אביב אביב אהובה, אודי, כולם,

אביב יקירתי, נשבר לי הלב, לפני שבוע בדיוק כתבת הודעה פתוחה ומזמינה ולבבית כל-כך, ואפילו הכותרת שלה ('הפורום בשבילי') מאד מאד נוגעת. אותה הודעה שהסיפור איתה הפך להיות אומלל עבורך. וכל כך כל כך מובנת האכזבה העמוקה והפגיעה. אתנצל אם טעיתי. אני תוהה האם ישנה דרך לפצות קצת או לתקן. גם אני חפצתי (מאד) שיצמח משם עץ מרובה ענפים וינצו עלעלים. ואודי, אתמול איפשרת הרבה עצים כאלה וזה נהדר ומקסים. ואנא, יקירתי, הרגשתי גם שאת קצת הודפת. מבקשת ודוחה בה בעת. ראי, גם אני תופסת את עצמי כאדם שמעניק לסביבה באופן יחסי באכפתיות אמיתית, אך לא אלטרואיזם כפייתי הקרבתי מוגזם. גם אני זקוקה לעזרה מאחרים. אבל כל אחד יכול לתת דבר מסוים. ואולי זה הדבר שניתן לנסות לבקש, גם הוא הוא רחוק מהציפייה הפנימית הגדולה שלי. למשל, היו, אולי עוזרים לי כלכלית, אבל בשום אופן לא כסף לטיפול וגם לא למען בעלי החיים שאני מטפלת בהם. היו, אולי נותנים לי כסף לנסיעה לטיול. כסף לניתוח גופני פיזי חיוני. משהו כזה. אוי, גלשתי קצת. ובחיית, לא פייר, בטח שאת חלק כאן, ובטח שתומכים גם בך ומצטרפים למעגל. את אחת הדומיננטיות. אודי - מסכים? וכמובן שלא מתווכחת עם ההרגשה שלך העוצמתית. גם היא שרירה וקיימת ויש לה הכי מקום. שלך, סוריקטה

קראתי בשום אופן לא טעית .. ומדבר , אז את נווה המדבר מים חיים בו . ובעידן האינטרנטי אז את הנקודה הזו שאני נמצאת בה עכשיו בתנוחה מוזרה כדי לקבל קליטה ולכתוב לך .. כמה כואב לי שההודעה שלך נשארה אדומה כל השבת ..סליחה יקרה באמת... ובקשר להודעה האומללה הזו ,הרבה חומר לטיפול אבל אני לא הדפתי כתבתימלך שםנשזה בסדר יכולים לכתוב למטה ...אולי כי הרגשתי מובך להעתיק שוב ...בכל מקרה ברור וגם כתבתי שעוצמות הפגיעה הם לא מכאן ...אוהבת אותך המוני המונים