אולי היא לא מבינה אותי?

לפעמים אני באמת תוהה בקשר לזה. היה שבוע קשה. הייתה פגישה לא טובה בקבוצה, במיוחד החלק הראשון. הייתי די הרבה בטלפון, למרות שהן מבקשות באופן כללי שלא נהיה איתו. הוא היה על שקטף אבל אנחנו סה"כ 4 בנות ואיתן 6. הרגשתי לא מחוברת למה שקורה וזה כנראה המפלט שמצאתי. אחרי ההפסקה ניסיתי לחזור לעצמי וחושבת שדי הצלחתי. היה איזה משהו שדיברו עליו ואז הן ביקשו מכל אחת שתגיד איזה משפט בחרה מאיזו רשימה כלשהי ועוד משהו בקשר לזה (בערך...). הן פנו לכל אחת אישית, ואותי שכחו... הן כן פנו אליי במהלך הקבוצה, אבל דווקא אז, אני הרגשתי שהיה סבב יחסית מובנה ועליי דילגו. גם ככה הייתי במצב לא מזהיר אז זה הקשה עליי ואפשר לומר שממש נעלבתי. ואז היה לי מה לומר וגם רציתי. המשיכו הלאה בקבוצה ואז ג"כ פנו אליי אבל כבר לא יכולתי. אמרתי שאני לא רוצה. וברגע הקודם כשדילגו עליי רציתי להגיד משהו, אפילו לא בכעס אבל לא הצלחתי. רציתי לצאת אבל חשבתי משום מה שזה לא יפה. הפגישה נגמרה ואני יצאתי, די בלי לומר שלום.. די מהר אחרי זה שלחתי לה הודעה, שמאוד נחמד שהן פנו לכולן ואותי שכחו ושאף אחת אפילו לא שמה לב... משהו בסגנון. כתבתי עוד כמה דברים, שדווקא רציתי לדבר, ועכשיו נהרס לי הערב. ושמה היא כבר תענה לי ואיך זה יעזור לי? ואחרי חצי שעה, היא עוד לא ענתה והוספתי- שנעלבתי ושאני כועסת ושרציתי לקום וללכת אבל הרגשתי שזה לא יפה. היא ענתה- שצר לה לשמוע ושמציעה שנתייחס לדברים בפגישה. עניתי לה- שתגובה כזו מכעיסה אותי ולא רואה את עצמי מצליחה לבוא אליה ככה. אבל אז זוכרת שתפסתי את עצמי, והבנתי שזה לא יעזור שזה מה שאני אומרת לה, אז הוספתי- שאני רוצה שהיא תדבר איתי בטלפון לפני הפגישה כי אחרת יהיה לי קשה מדי לבוא. ענתה שבסדר וקבענו לדבר למחרת. בשיחה לא היה יותר מדי. ואז היום בפגישה- הרגשתי מותקפת. היא התחילה ואמרה שהיא הרגישה מותקפת מההודעות שלי, וכשהייתי בטלפון בקבוצה זה לא מכבד (יש אחת שהטל' שלה מצלצל לפחות פעמיים כל פעם, שלי היה על שקט ועוד אחת שגם מתעסקת בטלפון). כבר לא זוכרת את המילים שלה במדויק, אבל אמרה שהיא לא יכולה להתייחס להודעות כאלו, זה מרחיק אותה, מותקפת וכד'. אני התחלתי לבכות... הרגתשי רע. בכלל לא התכוונתי לתקוף, רציתי שהיא תדע שנפגעתי. היא דיברה לא יודעת כמה זמן רק על ההתנהגות "הלא טובה שלי" ועל מה שזה עושה לה ומרחיק אותה. אני הבנתי שאני לא מסוגלת לשמוע את זה יותר. אמרתי לה שאני מרגישה שיש לה רק דברים לא טובים להגיד לי. ענתה משהו שהיא חושבת שזה חלק מהתפקיד שלה... ואתה יודע מה אני בכלל חשבתי?? אני לא רציתי ללכת מהקבוצה באמצע כי הרגיש שזה לא יפה, אז אמרתי לה ומה היא עונה? היא בכלל לא הבינה אותי, אמרה שאם אני מרגישה אז שאקום. ואני נשארתי, כי הרגשתי שלקום זה פשוט לברוח וניסתי להישאר בכל זאת. אמרה שבהודעות האלו שלי אני מגיבה מהאני הרגשי ועוד כל מיני, אז אמרתי לה שלא משנה ואני כבר לא אכתוב לה יותר כלום... שאלה/ אמרה גם, שזה בטח קורה בעוד מקומות, אז עניתי לה שלא. כי תכלס אני לא מראה את הרגשות שלי לאף אחד, אז מה היא עונה, אז אולי פשוט תפסיקי/ או אל תעשי את זה גם מולי. ואמרתי לה, שאם ככה הגבתי אז אולי אני פשוט לא יודעת משהו אחר. היא אמרה שהיא יודעת שאני כן. וקודם, אמנם פחדתי אבל הסתכלתי שוב בהודעות ורציתי לראות אם אני רואה שם תוקפנות כפי שהיא תיארה היום ואמרה את זה לא מעט... והאמת שלא. לא הרגשתי את זה. הרגשתי פגיעה ועלבון בעיקר. אני לא אתווכח איתה על מה היא הרגישה אבל נראה לי שהיא לא מספיק הבינה אותי. ואני כותבת עכשיו ובוכה שוב. והיא כן בסוף גם הצליחה להגיד לי "כמה דברים טובים" וגם שבוע הבא יום העצמאות ואחרי הפגישה שלחה לי הודעה שכן מצאה זמן שטוב לשתינו... שאלה בסוף הפגישה היום, איך אני יוצאת מכאן אבל לא ידעתי איך לענות. הרגשתי פחד ובלבול שכבר לא משנה מה אני עושה, זה לא בסדר ושאני אולי בעצם לא יודעת איך להתנהג ושמה שאני חושבת הוא לא טוב או לא נכון.. וגם הרגשה חזקה שאני לא יודעת עד כמה היא הבינה אותי. היו רגעים שהצלחתי להרגיש שכן, אבל היו גם היום הרבה שלא וזה כואב לי. גם כמה פעמים היא אמרה אולי את צריכה לספר לחברה נניח. היא התכוונה שאספר נגיד מה קרה בקבוצה ושלא אפעל מהאני הרגיש כלפיה.. ואני רק רציתי להגיד לי אם היה לי עם מי לדבר ואל מי לפנות אולי לא הייתי מגיעה אלייך, אבל שתקתי. ושוב הרגשתי לא מובנת. ואני רק רוצה שמשהו יצליח לקבל אותי כמו שאני, להגיד לי כמה דפוקה אני וכמה אני לא בסדר, יש לי את זה מספיק מעצמי.. ואלו הרגעים שהמטפלת הקודמת כ"כ חסרה לי. ואני פניתי אליה פעם שעברה כשהיה איזה שהוא משבר ביני לבין המטפלת כי הרגתשי כלכך לבד... ושאולי רק היא תוכל להבין אותי. ואני יודעת שאנחנו ניםגש שבוע הבא וסביר שנמשיך לדבר עוד על מה שקרה, אבל היא די שברה אותי היום, למרות שבסוף זה קצת יותר נרגע. והיא לא יודעת שאחרי הקבוצה בשני לא הלכתי לעבודה בשלישי... זה כנראה חלק מזה. אודי אשמח לשמוע אותך, וגם אתכן, אם יש לכן משהו להגיד. ובכלל, השבוע רציית להיות כאן ורציתי גם לכתוב משהו אבל אני כבר לא מסוגלת...

לדעתי הכל בגלל הטלפון הנייד. אולי תנסי להשתיק אותו ולשים אותו בתיק כשאת בקבוצה. זה לא קל כי פיתחנו תלות מטורפת במכשיר המטופש הזה אבל דווקא בגלל זה שווה לנסות. המטפלת שלך פרשה את ההתעסקות בטלפון שאותה הגדרת בריחה מאי נוחות, כחוסר כבוד כלפיה היא נפגעה ויכול להיות שזה מה שגרם לזה שפסחו עלייך וזה באמת מעליב שפוסחים עלייך.

תודה! באמת שלא מאתים לי להיות עם הפלאפון כי אני יודעת שזה לא יפה ולא מכבד... היא לא לגמרי הבינה אותי ואני מאמינה שעוד נמשיך דלבר על זה.

מבינה את הפגיעה שלך ולא ממש את התגובה הזו שלה כלפייך.כשאיך בדיוק ולדעתה,זה גם תורם לך,ובמסגרת תפקידה לטענתה,ובאופן הזה שבו זה נעשה מצידה..??ובייחוד שאת אדם רגיש מאד.(וגם...אם בסהכ,יש בינכן ואיתה עוד ואחר.).מבינה מתוך דברייך,שזה בעיקר פגע בך ורק מרחיק וסוגר. מקווה שזה יפתח וילובן בהמשך...ובמסגרת התפקיד והעבודה. כרגע בעיקר מאחלת לך שבת שלום.

אני מקוהו שנכול להמשיך דלבר על זה.. אני באמת נפגעתי והיא כנראה לא התכוונה.. ועכשיו גם שבוע חדש, אז שיהיה שבוע טוב!

את יודעת, הזכרת לי שבטיפול הקודם כל הזמן קיוויתי שהיא תקבל אותי כמו שאני עם כל התוקפנות והג'יפה והאיחסה ותאהב את כל החלקים.. והיא עזרה לי להבין שזאת פנטזיה לא אפשרית.. שחלק ממה שלומדים בטיפול הוא שכשאתה מכעיס אז כועסים עליך וכשאתה מעליב נעלבים ממך, ולא תמיד נעים להיות איתך, אבל, זה לא אומר שהיא עוזבת אותך, היא אומרת לך, שימי לב, יש בך חלקים שלא נעימים לאחר, אולי צריך לחשוב מה עושים איתם, אולי למשל אפשר לתקשר/להגיש אותם לאחר בדרך אחרת? זה לא חיב להיות או שאת לא מבטאת בכלל את הרגשות כמו שאמרת לה שקורה במקומות אחרים, או שאת מבטאת אותם בפול ווליום, אולי אפשר למצוא עוד דרך? התגובות שלה כלפיך לא קלות, אני יודעת. אבל היא מנסה לעזור לך, לשים לך מראה שתביני איפה את מקלקלת ומשם הדרך לאיך לתקן כבר הרבה יותר קלה...

תודה על השיתוף! אני באמת זוכרת אצל המטפלת הקודמת שהיא כעסה עליי פעם והיא באמת הסבירה לי והבנתי אותה, ועדיין הרגשתי פגיעה. במקרה הנוכחי, את כנראה צודקת וזה בעיקר כאב לי לשמוע ולדעת שיש אמת בדבריה... וזה הרגיש לי מאוד לא נעים ותוקפני. והיא גם ניסתה להסביר לי שיש דרכים אחרות וצריך לשובמ הם, אבל נראה לי שמשהו בדרך שלה אליי, לא היה לגמרי מותאם אליי.