אודי, הילה, מיכל, רוני, אביב, נטע וסוריקטה יקרים !

אודי, קוראת את מה שמתרחש פה בקבוצה ומרגש אותי האופן בו אתה נוכח.. מרגיש לי שאתה נמצא, מחזיק ויחד עם זאת , מאמין ומאפשר מרחב... הילה ? איפה את ? לאן נעלמת ? ממש ממש חסרה לי ! התחלת את לימודי העו"ס, לא ? נהנית ? קשה ? מסתדרת ? והעבודה על המורכבות שבה ..? ובכלל.. מה שלומך הבוקר ? מיכל... הקול שלך ממש חסר לי.. קוראת את הודעותייך ולא מגיבה בד"כ למרות שכואבת איתך את הקושי, והמורכבות לגבי חברות/סודות/גילוי סודות ותשלום המחיר עם הסודות/הגילוי... מורכב... כן.. מי אמר שהחיים פשוטים ?... רוני, (אחותי ל...) כל כך אוהבת את האותנטיות של ההודעות שלך.. את ממש מותק !!! וכאילו בא לי להגיד לך שמבחינתי את תמיד נוכחת.. וזה לא משנה אם אקטיבית יותר/פחות .. גם את חנה, חושבת שלא מפספסת הודעות שלך.. יש בהם צרכים כ"כ ראשוניים.. אוהבת לקרוא את הודעותייך.. גם הקול שלך חסר לי בזמן האחרון.. אולי זה בגלל שאת שקועה ב d.b.t ? שם אין כרית, שמיכה וכאלו, נכון ?... אביב מתוקה.. כמה את רגישה.. פה בקבוצה את מחזיקה בתפקיד רגשי כ"כ מרכזי... שאפו עלייך.. ואולי גם בתזמורת הפנימית שלך תקחי את התפקיד הזה ?כולם ייצאו מורווחים.. כפי שקורה בפורום.. :)) נטע.. קוראת את הודעותייך ו.. כששיתפת פעם שאת הולכת למטפל גבר (לאור המיידע שאני יודעת עלייך) שאלתי ואמרתי לעצמי.. וואו.. בחיים, בחיים לא הייתי מסוגלת ללכת למטפל גבר.. איך את מצליחה ? אני מלאת הערכה על האומץ שלך.. (וכן, קוראת את המורכבות והקשיים איתם את מתמודדת בקשרים מולו ) ויש בי גם קול שאומר:" למה היא (נטע) היתה צריכה להסתכן מלכתחילה וללכת למטפל גבר ?... מעניין.. אודי קצת גורם אצלי לריכוך באקסיומה הזו.. הרי אודי מטפל גבר, אבל וירטואלי :)) ויחד עם זאת זה הרי מרגיש כ"כ אותנטי... אבל עם שמירה נוספת.. מה שבטוח.. :)) וסוריקטה אהובה ! רוצה שתדעי שקראתי את תגובתך.. לא עניתי כי הוצפתי.. כ"כ שמחה כשאת פה... קסם של בן אדם !! פספוס למכון הפסיכואנליטי ובכלל לאנושות שלא קיבלו אותך בזרועות פתוחות לעבוד שם .. אמרתי לך כבר.. שלפעמים בא לי שאמא צביה תלך אלייך קצת להדרכה :)) זהו לעכשיו.. וגלית, אין לי מה לומר לגבי בע"ח, לכן לא אומרת.. ושירה... שירה.. כאבה לי מאוד הודעתך על הגשם שיורד והילדים שצריכים אותך עם המרק החם.. גם שירה הקטנה כנראה שהיתה זקוקה לזה ולא קיבלה... הלוואי ועכשיו תקבלי המון המונים של "מרק חם" תרתי משמע... תתחזקי ותוכלי גם להכין לילדייך המון המוני מרק חם... וסיגלל.. הגיחות הקצרות שלך מזכירות לי משק כנפי פרפר.. וגולם..קוראת אותך ומדמיינת אותך עם ניק אחר/נוסף.. אצלי הקונוטציה לניק שלך מעורר תחושה ..? וגילת(21) זוכרת ,למרות שמרגיש נוגע, לא נוגע.. קצת כמו שפעם אביב כתבה לך... שלכם-במבי.

לפעמים נראה לי במבי , שאת פשוט משוררת ! תודה לך <3

תודה לך אני מנסה הניתוק בן חלקי התזמורת מקשה ...אודי עוזר לחבר . וככ מתחברת למטפל גבר חשבתי על זה אתמול שכמה שאני מרגישה לאודי קרוב סביר להניח שבתור מטופלת זה לא היה פשוט עד כדי בילתי אפשרי . ואולי אני טועה...(אודי יודעת שאתה קורא אז זה לא אישי נגדך או נגד מטפלים גברים ...זאת השריטה ) במבי שמחה שחזרת מה שלומך ????

:(

צר לי. באמת צר לי שנפגעת/כאבת/נעצבת ? שהעובדה שלא הזכרתי בהודעתי גם אותך עשתה לך לא טוב.. כתבתי במהירות לפני יציאתי מהבית, בנות רבות לא הזכרתי. לא הזכרתי גם את הופ, מימה, סנדיי, לאה, רחל, עפרה, קרןאור ועוד רבות.. לא כתבתי את ההודעה הזו כשמול עיני כל הקבוצה.. דאגתי להילה ומשם המחשבות כבר נדדו הלאה... וחוצמזה, לא רואה את עצמי כ"דבק מלכד קבוצה" וחוצמזה אני ממש ממש מצטערת שלא הזכרתי את כולן.. אני משערת שאם הייתי קוראת כזו הודעה ואני לא נכללת בה, הייתי ממש ממש נפגעת ומרגישה אולי דחויה, לא רצויה, שקופה.. מצטערת... אולי עדיף באמת שאכתוב לכל נמענת שאני רוצה, הודעה נפרדת.. צר לי איה...

איך את עושה אייקון? מאיפה מגיעים לאיקונים כאן, או שאת עושה זאת ידנית עם סוגריים?

כפרה עלייך!!:-)

הי מתוקה, היום אני עצובה מאד. וחשבתי, ואולי זה קשור למה שכתבת - אני עובדת כל כך קשה, וכל כך משקיעה את הנשמה. למשל היום יצאתי מוקדם בבוקר וחזרתי לא מזמן, ואני מרוויחה מעט. פחות מהשכר החציוני, בוודאי שפחות משמעותית מהממוצע. אז זה קצת עצוב. כי עולות המחשבות שאולי יכולתי להיות כל מיני, אבל אני ממש לא. טוב, אז לבינתיים, שלך, יקירתי, סוריקטה

מענת לבמבי אבל תרשי לי להגיב, כל כך הצטערתי לקרא לשמוע שמנצלים אותך... זה כל כך מכעיס, ולא מגיע לך... יש בך כל כך הרבה חכמת חיים, וחן בהליכותיך, רוצה לראות אותך מחייכת ושמחה, כי מגיע לך!

במבי על החיזוק ועל הודעתך המאירה והמלאה באנרגיות טובות

התרגשתי לקרוא אותך, איך את מכניסה ללב שלך את כל מי שנמצאת ונמצא כמובן (: כאן ולתהיותייך (: - כרגע אני על הכורסא מולה, האמת שיש מעין ספה ליד, אבל עוד לא העזתי לשאול אם אפשר להיות עליה..ודווקא הייתי רוצה נראה לי, יש כרית שאני מניחה אותה עליי שהיא חלק מהכורסא והיא עוזרת לי ונותנת לי הרגשת בטחון. בהתחלה חשבתי שזה יהיה טיפול אחר ושונה ממה שהיה לי והכרתי ויש חלקים שהם אולי כך, אבל עצם זה שאני נשארתי אני ושטיפול הוא טיפול, אז מרגישה שאני נמצאת במקום שהוא כן מוכר ואולי אפילו טוב בשבילי.

במבח ממי, אני כנראה צריכה ללמוד ממך. גם כשיש כשל את מצליחה להסביר כאן את עצמך, בעיקר לאודי, ונוצרת התאמה מופלאה, בעיניי. אני מקנאה ונשבר לי הלב שאיני מצליחה בדרכי שלי בעצמי. ואולי אני כן, אבל החוויה שורדת זמן קצר מידי. בא לי לכתוב שוב - היי, גם לי יש נפש. גם לי. בוקר אור, סוריקטה (חבל שאיני יכולה לרשום את שמי האמיתי)

הי במבי, באתי היום לביקור בפורום ופתאום מצאתי אותי בתחתית הודעתך... :) ומה שלומך? את מתכוונת שאני נוגעת-לא נוגעת? פה בפורום? כי זה נכון בהחלט ולא רק כאן. ("בזמן האחרון אני נוגע לא נוגע, ואם נגיד את האמת, אני הולך ומשתגע...") במבי, נבונה, ונוגעת, מאד נוגעת בלב של הדברים... את יודעת שאני במעין אנליזה? פתאום זה הפך למשהו כזה... חתיכת דבר... אני מקנאה בך שאת יכולה לגעת. ושיש לך מילים. ונעים שראית אותי, למרות ה"נוגע לא נוגע". גילת