף אותך לגמרי מאוד ק ש ה מפחיד גם בחלום אתה ממשיך להגן עליך.....על הבן שלך מצטערת שאין לי עוד אתה אמיץ חטולית
וקוהלת, עכשיו יכולתי לקרוא יותר - נראה שבחרת לחבור לחמלה כלפי הילד הקטן שבך ובאומץ 'בגדת' ברב המתעלל. מה דעתך? סוריקטה
הי קוהלת, כתבת שהרגשת מבוהל, מפוחד ועצוב. בחלום יש גם תיקון. אתה רואה אותו? מה אתה מרגיש מולו? אודי
הלואי שהיה לי את האומץ לבגוד במתעללים כשהיה צריך.. מסתבר שאני סופסוף מתחיל להתחבר יותר לילד.. חומל מרחם תומך ומחזק. תודה לכם על התמיכה. חיבוקקק שבת שלום