כשהכל קשה

הי אודי, מנסה לחשוב ולענות בכנות על השאלות שלך. מרגישה שכלום לא זורם. הכי קל להשאר בחדר במיטה כל היום ולא לצאת. להתמסטל מכדורים ואלכוהול ולשקוע לשנת עילפון. אני נאבקת לא לעשות את זה ולהאחז בשיגרה. לא מצליחה להנות מדברים שגרמו לי הנאה בעבר קריאה, בישול , אוכל, מוסיקה, נגינה, צחוק של ילדים, שמש, טיול בטבע... נמנעת ממפגשים חברתיים. לא מסופקת. הכל מר. מצליחה להרגיע כשאני פוגעת בעצמי וגם לחוש סיפוק. אבל אז אני חשה אשמה. מרגישה לא נורמלית. תודה, שירה