לבד...

דיון מתוך פורום  פסיכולוגיה קלינית

18/06/2015 | 16:18 | מאת: שירה

אודי, הוא נסע ואני כמו ילדה נטושה ממש שומעת איך היא גואה בבכי בפנים, מפוחדת. מרגישה איך אני קמלה אל תוך עצמי מתחת לענן כבד של עצב. וכמו ילדה ביקשתי אל תיסע אני פוחדת לבד. כי רק הוא יכול לתקשר איתם ולתת לי קצת לנשום לפעמים. איזו תלות ראשונית קדומה... אני שונאת אותך אתה מכאיב לי, אמרתי לו. אמא לא דיברה איתי חודש אחרי אמרתי לה שאני שונאת אותה בגלל שהרביצה לי. אבל הייתי כל כך טובה וכל כך שקופה שבכל פעם שהלכו נכנסתי לחרדה שלא יחזרו כי אני לא מספיק חשובה. סידרתי וניקיתי כדי שאהיה טובה, הטובה שהייתי, כל כך טובה עד ביטול. אני לא רוצה להרגיש כך. תודה שירה

לקריאה נוספת והעמקה
18/06/2015 | 18:33 | מאת: אביב 11

שירה תודה על השיתוף...בדיוק כתבתי לך שתכתבי ואז ההודעה שלך עלתה.. יקרה הוא יחזור . רוצה להציע לך משהו ולא יודעת אם זה יהיה לך נכון ...דברי איתם , תרגיעי כיתבי להם שהוא יחזור ציירי להם ציור ..שיר . זה עוזר קצת וחוץ מזה @@@@@@@@@ הכי מבינה בעולם .

הי שירה, הוא אינו הורה מתעלל ואת אינך חייבת לנסות ולהיות הכי טובה שאפשר. הוא יחזור והכל יירגע. אודי

מנהל פורום פסיכולוגיה קלינית