חג, בית, חופש, חברים...

כל כך הרבה דברים ביחד, יודעת שיעבור בסוף אבל זו לא חכמה... מרגישה שאני נמצאת במקום שלא בחרתי בו. ולא מדברת על החיים בכלל אלא על החג הנוכחי. יותר מדי משפחה... כבר עכשיו מחזיקה את עצמי לא לכעוס ולהתפוצץ, ובסוף נגמר בבכי כמובן. מרגישה עצבות. ונזכרת בטיפול שהיה לי, שנה שעברה בפסח קבענו " פגישה טלפונית".... עכשיו אפילו לא העזתי או רציתי לבקש ממנה משהו כזה. ואודי, אתה תהיה כאן שבוע הבא?