סליחה

שאני מציפה . לא יודעת מה לעשות עם עצמי . אתה צודק אודי יש כאלה שלא יכולים להיות מטופלים אני כנראה אחת כזאת..יודעת שאני על אוטומט הקרבניות אבל פשוט מרגישה נורא ...אני לא כזאת גרועה אני יודעת ולא לוקחת על עצמי חלקים שהם שלה.כמטפלת היא אמורה לעשות הפרדה ולא כל מילה לקחת לשלה..לא יכול להיות שאני אומרת לה בכאב שהיא ויתרה עלי והיא תכעס עלי שאני תוקפת אותה זה לא הוגן . אמרה לי שלא יכול להיות אחרי טיפול של שש שנים שאני אקח את זה כל כך קשה . אני לבד ומה אני אמורה לרקוד משמחה ...זה לא הוגן בגלל זה לא טיפלתי בעצמי שנים כי החוויה הייתה של אף אחד לא יכול להכיל אז גם עכשיוזה לא פייר ...למה אני צריכה להענש על נזק שעשו לי מגיל ארבע ...אני נשרפת בתוך הכאב שלי ואני צריכה לתפקד בית עבודה סופש שכולם מגיעים בו אין לי מושג מאיפה לגרד כוחות ...אודי מה אני אמורה לעשות ....מרגישה כל כך אבודה ובלי תקווה ...ורושמת לעצמי מנטרות לחיזוק זוכרת שיש לי כוחות שאני לא לבד ביקום שכאב כמו גל עובר וחוזר. יודעת שהניתוק הזה נכון שהיא לא ממש איתי כבר הרבה זמן שנאחזנו שתיינו כי יש לנו קשר מדהים אבל אין יכולות . יודעת שמגיע לי טיפול אחר כזה שאני לא כל הזמן יהיה בחרדה עם כל מילה שאגיד תתפרש כאשמה או תוקפנות היא וזה שלה מפרשת כל ביטוי של כאב כל אמירה כתוקפנות.אפילו כאן שמעתי בנות שאמרו למטפלים דברים הרבה יותר קשים מ"זה לא פייר או נטשת אותי " עולם רע או שפשוט אני גרועה כל כך וזה מה שמגיע לי ...חשבתי שבאמצע החיים יגיע לי קצת טוב קצת שלווה ...

מחבקת אותך חזק חזק חזק. רוצה לומר לך מכיוון אחר, מכמה כיוונים אחרים, כל הזמן מתלבטת אם לכתוב לך משהו, את יודעת, כמו בצילום, תלוי באיזה זווית עומדים. כל הזמן רוצה להאיר לך זווית אחרת, לא עושה זאת משני טעמים, האחד שזה יכול יותר מדי לחשוף אותי, השני כי לא הייתי בטוחה שתהיי בשלה לשמוע את זה. עכשיו שקרה מה שקרה, אעלה את זה על כתב, כי אני מרגישה שזה חשוב, אבל זה ידרוש קצת זמן, אז אולי יותר מאוחר. אבל עכשיו חייבת לומר לך, אם כי לא תסכימי אתי כנראה, אביבוש, טוב עבורך שהיא עזבה אותך, היא לא עשתה לך טוב, את יודעת שאורח לרגע רואה כל פגע, עמדתי כאן, בעמדת תצפית, ראיתי אותך, שמעתי אותך אחרי הטיפולים, וראיתי שהיא פשוט עושה לך רע, לא שאת מרגישה רע, אלא המקום שהיא מביאה אותה אליו הוא רע עבורך. אומרים שאין בעל הנס מכיר בנסו, מי שקרוב אצל הדבר לא יכול לראות בפרספקטיבה, אני יודעת שמה שאני אומרת לך מנפץ לך איזה תזה, איזה אידיליה, ואת יותר מדי קרובה לעניין כדי לראות את זה, אין לי ספק שנדבר בעוד שנה, ותסכימי אתי. מגיע לך מישהו שיוציא ממך רק את הפוטנציאל הטוב שבך, ולא יעורר אלף שדים בלי לרסן אותם! אביב אני כאן אתך, מרגישה אותך, מרגישה את הכאב, את האין אונים, את חוסר הצדק, את האכזבה, את הנפילה, אבל מבטיחה לך שאת תתחזקי מזה מקווה שיהיה לי כוח יותר מאוחר כדי לכתוב לך את הזווית האחרת בכל העניין. אבל רק שתדעי שאת מקסימה, ואת קרן אור, ואת את, בזכות עצמך, בגלל מה שאת, וכבר אמרתי לך שהייתי מתה שתהיי שכנה שלי!!! אין לי ספק שמי שנמצא אותך אוהב להיות אתך, עם חכמת החיים, עם החן, עם האמתפיה וההבנה תחזיקי חזק אביב, הגל יעבור, ואת תגיעי למקום מבטחים

כך כתבת אביב יקרה בהודעתך הקודמת. היא תפתח, דלת חדשה, רעננה ומדויקת בשבילך, כזו שתוכל לקחת אותך מהנקודה הזו, אחרי שש שנות טיפול, קדימה ועוד קדימה. התעצבתי מאוד לקרוא שהיא לא יכולה להמשיך איתך במסע, אבל זו היא, לא את. את נחושה להמשיך בו. שלך, שירה