אודי, מורכב...............

אודי, למה אני לא יכולה לשאת את הטוב שקורה לי בקרבה עם אמא?????? למה כל כך קשה לי? דווקא התקרבנו והתחלתי להבין ולקבל ואתה וגם המטפלת אומרים שזה כל כך טוב, מתנה......משהו מרגיש לי לא ממש נכון....קצת מפחיד אולי.....מנסה יחסי קרבה וזה לא קל. כתבתי דווקא שיר פיוסי כזה עליי ועל אימי..משתפת. ובכל זאת מרגישה כובד כזה....ועצב אולי עליה???? עליי??? לא יכולה להסביר :( מילים מתוך ילדות רחוקה, מרחפות בחדר ביני לבינה, מתוך השלווה הפנימית נוצרת הזדהות איטית, להתקרב אל חוסר האונים, לחבק את צער החיים. להבין, לחמול ללא שיפוט, להתקרב, ללמוד אותך מחדש, לא לפחד יותר מהמבט, השנים מרככות את הפנים, משנות ומכווצות את החוץ... נשארנו שתינו בדממה, את ואני בתוך ההמולה, מנסה לאחות את השנים, למצוא סדר, הגיון במילים והנה מצאנו חיבור, מצאנו אות חיים.... גמר חתימה טובה וצום קל למי שצם.