נגישות
- נגישות
נגישות
פורום נפרולוגיה
מנהלי פורום נפרולוגיה
יצא תקין 8.6 שהנורמה בקופח כללית בין 4.3 ל 29. קראטנין קצת מעל 2. כבר שנתיים באי ספיקת כליות היה יותר גרוע התייצב על אזור ה2 .gfr בסביבות 26 27. בדרך כלל באיזה שלב אמור להיות בעיות עם ה אריטרופיטין אני מניחה שלא בשלבים האלה ? המוגלובין בין 10.4 בבדיקה אחת בבדיקה שניה היה 10.9
כל עוד ההמוגלובין מעל 10 לא נהוג לחשוב ולהתחיל טיפול באריטרופואטין. בדרך כלל הצורך עולה בדרגת אי ספיקת כליות כרונית חמורה יותר.
הי, בת 44, פעילה ספורטיבית, משקל תקין ובריאה. תמיד היה לי לחץ דם נמוך והוא אף ירד לאחרונה. האם יכול להיות קשור לכך שהתחלתי לקחת אומגה 3? תודה
יתכן יש מחקרים שמצביעים על כך שאכן הטיפול מוריד תנגודת של כלי דם וכך את לחץ הדם
שלום רב אני בת 50 בבדיקות אחרונות תוצאה של יוריק אסיד היתה 7 . סובלת מסוכרת סוג 2 a1cאחרון 6.7 בדר"כ גם פחות .נוטלת 3 גלוקופאז ביום לחץ דם וכולסטרול תקינים אצלי.סובלת מהשמנה האם ערך שיצא לי מצריך טיפול כלשהו? יש לציין שאני אוכלת מעט מאד עוף לא אוכלת בשר אדום ולא שותה אלכהול. אודה לכם על תשובתכם
בדרך כלל לא מסתמכים על בדיקה בודדת ורב הרופאים ישקלו להתחיל טיפול רק ברמות שהן מעל ל 8 מ"ג/דל לערך במספר בדיקות. אין הוכחה חותכת כי הורדת חומצה אורית בדם תמנע את המחלות שנקשרו עימה (בניהן אי ספיקת כליות כרונית, יתר לחץ דם, סוכרת, תסמונת מטאבולית, טרשת עורקים) שכן עדין לא ברור האם מהווה גורם סיכון עצמאי לתחלואה או שהיא רק סמן לגורמי הסיכון האחרים . לכן השאלה האם יש לטפל היא שאלה פתוחה שאין עליה תשובה חד משמעית וכל רופא פועל בהתאם לשיקול דעתו. בערך שציינת לא הייתי מטפלת. בהצלחה
איך שומרים על התזונה הנכונה למניעת התדרדרות הכליה.
התזונה במחלות כליה כוללת הקפדה על שתיה מספקת (לפחות 2 ליטר ליום אלא אם יש בצקות, אי ספיקת לב או הפרעות במלחים), תזונה דלת נתרן העוזרת גם לאיזון לחץ הדם וכאשר יש ירידה בתפקוד כלייתי (המתבטא בעליית קראטינין בדם) גם הגבלה בחלבון בתזונה. בשלבים המוקדמים, בהם התפקוד הכלייתי שמור, לרוב אין צורך להגביל חלבון בתזונה אך מומלץ להמנע מתזונה עתירת חלבון. (עד 1.2-1.3 גרם לק"ג ליממה). כמובן שבמידה ויש הפרעות במלחים, למשל עליה בערכי אשלגן - יש צורך בהגבלה תזונתית בהתאם.
לום ד"ר, בת 52 לוקחת דיובאן 40 מ"ג ליום ונמצאת בברור לגבי לחץ דם אם על רקע נפשי או לא. בבדיקות בבית הבדיקה הראשונה בדר"כ סביב 130/140 על 80 בבדיקה שניה 120 /80 ובשלישית צונח ל 116/77 זה חוזר על עצמו ירידה מבדיקה לבדיקה ברביעית וחמישית ושישית זה כבר נשאר 116/77 ואז אני מתלבטת אם צריך כדור בערך כזה..מה עושים?כשלא לקחתי כדור זה היה בדיוק ככה אבל עם ערכים יותר גבוהים כך שהבדיקה האחרונה היתה 130/90 והראשונה 140/150על 90 האם מיהרתי לקחת כדור?
למדידות לחץ דם ביתי יש הנחיות ברורות . אחת ההמלצות היא תמיד להתעלם ממדידה ראשונה ולהתייחס למדידות העוקבות אחריה. לחץ דם ביתי של 130/90 הוא גבוה למדידה ביתית בעוד שלחץ דם של 116/117 תקין. נראה שאת מאוזנת היטב עם כדור הדיאובאן. כמובן שאין להסתמך על מדידה בודדת למסקנות אלא לראות מעקב של מספר ימים. לאור העובדה שלחץ הדם שלך נזקק למעט מאד טיפול לצורך איזונו יתכן ואם תבצעי שינויים באורכות החיים תוכלי התאזן ללא טיפול תרופתי כלל. שינויים באורכות חיים כולל שינויי תזונה (דיאטה דלת מלח, דלת מזון מעובד) , פעילות גופנית סדירה (ארובית, יוגה..), הורדה במשקל (אם יש עודף משקל). בהצלחה
תודה על תשובתך, גם שלחץ הדם מאוזן ממשיכה לסבול מלחץ בראש במיוחד בשינוי ם ממצב ישיבה לעמידה או בנסיעה (לעיתים עם לחץ באוזנים) הלחץ הזה גורם לי להילחץ ומקפיץ לפעמים את המדדים גם גם ל 146 ואפילו150 אם לא אקח את הדיובאן זה עלול להגיע לערכים שיסכנו אותי לא כך?תודה
בוודאי שאין להפסיק כעת את הטיפול. רק ציינתי שאם תשני אורחות חיים ומדידות לחץ הדם תשתפרנה, אז אולי אפשר יהייה לשקול זאת. כמובן שאל מול רופא מטפל ולא על סמך יעןץ אינטרנטי. בהצלחה
שלום רב! אני בן 56,חולה אנקילוזינג ספונדילייטיס. יש לי גם סוכרת שמטפלת ע''י הכדורים. בבדיקות שגרתיות היה לי 6.47 פרוטאין טוטאל(הערך התחתון התקין הוא 6.6). אני מבין שהסטייה לא גדולה.אך בכל זאת,רציתי לשאול,האם הדבר קשור לכליות. בעבר תמיד היה לי פרוטאין מעל 7.5.אני אוכל דגים,בשר,ביצים ,עוף ודיברי חלב.אני לא יורד במשקל. רמת האלבומין שלי 4.09.אלקטרופורזה תקינה,תפקודי כליות תקינים. מה עלול לגרום לירידה בפרוטאין טוטאל? במקביל לירידה בפרוטאין יש לי ירידה קלה בסידן-8.47(הגבול התחתון הוא 8.5).יש לי כאבים ברגליים ועמוד השדרה ובצילום האגן לאחרונה יש סימנים לבריחת סידן קלה. האם הממצאים הללו דורשים בירור? תודה. נחמן
ירידה ברמת החלבון הכללי שאינה משנית לירידה באלבומין נובעת לרוב מירידה בכמות הגלובולינים, מרכיבים של מערכת החיסון. הירידה יכולה להיות משנית לטיפולים באנקילוזיס ספונדיליטיס. בכל מקרה לא נראה שמדובר במקור כלייתי לבעיה על פי הנתונים שמסרת. כגאי לפנות לרופא המשפחה וגם לרופא הראומטולוג המטפל בך להתייעץ בנוגע לכאבים מהם אתה סובל.
אפשר בבקשה הסבר לממצאים: הכליה הימנית: בגודל ומבנה תקין, פרנכימה שמורה, הודגמה אבן בגודל כ6.0ס"מ ללא הרחבה של המערכת המאספת ושל השופכן. הכליה השמאלית: בגודל ומבנה תקין, פרנכימה שמורה, ללא הרחבה של המערכת המאספת ושל השופכן. כיס השתן: בעל מבנה תקין, דופן איננו מעובה, אין אבנים בתוכו. שארית שתן כ45סמ"ק
יש לך אבן בכליה ימין שלא מפריעה לעת עתה בניקוז הכליה. גודל האבן נראה לי לא סביר. אם מדובר ב 6 מ"מ (ולא ס"מ) יש סיכוי שהאבן תצא יום אחד עצמונית (= לבד, ללא התערבות אורולוגית). אחרת הסבירות קטנה. יש לשקול ברור אבנים (בדיקות דם ואיסופי שתן) ויעוץ אורולוג (ה"כירורג" של דרכי השתן ) בשאלת התערבות אורולוגית . בהצלחה
שלום, אני סובל מאי ספיקת כליות קלה ובנוסף גם מבעיות שינה קשות. מאחר והתייאשתי מכדורי השינה אני שואל לגבי מלטונין. האם אני יכול במצבי להעזר במלטונין שיעזור לי לפטור את בעיית ההירדמות והשינה שלי? תודה רבה.
אין התאמת מינון באי ספיקת כליות על סוגיה. אתה יכול לנסות להעזר בתרופה . מומלץ לנסות לאבחן את הסיבה שגורמת לך להפרעות שינה ולטפל בשורש הבעיה. אנא פנה לרופא משפחה.
עברו כבר כמעט שבועים מאז אותו ניתוח ויש לי סטנט שאמורים להוציאו בסוף החודש.תופעות הדם שעליהם התלוננתי נעלמו.אך אני מרגישה שלא חזרתי לעצמי.יש לי חולשה וכאב בעיקר כשאני עומדת בבטן מצד ימין למטה ותחושה מתמדת של פיפי שלא כל כך יוצא.בקיצור מן תחושות של כאבים למטה פשוט קשה להסביר כאבים.האם זה נורמלי להרגיש כך אחרי שבועיים.בעוד שלפי הבנתי הסטנט אמור לעזור לזרימת השתן ואני מרגישה כאילו הכל תקוע וכואב.מה את מציעה לי?
אני מציעה לך ליצור קשר עם האורולוג שביצע את הפרוצדורה ולהיוועץ בו. מומלץ לחזור על הדמיית כליות לראות שהסטנט לא נחסם וזה מקור תחושותייך. בהצלחה
שלום רב בת 87 ברקע מחלת איס"ק לב דרגה 3 , על רקע אי ספיקת מסתם מיטרלי (מחשבה לביצוע MITRAL CLIP) כמו כן אי ספיקת כליות כרונית עם ערכי קריאטינין 3 מג%, ואנמיה של 10.5 גר% על רקע המחלה הכלייתית. GFR=17 מטופלת :בוקר :פרוקור 200 מג פוסיד 40 מג , דימיטון 6.25 מג, אלקויס 2.5 מג. ערב : פוסיד 40 מג, דימיטון 6.25 מג , אלקויס-2.5 מג. כמו כן ברזל דרך הפה, וויטמין D3 -בימים לסרוגין תוך מעקב PTH. לחצי דם נשמרים בגבולות 130/55 , דופק 55 , חמצן 97% , משקל יציב 57-58 קג. לציין חולשה ועייפות קשה בעיקר בבקרים. שתן נותנת כרגיל, ושומרת על תזונה מאוזנת ללא מלח ועם חלבונים כ 50 גרם ביממה. שאלתי 1.האם ניתן לשנות את זמני נטילת הכדורים על מנת להפחית העייפות והחולשה של הבוקר? 2. מוצר קו אנזים Q10 שמשפר תפקוד לב באיס"ק לב ושיפור מצב כליות האם מומלץ במצבי ובגילי ואם כן אז באיזה מינון? 60 מג? 100 מ"ג? 3. אני במעקב קרדיולוגי קבוע מה ההשלכות והניסיון בביצוע MITRAL CLIP בגילי והסכנה בביצוע הטיפול לגרום להחמרת מצב הכליות. (חומר ניגוד) 4. מה לחץ דם הרצוי בגילי? ומה גבול החמצן שסביר לגילי (מודדת באוקסימטר קבוע) לתשובתכם אודה
מספור לי מספר שאלה 1. אנני בטוחה שהכדורים אחראיים ל"חולשת הבוקר". החולשה יכולה לנבוע מסיבות רבות בניהן הפרעות קצב, אי ספיקת הלב, צניחת לחץ הדם בשינוי מנח גוף (מכונה אורטוסטאטיזם), מחלות רקע אחרות. גם הפרעות מלחים, חסרים תזונתיים (למשל חסר ברזל ואולי גם חסר ב Q coenzyme 10), הפרעות בתפקוד בלוטת התריס עלולים לגרום לעייפות. האנמיה גם היא יכולה לתרום לעייפות. תיקון אנמיה באמצעות תרופות על מנת להעלות את רמת המוגלובין ל 11.5-12 יכול לעזור. את הדימיטון יש ליטול מדי 12 שעות לערך. את הפוסיד לפחות 4 שעות לפני השינה, ואפשר במרווח של 4 שעות ממנה קודמת. 2. קואנזים Q10הוא תוסף מזון בעל פעילות נוגדת חמצון, ואפקט לא מוכח חד משמעית על תפקוד הלב באי ספיקת לב. במחקר מבוקר שבו נמצא כי שיפר תחלואה ותמותה במטופלים עם אי ספיקת לב המינון שניתן היה 300 מ"ג ליממה (נלקח 100 מ"ג שלוש פעמים ביום). אין מידע על התאמת מינון באי ספיקת כליות 3. אין לי אפשרות לענות על שאלה זו. אינני מכירה אותך או את הניסיון של המרכז שבו אולי תעברי את הפרוצדורה.. ככל שהמרכז/הרופא המבצע יותר מנוסה % הסיבוכים בדרך כלל יורד. לדעתי כמות חומר הניגוד הניתנת בפרוצדורה היא קטנה ועל כן הסכנה להחמרת אי ספיקת כליות (בעקבות מתן יוד) קטנה . 4. הגורם המגביל בטיפול בלחץ דם הוא הלחץ הדיאסטולי (הנמוך) . מומלץ שלא ירד מתחת ל 55 (במדידות במרפאה). מדידות לחץ דם ביתיות הן בדרך כלל נמוכות יותר מהנמדד במרפאה ונהוג לאפשר מדידות של עד 50 מ"מ כסיפת ל"ד דיאסטולי. סטורציית חמצן של מעל ל 95% במנוחה, וכל עוד אינה יורדת מתחת ל90% במאמץ יכולה להחשב כ"סבירה"
תודה רבה על תשובתך המקצועית
היי, יש לי דלקת קלה במעי קבלתי טיפול של רפאסל בכדורים ושלחתי לבדיקת ct בטן (מצאו רק דלקת קלה במעי).עברתי את בדיקת הct במקביל להתחלת לקיחת הכדורים. והתחלתי לשים לב שלא משנה כמה אני שותה יוצא לי שתן צהובהיום אני לאחר חודש ללא שימוש בכדורים וכחודשיים לאחר ה ct והמצב ללא שינוי. בצעתי בדיקות שתן המצורפות בקובץ. אשמח לקבל את חוות דעתך
אין באפשרותי לראות קבצים מצורפים
מצרף את התוצאות של בדיקת השתן במלל: PH=6 NITRIT=NEGATIVE KETONE=NEGATIVE GLUCOSE=NEGATIVE URBILINOGEN=NORMAL BILIRUBIN=NEGATIVE PROTEIN=NEGATIVE LEUCOCYTES=25 ERYTHROCYTES=NEGATIVE
בדיקת השתן תקינה למעט מעט כדוריות דם לבנות, כמות שהינה לרוב חסרת משמעות, ודאי אם מופיעה בבדיקה בודדת.
אשמח לדעת ממה זה כן יכול להיגרם? ממש ללא שום תלות באוכל ובשתיה השתן צהוב (דבר שמופיע אצלי רק בחודש חודשיים האחרונים) וגם אני חש עליה במתן שתן במהלך היום והלילה. אשמח לדעת אם את ממליצה לעבור בדיקה מסויימת ואם יש לך השערה ממה זה יכול להיגרם? תודה
באדם בריא (ללא מחלת כליות) בדרך כלל צבע השתן אינו קבוע ומשתנה בהתאם למאזן הנוזלים בין מרוכז (אז גוון השתן הופך להיות צהוב חזק), לבין שקוף-צהוב בהיר המעיד על שתן מדולל. נטילת כמויות גדולות של תוספי ויטמין B12 (בכדורים או במזונות מעושרים בויטמין זה - כגון דגני בוקר) יכולה לצבוע את השתן בצבע צהוב חריג . כך גם מחלות כבד ודרכי מרה הגורמות לצהבת עור ולחמיות. יש תרופות שגורמות לשתן להיות בגוון כתום.
האם רמה גבוהה של אוריק אסיד (9 ומעלה) בלי גאוט . זה מצב שפוגע בכליה מושתלת ? או האם נטילת אלופורינול במקרה כזה להורדת אוריק אסיד גבוהה זה נחוץ גם אם אין גאוט ? תודה
יש מחקרים מהשנים האחרונות שמראים שהורדת רמת חומצה אורית שומרת על התפקוד הכלייתי לאורך זמן, גם בכליה מושתלת. זה עדיין לא בקווים המנחים לטיפול וכל רופא פועל בהתאם לשיקול דעתו, למחלות הרקע של המטופל והתרופות הנוספות בהן מטופל. כדאי להתייעץ עם נפרולוג ההשתלות שלך.
האם האלופורינו עצמו לאורך זמן מזיק ?
ככל הנראה אינו מזיק. אנשים נוטלים את התרופה לאורך שנים רבות עם תוצאות טובות. כמובן שיתכנו תופעות לוואי כבכל תרופה.
שלום רב, בת 56 ברקע צנטור... שאלה יש לי חלבון 2.7 גרם בשתן ( אלבומין בכמות רבה) אלפא 5.1 שהערך התקין הוא עד 4.9 ואלפא 2 ערך של 16.5 שהערך התקין הוא 11.1 וכתוב שיש עליה בחלבוני המצב החריף של אלפא 1 (לפי מיטב הבנתי ערכים אלה עולים בין היתר במעורבות כלייתית) b2 מיקרוגלובלין תקין בטווח הנורמה. קריאטינין בדם 0.6 אלבומין בבפירת דם כולל באלקטרופרוזה כלומר אלבומיםby ep תקינים בטווח הנורמה וכן זרחן אשלגן אוריאה וכל תפקודי הכילייה תקינים בדם. אני בתהליך בירור עמילואידוסיס מפני שנמצא חלבון בנס גונס בשתן... השאלה שלי היא האם במצב כזה לאחר טיפול ניתן לשפר או לעצור את זליגת החלבון בשתן במידה ויש עמילואידוסיז? האם בכלל זאת נחשבת תסמונת נפרוטית שערכי הדם תקינים? מה זה חלבוני המצב החריף?? לא ברור לי מה נפגע בכיליה אם היא מסננת כבר מעל שנה ( שאשר יש זליגת חלבון) ? תודה מראש
חלבוני המצב החריף עולים במצבי דלקת ויכולים להיות משניים לתהליך הדלקתי הכרוני שהביא לעמילוידוזיס. עמילוידוזיס שניוני הוא מצב בו יש שקיעה של עמילואיד שנוצר בשל תהליך דלקתי או זיהומי כרוני. שקיעת החלבונים פוגעת בממברנה של הכליה כך שיש זליגה של חלבונים לשתן. בשלבים הראשונים של המחלה נראה תפקוד כלייתי תקין בבדיקות הדם והביטוי הראשוני יהיה הפרשת חלבונים בשתן בלבד. עם התקדמות המחלה תופיע גם עליה בקראטינין בדם. הטיפול מתחיל בשליטה במצב הדלקתי או הזיהומי הכרוני שהביא לעמילוידוזיס. לעיתים יתנו גם טיפול מכוון. הגדרה של תסמונת נפרוטית לא מתבססת על קראטינין בדם אלא על הפרשת חלבון בכמות גדולה בשתן - בדר"כ מעל 3.5 גרם - ותסמינים נלווים כגון בצקות, ירידת אלבומין בדם, רמות כולסטרול גבוהות ועוד.
ראשית תודה על תשוהתך המפורטת.. אז מה שאני מבינה שניתן בשלבים אלה להביא לריפוי עי טיפול ממוקד או מכוון? כלומר ניתן להוריד את רמת החלבון עי טיפול? תודה
העמילואיד ששקע לא יעלם ולכן ריפוי מלא אינו סביר. אך חשוב למנוע את המשך הצטברות העמילואיד ברקמות וזאת ניתן לעשות על ידי שליטה בגורם הראשוני ובמקרים מסוימים שימוש בתרופות המשפיעות על יצירת העמילואיד כגון כולכיצין ותרופות נוספות.
זה לא מחייב שנצטרך דיאליזה נכון? כמובן אם ניתן טיפול מכוון!
הטיפולים לעמילוידוזיס היום מאוד יעילים וישנם דיווחי מקרה (אמנם לא רבים) על הפיכות הפגיעה. חשוב בעיקר, כפי שאמרתי, למנוע את המשך התקדמות הפגיעה באמצעות טיפול. עמילוידוזיס זו מחלה שנוטה להתקדם. עם זאת, בעזרת טיפול, יתכן וההתקדמות תעצר ואז המשמעות שלא יהיה צורך בדיאליזה.
רצב תוצאות בדיקת שתן
עשיתי בדיקת דם והקרטנין עלה ל 0.9.אמנם בתחום אך גבוה מתמיד.האם להתיחס לזה?
תלוי בכמה עלה הקראטינין. ממליצה על שתיה מרובה ומעקב תפוקת שתן. אם את מרגישה שלא מתרוקנת מספיק, יש לפנות לבדיקת רופא
פונה אליכן שוב מאחר ואני מודאגת.אני כבר שבוע לאחר הניתוח שבו שמו שי סטנט fr 26.7 סמ.אני מרגישה כאבים למטה בשפכה והשתן יוצא לאט ומעט מלווה בכאב.פשוט מרגישה את המקום וחוסר נוחות נוראית עם כל לחץ שאני מפעילה על האיזור.האם זוהי תופעה רגילה או שיש צורך לפנות לרופא?היום היה לי כתם דם קטן משהו חד פעמי.אין לי חם הגבוה ביותר היה 7.5 אודה לכן לתשובה מאד מעריכה את ההתיחסות שלכן
ממליצה לפנות לאורלוג שביצע את הפרוצדורה לאור ריבוי התסמינים.
שלום רב וחג שמח, הינני בן 30, סבלתי בילדותי מהידרונפרוזיס בשתי הכליות (בכליה השמאלית פחות מבימנית) ועברתי כ-5 ניתוחים בשתי הכליות ולאחר כ- 20 שנה שלא ביצעתי מיפוי כליות ולמעשה שום מעקב רציני ביצעתי לפני כשבוע מיפוי כליות עם הזרקת פוסיד. ממצאי הרופא הרדיולוג שבחן את התוצאות הינן: הכליה השמאלית בגודל תקין עם פרפוזיציה וריכוז טובים,קיימת רטנציה של חומר באגן הכליה, נעלמת לאחר הזרקת פוסיד ומודגמת הפרשה טובה מהכליה לאחר הזרקת פוסיד. הכליה הימנית גדולה מהשמאלית, עם ירידה בפרפוזיציה ואיחור קשה בריכוז. קיימת רטנציה קשה של החומר בכליה הימנית עד סוף הבדיקה, ללא שיפור בהפרשה לאחר הזרקת פוסיד. תפקוד יחסי של הכליות: שמאלית-54%, ימנית-46% אינני מתיימר כעת להבין במושגים הרפואיים של מה זה רטנציה ומה זה פרפוזיציה, אך למה למעשה מתכוון הרופא הרדיולוג? האם מצב הכליה הימנית עד כדי כך קשה? האם אצטרך חלילה ניתוח שישי במספר מאז הילדות? (מפחד מזה מאוד) תודה מראש על המענה וחג שמח
"רטנציה" זה החומר שנאגר בכליה ו"פרפוזיה" משמעותו זילוח הדם לכליה. זה נכון שהמיפוי אינו תקין אבל סה"כ נראה ששתי הכליות מתפקדות. אני מניחה שהאיחור בריכוז של כליה ימין אינו חדש ומלווה אותך שנים רבות ובמקרה כזה לא נראה שתזדקק לניתוח שישי, אלא אם יש זיהומים חוזרים בדרכי השתן, פגיעה חדשה בתפקוד הכלייתי או אינדיקציה אחרת. כדאי להשוות את ממצאי הבדיקה לבדיקות קודמות שעשית. כמובן שאיני יודעת מדוע נשלחת לבדיקה ולכן תשובתי בערבון מוגבל. יש לחזור לרופא המפנה עם תשובת הבדיקה.
שלום רב, אני אוטוטו בן 58 צצחי יצ.צצ. אני
שאלתך?
ראשית, מתנצל על הקשקוש.. אני בן 58 ולפני כחודש, התחלתי לקחת סילריל 2.5 מג. מתי הזמן האפקטיבי ביותר לקחת כדור? כיום אני לוקח כדור לפני השינה. שנית, האם יש דרך להמנע מכדורים,אצלי לחץ הדם הוא גבולי אבל יש הסטוריה משפחתית. תודה
סילריל ניתן לקחת בבוקר או בערב, משך פעילו התרופה 24 שעות. הדבר החשוב הוא לקחת את התרופה בשעה קבועה ולכן אני לרוב ממליצה לקחת כדורים בשעה של היום בה הסיכוי הנמוך ביותר שתשכח לקחת את התרופה. איני יכולה לענות האם אתה יכול להמנע מהתרופה בלי נתונים קליניים. על פניו, ניתן לאזן לחץ דם גם באמצעים לא תרופתיים - ירידה במשקל במקרה של השמנה, תזונה דלת נתרן, פעילו גופנית אירובית סדירה, המנעות מעישון וכו'. כמובן שישנה חשיבות לערכי לחץ הדם ההתחלתיים ולמחלות הרקע בקביעת אופן הטיפול האופטימלי וערכי המטרה.
שלום, אני בת 69, סובלת כ 10 שנים מלחץ דם גבוה ומטופלת באטקנד 8מג וקרדחיוק 1.25 מג. בשבועות האחרונים לחץ הדם שלי ירד לסביבות 100/70 ואני סובלת מחולשה ועייפות. רופא המשפחה לא נותן לי תשובה ברורה בקשר להמשך הטיפול בתרופות להורדת לחץ דם. ממה נובע השינוי בלחץ הדם? האם ניתן להפסיק את הטיפול בתרופות להורדת לחץ דם?תודה, דורית.
ירידה בלחץ הדם יכולה לנבוע מסיבות "טובות" כגון ירידה במשקל, הקפדה על תזונה דלת נתרן וכו', מסיבות כגון התייבשות, שינויים במזג האויר (יש אנשים הרגישים לכך מאוד) או בעת שינוי בתפקוד הלב / כליות וכו'. לחץ דם נמוך הגורם לסחרחורות עלול לגרום לנפילה ולכן אינו רצוי ואף מסוכן. כדאי ללכת לבדיקת רופא ולשקילת בדיקות דם במידה ולא בוצעו לאחרונה. לכן כדאי להפחית בהדרגה את הטיפול ללחץ דם. הייתי ממליצה להפחית את מינון האטקנד לחצי כדור בשלב ראשון. עם זאת, איני מכירה אותך ואת ההיסטוריה הרפואית שלך ולכן מאוד חשוב לעשות זאת בשיתוף הרופא המטפל, לוודא שאין סיבה נוספת לטיפול בתרופה ושההפסקה אינה מסכנת אותך. תרגישי טוב.
עברתי נתוח אורטרוסקופיה.בדוח הניתוח כתוב המוליך נצפה בפיתול שופכן פרוקסמלי ניכר מעליו הרחבה בינונית של הכליה.הוחדר תומכן fr 26 7 סמ לכליה וקטטר. לסיכום אבן 4 ממ עם תגובה קשה של הרירית מתחת ל slj ופיתול שופכן פרוקסמלי ניכר. רציתי לדעת אם אילו ממצעים קשים או שהכל יחזור לקדמותו אחרי שיוציאו לי את התומכן עוד חודש. אין לי חם ואין כאבים חריגים אך יש לי קושי וכאב קל במתן שתן.והשתן דמי.האם זה נורמלי שתן דמי אחרי נתוח כזה אני דואגת ומצפה לתשובתך.
התגובה של הרירית משנית לחסימה שהיתה ולכן אם נפתרה החסימה סביר שתשתפר. הממצאים שאת מתארת בשתן סבירים אחרי הפרוצדורה. החלמה מהירה.
שלום. סבא שלי בן 87 במעקב מרפאה המטולוגית עקב MGUS. כמו כן אנמיה המוגלובין 11.5-12 במשך שנים. הברזל מעט נמוך, הפריטין גבוה 900 והטרנספרין נמוך. הסיכוי לדימום נמוך. הגסטרו הציע שזה אולי אנמיה של דלקת. רציתי לדעת האם היא תיתכן אם CRP תקין. בפגישה האחרונה ההמטולוגית אמרה שיכול להיות לפעמים ירידה בתפקוד של תאי הדם בלי שינוי מורפולוגי, דיספלזיה של מח העצם. בבדיקת מח עצם לא היה עדות לזה. רציתי לדעת אם הבעיה הזאת אכן יותר הגיונית במקרה הזה מאנמיה של דלקת והאם מדובר באבחנה של ממש. תודה, מאור
מאור, אני חושבת שהתבלבלת בפורום. כדאי להפנות את השאלה לפורום המטולוגיה.
שאלה שמאוד מעניינת אותי איך יתכן שמעל לשנה יש לי הפרשת חלבון מוגברת שעולה בהדרגה עד היום כ 2.גר ליממה אך הערכים של תפקודי הכליות בדם תמיד בטווח הנורמה?? הרי אם אובד ככ הרבה זמן חלבון בשתן אמור להיות ביטוי בדם... קריאטינין בדם תקין! אלבומין בדם תקין! חומצת שתן זרחן סידן מלחים וכו... מה לא מסתדר לי?? באילו מצבים יכול לקרות?? האם תסמונת נפרוטית נקבעת רק על סמך השתן? תודה מראש
הפרשת חלבון בשתן יכולה להיות מלווה בקראטינין תקין. הפרשת החלבון מעידה על זליגה לא תקינה של חלבונים דרך הממברנה, אך אין זה אומר שהפילטרציה הכלייתית נפגעה. עם השנים כן נצפה לפגיעה גם בתפקוד הכליות על רקע הפרשת החלבון / תהליך דלקתי כרוני אך זה עשוי לארוך שנים רבות. תסמונת נפרוטית מוגדרת כהפרשת חלבון מעל 3.5 גרם המלווה בממצאים נוספים כגון ירידה ברמת האלבומין בדם, בצקות ועוד. הסיבות להפרשת חלבון רבות וכדאי לעבור הערכת נפרולוג.
שלום ד"ר. אני חייל בן 19. מטופל ביוטירוקס, g6pd. תת פעילות בלוטת התריס תת קלינית. עלייה באנזימי כבד בחודשים האחרונים. בלוטת התריס מאוזנת. לפני חודשיים אחרי יום שלם של עבודה פיזית (הכנה לטקס בצבא), במשך כמעט שבוע הרגשתי תשוש, חוסר יציבה בלי ורטיגו ועייפות. כל תזוזה גרמה לזה. גם השבוע כשהתאמנתי יומיים אחרי באמצע היום פתאום הרגשתי תשוש, לא יציב ועייף. הלכתי לישון ויום אחרי זה השתפר אבל עדיין הרגשתי תשוש. האם לדעתך זה קשור לאימון? אולי מופיע בלי קשר? האם מוכרת תופעה שרק יום יומיים אחרי מאמץ מופיעה חולשה? כיצד אפשר לבדוק או לטפל בזה? יש לציין שאני לא בכושר אבל באימון ולאחריו אני מרגיש טוב אבל החולשה הזאת מדאיגה. תודה, מאור
מבחינת הבירור הנפרולוגי - כדאי לבדוק לחצי דם בימים בהם אתה חש ברע, יתכן שיסבירו את התסמינים. אם תקינים, לבצע בדיקות דם לאלקטרוליטים ול- CPK בשאלת פירוק שריר סביב אימון - תהליך הנקרא רבדומיוליזיס, ויכול להסביר את חולשת השרירים לאחר מאמץ. כדאי להוועץ עם רופא פנימאי לגבי בירור נוסף כגון בירור לבבי.
תודה רבה! חייב לציין ששאלתי גם כאשר זה קרה בפעם הראשונה וזה הרגיע אותי. אני אנסה להתאמן שוב ולראות אם זה קורה שוב ולמדוד לחצי דם. על מה זה יכול להעיד אם זה קורה? את הבדיקות של CK והאלקטרוליטים צריך לעשות רגיל או יום אחרי האימון כדי לבדוק אם יש פירוק שריר? שכחתי להגיד שאני לוקח רואקוטן 20 מ"ג פעמיים בשבוע (הרופא אמר שזה מינון נמוך ולא יגרום תופעות לוואי). לא יודע אם זה קשור כי הפעם הראשונה שזה קרה לי הייתה לפני שהתחלתי לקחת. האם ממליצה להפסיק? תודה רבה!
את הבדיקות כדאי לעשות יום אחרי אימון כדי להבין באמת האם יש מרכיב של פירוק שריר. הייתי ממשיכה ברואקוטן עד לתשובות הבדיקות. סביר שלא הוא המקור לבעיה.
הפרשות החלבון בשתן עולות כל הזמן בכל הבדיקות שאני עושה בשנה האחרונה ( כבר 5 בדיקות ) ומגמת העליה של החלבון המופרש בשתן ברורה לגמרי ! ויש גם סימני דם . הקריאטנין קבוע שנים סביבות 1 וגם האוריאה כנל סביבות 35 . מבלי להכנס לספקולציות אני מבקש תשובה לשאלתי הספציפית הזו : האם יש אפשרות שהפרשות החלבון שלי הן מהכליות האוריגינליות שאינן מתפקדות , ולא מהכליה המושתלת ? האם יכול להיות הפרשות חלבון מהכליות הישנות אחרי יותר מ 10 שנות השתלה מוצלחת , ועדיין מוצלחת כשעדיין ערכי הקריאטנין והאוריאה יציבים לגמרי וטובים כל הזמן ?
אם הכליות הנטיביות (הישנות) אינן מתפקדות כלל, הרי שהפרשת החלבון מקורה בכליה המושתלת בלבד. במידה וטרם ההשתלה לא נתת שתן, הרי שקל לזהות שהפרשת החלבון נובעת מהכליה המושתלת. אם נתת שתן בכמות טובה קודם להשתלה, לא ניתן לדעת מהי התרומה היחסית של הכליות הנטיביות אולם סביר שעם השנים התפקוד שלהן ירד משמעותית. לכן יש להתייחס להפרשת החלבון כמקור כליה מושתלת. גורמים שונים יכולים לגרום להפרשת חלבון גם עם תפקוד כלייתי תקין, כגון מחלות גלומרולריות שונות, תהליך דחיה כרונית בשלבים מוקדמים, תרופות ועוד. בהתאם לכמות החלבון המופרש נפרולוג ההשתלות העוקב אחריך יחליט האם יש מקום לביצוע ביופסית כליה.
לאחרונה התגלה אצלי לחץ דם גבוה. בעיקבותיו ביצעתי בדיקות ויצא שיש לי אנגיומיוליפומה ותפקודי כליות של 55% ו-45%. האם זה ביחד 100% - כלומר תקין? כל כליה זה 55% מתוך ה-100% האם יש מקום לדאגה? היום אני עושה איסוף שתן.
המידע שמסרת לא ברור. חלק מהברור של יתר לחץ דם כולל תפקודי כליה. האם במספר בדיקות נמצא קראטינין גבוה, וטווח ה eGFR נע בין 45-55 מל/דקה ? - אם כן יש לך אי ספיקת כליות שמחייב ברור. יתכן ובעקבות הנ"ל הופנת לבצע אולטרסאונד ונמצאה אנגיומיוליפומה. אפשרות אחרת (עדין בהתייחס ל45-55%) היא שביצעת מיפוי כליות (שזה לא חלק מברור שיגרתי של לחץ דם) שמעריך את התרומה היחסית של כל כליה לתפקוד הכלייתי. כל מה שהמיפוי אומר שכל כליה תורמת כ50% לתיפקוד הכלייתי זה תקין. האנגיומיוליפומה אובחנה בוודאי בהדמיה אחרת (US, סי טי או MRI). תדירות המעקב והחלטה על הרחבת הברור/טיפול פולשני תלוי בגודל ה AML , גילך, ממצאים נוספים בבדיקה היסטוריה משפחתית. אנא פנה להבהרות נוספות לרופא מטפל.
תודה רבה על תגובה מהירה. אני בן 60. הוריי בגילי כבר לא היו בחיים ואין הסטוריה כלייתית בחייהם. עדיין אין בדיקות נוספות. היום אני עושה איסוף שתן ומחר בדיקות דם.
האם יש תרופה שנוגדת דלקות כמו ארקוקסיה בריקסין ואטופן 'אינה עושה בעיות בקיבה (סובלת מדי פעם בחומציות) אשמח לדעת אני בת 55 יש לי יתר לחץ דם אבל מאוזנת סובלת.מכאבי גב תחתון כנראה מעומס יתר עבודות וכדומה
זה לא הפורום המתאים לשאלה שלך. בקצרה אומר שכל התרופות השייכות למשפחה של נוגדי דלקת שאינם סטרואידים יכולים לגרום החמרה בלחץ הדם ולגרום/להחמיר אי ספיקת כליות. מבין האופציות שמנית ארקוקסיה נחשבת עם פחות תופעות לווי גסטרואינטסטינליות
שלום רב, מה ההבדל בין אולטרהסאונד של הבטן לבין אולטרהסאונד של דופן הבטן? האם אולטרהסאונד של דופן הבטן יכול לגלות ממאירויות של איברי הבטן כמו אולטרהסאונד רגיל של בטן? תודה מראש
זה לא הפורום המתאים. במילה שבדיקת המבוססת על עיבוד גרפי של גלי קול . תדירות גלי הקול משתנה בהתאם לעומק הנדרש. להדמות את דופן הבטן יש צורך במתמר (transducer) אחד והדמיית אברי הבטן דורשת מתמר אחר. אם חושדים בגידול נהוג לבצע הדמיות אחרות (סי טי, MRI).
שיש בעיות שאני לפעמים שואלת אתכן שגם לא קשורות ישירות לנפרולוגיה אתם תמיד יודעות לענות ועוזרות המון. תודה רבה מכל הלב על כל העזרה שאתן נותנים להרבה אנשים ולתשובות המהירות. נמון בריאות וחג שמח
להלן תוצאות הבדיקה מיום 20/9/18 : microalbumin-u-samp - מתחת לסף רגישות creatinine-u sample - 126.9 mg/dl microalbumin/creat - לא ניתן לחישוב מה משמעות התוצאות ?
הבדיקה תקינה
שלום, אני בחורה בת 37. בריאה ולא נוטלת תרופות. לפני כחודש ניגשתי למרפאה בשל מיגרנות במשך יומיים ברצף, דבר ראשון שהרופאה עשתה זה לבדוק לחץ דם. תוצאה הייתה 140/95. מאותו היום ביקשה שאבדוק 3 פעמים בשבוע במרפאה, דם התוצאה הייתה גם לכיון ה 150/105. הרופאה שלחה אותי לאקו לב ואוטרסאונד כליות - תקין. מאז לחץ הדם נע בין 130/80 ועד 140/92 אציין כי אני במשקל תקין אך לא מרבה בפעילות גופנית. האם מדד של 130-140/90-92 מחייב טיפול תרופתי? אין לי מושג כמה זמן אני עם ערכים כאלה כי לא מדדתי... אשמח לדעתך.
לכאורה יש לך יתר לחץ דם שאובחן כעת. ההסתיגות בדברי נובעת מכך חשוב לוודא כי מדידות לחץ הדם שאת שביצעת בוצעו נכון (יש למדוד אחרי 5 דקות מנוחה לא מיד לאחר שתיית קפה או עישון, לא לדבר- לזוז תוך כדי, יד שעונה כשהזרוע בגובה הלב, רגלים מונחות על הרצפה זו לצד זו ולא משוכלות.. יש להתעלם מהמדידה הראשונה). מדידה שלא בוצעה לפי ההנחיות יכולה לתת מידע שגוי. לצורך אבחנה של יתר לחץ דם במדידות ביתיות חשוב לבצען לאורך תקופה (נהוג שבוע ימים, בוקר וערב), ויש הנחיה מפורשת להתעלם מתוצאות יום המדידה הראשון שכן יש כנראה אלמנט של "סטרס" שבבולט יותר ביום הראשון. אי אפשר לבסס אבחנה על 4 מדידות למשל. ניתן גם לבסס אבחנה על ידי הולטר ל"ד של 24 שעות. כשבטוחים שהאבחנה נעשתה נכון נהוג לבצע ברור שיעזור לאבחן פגיעה ב"אברי מטרה" . אם יש שינויים בקרקעית העין, הפרעה בתפקוד הלב או מבנהו, נוכחות אלבומין בשתן למשל זה תומך בכך שלחץ הדם הוא ממושך או חמור. בערכים שציינת לא חייבים להתחיל טיפול תרופתי- ניתן לבצע שינויים באורכות חיים – למשל הורדה במשקל (אם יש עודף משקל), פעילות גופנית סדירה, שינויי תזונה (למשל דיאטה דלת מלח).
בדיקת הדם יצאה יחס תקין
ראי תשובה קודמת
בבדיקה רשום protein u sample mg 25. Jons proteins Bens not detected pror. Electrophor mixed ורשום למטה בהערות רמת אלובין משמעותית. נמצאו נוגדנים פוליקלונלים. מגלה חלבון מעל 0.05 g/l. אנחנו התכתבנו כמה פעמים סובלת מסוכרת 13 שנה קראטנין 2.1 מקבלת כקגע טיפול ביולוגי נוגדי tnf. רציתי חשאול לגבי הנוגדנים הפולקונלים אם יש קשר לטיפול הביולוגי ? ומה אומרת הבדיקה הזאת. .
הנוגדנים כנגד TNF הם מונוקלונאלים ולא פוליקלונאלים (למיטב ידיעתי). נוגדנים פוליקלונאלים הם אחד מה"חיילים" של מערכת החיסון ומיוצרים אצל אנשים בריאים. ריבוי נוגדנים פוליקלונאלים מתרחש במחלות דלקתיות (אולי כמו שיש לך שבעטיה ניתן לך טיפול נוגד TNF) או במחלות כבד. הופעת חלבון בשתן (פרוטאינוריה) משקפת בעיה כליתית שגורמת לחדירות-יתר המסננת של הכליה (Glomerulus) ומאפשרת מעבר של מולקולות גדולות כמו אלבומין או חלבון אחר והופעתם בשתן. מצב זה שכיח במטופלי סוכרת עם פגיעה כליתית (כפי שיש לך).
מצבי מידרדר כבר 30 שנה לשמחתי... בשנתיים האחרונות הקריטנין חצה את ה5, לחץ דם תקין. בגלל אנמיה התחלתי טיפול ברקורמון בשנה האחרונה. כרגע מתפקד רגיל, מרגיש טוב, אבל מידי פעם מרגיש חוסר באנרגיה, מתי נקודת ההחלטה האופטימלית על חיפוש תורם והשתלה?
כדאי לך כבר כעת לברר אם יש תורם בקרבתך. אם יש הדרך עד תרומה היא לא קצרה ומחייבת ברור מקיף לך ולתורם לראות שאתה מתאים לקבל, שהתורם בריא מספיק כדי לתרום ושאתם מתאימים. במקביל אתה חייב להיות במעקב של נפרולוג וכדאי שתעבור הדרכה פרה-דיאליטית : תשמע על 2 שיטות הדיאליזה הקיימות. קח בחשבון כי יתכן ורק אחרי התחלת דיאליזה תשלים את הברור או ימצא התורם. מי שאין לו תורם יכול לאחר התחלת דיאליזה והשלמת ברור להירשם ברשימת המועמדים להשתלה של מרכז ההשתלות הארצי למשל.
שלום רב בת 57 ברקע צנתור מטופלת בכדורים לדלול דם ולחץ דם. החל משנת 2017 החלה עליה שלממיקרואלבומין בשתן עד שלפני חודש לערך הערך קפץ למימדים של מעל 2 גרם ליממה. רופאת המשפחה החליטה לשלוח לבדיקת שתן בנס גונס. הבדיקה יצאה חיובית ללא ערך מספרי ובהערות כתוב הפרשת אלבומין רבה והפרשה של אוב חלבוני הנסיוב. מרגישה טוב. ערכי ספירת הדם תקינים קלציום זרחן אנמיה קריאטינין אלבומין וכו ( מה שנראה על פניו מוזר מפני שאם אובד ככ הרבה חלבון בשתן שהרי יהיה ביטוי בדם??!חשוב לציין שגם אולטרסאונד כליות תקין. Igg נמוך 497 ( הערך העליון 540) וגלובלין גמא נמוך 7.9 ( הערך התקין הוא 11.1). גלובלין אלפ1 5.1 ( הערך התקין 4.9) כתוב בהערות עליה בחלבוני המצב החריף. אלפא 2 18 (שהערך התקין 16). השאלה היא האם חלבון בנס גונס גונס מעידה על משהו ממאיר? האם ישנם מחלות אחרות או משהו שפיר אם יחסים כאלה ובנס גונס? ואיך הקשר לכליות ?? אילו מחלות כליות יכולות להיות כאשר מופיע בנס גונס? בהינתן שזה לא מיאלומה? שהרי במהלך כל הזמן שיש עליה בשתן הדם נשאר תקין. אובדת עצות
נוכחות בנס גוהנס משמעותה שיש מצב טרום ממאיר או ממאיר של תאי דם לבנים מסוג תאי B/פלזמה. התאים הללו שוכנים בדרך כלל במח העצם. הם מפרישים בכמות גדולה חלבון חד שיבטי (ובנס גוהנס הוא החלבון המופרש בשתן). החלבון עלול להיות טוקסי (זאת אומרת לגרום נזק) לאברים שונים בניהם הכליה . אחוז תאי הפלזמה החד שבטיים במח העצם הוא אחד הקריטריונים להגדיר מיאלומה אבל לא קובע את הטוקסיות של החלבון. החלבון יכול לגרום לפגיעות שונות ומגוונות במנגנונים שונים שלא ארחיב עליהם כעת. בכדי לאבחן מיאלומה (גידול ממאיר) דרושים שלושה תנאים : ביופסיית מוח עצם שבה הודגם ריבוי תאי Plasma חד שבטיים (מוגדר כמעל 10 אחוזים), חלבון חד שבטי בדם או בשתן או הפרעה ביחס ובמספר המוחלט של השרשרות הקלות החופשיות בדם, אנמיה/היפרקלצמיה/נגעים ליטים בעצמות או פגיעה כלייתית . מי שאין לו קריטריונים למיאלומה עדין יכול לסבול מפגיעה כלייתית עקב רעילות החלבון המונוקלונאלי המופרש בשתן. הדבר מכונה Monoclonal gammopathy of renal significance . פגיעות כלייתיות מישניות לחלבון חד שיבטי הן כדוגמא AL amyloidosis אך יש רבות אחרות . את צריכה לפנות להמטולוג (אילו הרופאים האמונים על טיפול בשק המחלות הזה – plasma cell dyscrasia ), בוודאי יציעו לך לבצע ביופסיית מח עצם והערכה נוספת. אם לא תאובחן מיאלומה תוצע לך ביופסיית כליה ואם הנזק הכלייתי מישני לחלבון המונוקלונאלי אזי תקבלי טיפול מכוון לתאי הפלזמה.בהצלחה.
ראשית תודה על תשובתך המפורטת. חשוב לי לציין כי מךבד החלבון בשתן שאר הערכים תקינים בדם. קריאטינין סידן זרחן קלציום אלבומין וכו... בנוסף עשו לי בדיקת אלקטרופוזה של חלבונים בו האלבומין גם היה בנורמה. ביצעתי בדיקת מיקרוגלובלין בטא 2 שבדרך כלל שמשמעותו גבוהה מעיד על מחלה פעילה. גם בדיקה זו תקינה. לא ברורה לי הסיבה... להפרשת החלבון שהרי גם בדם צריך להיות ביטוי. אני טועה?
ועוד שאלה לא יכול להיות שתן בכמוץ זו בטרום סכרת ואו לחץ דם?
העליה החדה בחודש שתארת מ"מיקרואלבומינוריה" (מוגדר כפחות מ 30 מיליגרם אלבומין ליממה) ל2 גרם אלבומין מחייבת המשך ברור ולא אופיינית לסוכרת או ליתר לחץ דם. היא דווקא מהלך שרואים בעמילואידוזיס . עמלואידוזיס עשויה להופיע כסיבוך של מיאלומה אך לעיתים יכולה להופיע גם ללא מיאלומה אלא בנוכחות שבט קטן של תאי פלסמה, מה שנקרא עמילואידוזיס ראשונית .הטיפול בעמילואידוזיס דומה לטיפול במיאלומה, עם התאמות מסוימות. יש 2 מצבים בהם החלבון החד שיבטי נחשב כלא פתוגני (לא גורם מחלה). האחד הוא מצב המכונה Monoclonal Gammopathy of Undetermined significance שבו בבדיקות הדם הפרשה מעט מוגברת של חלבון חד-שבטי , ריבוי קל של תאי פלסמה מונוקלונאלים (פחות מ 10% מתאי מח העצם) , אך ללא נזק לעצמות/כליות וכו. המצב השני הוא מיאלומה רדומה / זוחלת מאבחנים 10% או יותר תאי מיאלומה במח העצם, או שרמות הנוגדן החד שבטי בדם או בשתן מוגברות משמעותית, ובמקביל לאלו, לא נגרם כל נזק לאיברי הגוף השונים. תת קבוצה של מטופלי מיאלומה זוחלת מקבלים טיפול כמיאלומה. לסיכום אין מנוס מלראות רופא פנים אל פנים, לעבור ביופסיות – מח עצם ואולי גם כליה ולקבל טיפול/מעקב בהתאם לממצאים. בהצלחה
נראה לי שבלבלתי אותך... העלייה החדה באלבומין לא הייתה כחודש אלא במהלך שנה ויותר... כמובן שאבדוק בכל אני רק מנסה להבין האם יש משהו נוסף שיכול לגרום לכליות להפריש כמות חלבון גבוהה כזו בלי ביטוי בדם? אשמח לתשובה תודה
ועוד פרט... נשלחתי לבדיקת מיקרוגלובלין b2 שיצאה תקינה בטוול הנורמה. אנא תשפכי קצת אור על מצבי...
יהודית אנא קיראי בעיון את התשובות לשאלותייך מהשבועות האחרונים . הסבר נוסף ינתן לך על ידי הרופא שמכיר אותך והפנה אותך לבדיקות . בהצלחה
שלום לכולכם אני מבקש לדעת האם למושתל כליה ותיק ויציב מאד מעל 17 שנה , יכולה להופיע בפתאומיות דחיה מהסוג שקורה למושתלים "טריים" של שבועות או חודשים בודדים ? או שאחרי שנים כה רבות , הדחיה בד"כ היא רק דחיה איטית עקב הצטלקות הכליה והפגיעה ממושכת ואיטית בכליה ע"י התרופות נוגדות הדחיה ?
דחייה חריפה יכולה להופיע בכל שלב בחיי השתל. היום יש מקומות בהם עושים ביופסיות יזומות של הכליה המושתלת (לכל המושתלים) גם כאשר התפקוד הכליתי יציב לגמרי . נמצא כי הן מגלות לעיתים תכופות סימנים של דחיות חריפות "שקטות" וסימנים מוקדמים של דחייה כרונית. אם יש החמרה חדה/מואצת בתיפקוד הכלייתי ו/או הופעת פרוטאינוריה שלא הייתה קודם לכן נהוג לבצע ברור על מנת לשלול מגוון סיבות להחמרה בניהן דחייה חריפה (על סוגיה השונים), הופעת מחלה כליתית חדשה או הישנות של ישנה, תרופות (רעילות למשל) , זיהומים ועוד. הברור יכלול כמעט תמיד ביופסיית כליה. כשיש עליה הדרגתית בקראטינין עם פרוטאינוריה העולה באופן הדרגתי ומלווה בהחמרת ל"ד הסיבה השכיחה ביותר היא Chronic allograft nephropathy . לעתים מוצעת ביופסית כליה לאשש אבחנה, ולתת מידע פרוגנוסטי. כמובן שחשוב גם כאן לשלול סיבות אחרות לפגיעה כליתית. מציעה לך להיוועץ עם הנפרולוג המטפל שמכיר אותך - מה הכי סביר אצלך...
לאור המצב לפני ניתוח להוצאת אבן בשיטת אורטרוסקופיה עשיתי אולטרסאונד להלן התוצאות.כליה ימניתבגודל 10.7 סמ.פרנכימה שמורה.ללא אבנים.הרחבה בינונית של גביעים אגן ואורטר עליון עד לכניסה לאגן בהשואה לאולטרסאונד הקודם אצל אותה רופאה גם הפעם הידרונפרוזיס מימין הפעם עם הרחבה אורטר עד לכניסה לאגן קיים גט דו צדדי. באולטרסאונד היא לא ראתה אבן אך כתבה חשד לאבן באורטר עם הפרעה אורו מכנית לא מלאה. שאלתי היא האם קיים נזק בלתי הפיך או שלאחר הניתוח יש מצב שזה יתרפא?
העובדה שפרנכימת הכליה שמורה (ולא מצומקת) מעודדת. זה אומר שכנראה יש מה להציל . בהצלחה
מזה כחמישה ימים יש לי כאבים בבטן, בצד ימין, החל מקצת מתחת לצלעות ועד לקו הטבור עם הקרנה למותן/גב. לאחר בדיקה במוקד הרופא העלה השערה של אבן הכליה, שלא ניתן לטשטש כרגע כי אולטרסאונד רק בעוד חודש. השתן ובדם לא נמצאו ממצאים חריגים, לא נמצא שם בשתן. אין חום או בחילות. בינתיים ממשיך לכאוב לי במיוחד בעת נשימה עמוקה המנפחת את הבטן ובעת לחיצה על המקום. קיבלתי פפברין אבל הוא לא ממש משפיע ואני שותה המון אבל לא נראה שיש הקלה. האם הגיוני שכאבים יימשכו כחמישה ימים? האם זה מעיד על משהו חמור?
אם יש אבן חוסמת בדרכי השתן הכאב יכול להימשך. כמובן שיכול להיות שנובע ממקור אחר (למשל אבן בדרכי מרה). מציעה כי תפנה למוקד רפואת חרום לצורך קידום הדמיה .
עשיתי גםבדיקה בטא 2 microglobulin שהערך שלה בקופח כללית נע בין 604 ל 2454. והערך יצא 7379 האם גם זה קשור לכליות או לעובדה שיש לי סרקדואוזיס אבל נראה שכרגע הוא בהפוגה. יש מה לעשות כדי לתקן את מצב הכליות שתיה מרובה יכולה לעזור? לחץ דם רוב הזמן תקין
beta 2 microglobulin מצטבר באי ספיקת כליות כרונית מתקדמת, עלייה דווחה גם בסרקואידוזיס אך גם במחלות ראומטלוגיות שונות, מחלות ויראליות ןגידולים שונים. ממליצה לברר עם הרופא המטפל מדוע נשלחה הבדיקה. זו אינה בדיקה רוטינית שנפרולוג שולח למעקב אחר אי ספיקת כליות כרונית. ליאת את חייבת להיות במעקב של נפרולוג. נדמה לי כי בעבר כבר התכתבנו - יש לשמור על דיאטה בליווי דיאטנ/ית המתמחה באי ספיקת כליות, לאזן היטב את הסוכרת ויתר לחץ הדם, לטפל במחלת עצם של אי ספיקת כליות, לחסן אותך אם אינך מחוסנת להפטיטיס B . בהצלחה.
שלום רב. אני סובלת 13 שנה מסוכרת. וגם סבלתי מעודף סידן אבל בגלל טיפול ביולוגי 7 חודשים סידן תקין. קראטנין 2.1 בדם. בבדיקת שתן 24 שעות חלבון 365 הערך העליון בקופח כללית בכללית עד 150 . קראטנין קלירנס יצא 30 ובקופח כללית מ 70 זה תקין מה זה אומר לגבי התפקוד הכליתי שלי. האם קראטנין קלירנס יותר מדויק מבדיקת דם לקראטנינין ? חשבתי שאם הסידן יחזור לעצמן ערכי הקראטנין יחזרו לנורמה זה לא קורה . סחבתי את עודף סידן יותר משנה
יש לך אי ספיקת כליות דרגה מתקדמת. בדרגת אי ספיקת כליות כזו אין יתרון לאיסוף שתן לפינוי קראטינין. להיפרקלצמיה ממושכת וגם סוכרת ארוכת שנים שתיהן יכולות לגרום לפגיעה כליתית כרונית .
אני סובל מזה שנה מבחילות שאין להם הסבר חוץ מריפלוקס ועודף חומציות למרות סותרי חומצה שונים שמנו לב שאחרי אכילה של מאכלים המכילים מלח המצב מחמיר והבחילות נעשות קשות יותר עם הזעות קשות הרגשה רעה ואי שקט סינוור בעניים טישטוש בראש וחוסר יציבות בבדיקות רמת הנתרן בדרך כלל 134 בבדיקת שתן לריכוז מלחים יצאה בנורמה יש לציין שבדיקת dhaes היתה נמוכה אני יוצא הרבה לשתן ודווקא בשעות היום ודבר נוסף לאחד מילדי שסבל מיציאות רבות היתה לו רמה נמוכה של adh האם יש הסבר לתופעות שאני סובל בבעיה במשק המלחים או הורמונלית תודה צבי
רמת נתרן של 134 לא מסבירה את התסמינים. ADH - הורמון נוגד השתנה מווסת את כמות המים הנספגת בכליות בהתאם לרמת המלחים בדם וכמות הנוזלים בגוף. כאשר יש ירידה בנפח הדם או עליה בריכוז הנתרן בדם ההורמון יופרש. תגובה תואמת למצב וולמי תקין ונתרן הנוטה לנמוך הוא רמות ADH נמוכות . מחלה נדירה הנגרמת עקב בעיה ביצור זאת אומרת חסר של ה ADH מכונה . Central Diabetes Insipidus . היא גורמת להפרשה של כמויות שתן עצומות (לעיתים עד 20 ליטר ליממה) ולצמא מתמיד. בדיקת הנתרן בדם בצום תראה עליה בריכוז הנתרן. לאור מכלול התסמינים ממליצה שרופא המשפחה יפנה אותך לבצע איסוף שתן 24 שעות לקלטכולאמינים/מטנפרינים . בהצלחה
שלום אני בן 19 ובערך לפני כמה חודשים יום אחד היה לי בשתן דם (כנראה מאכילת ושתיית דברים אדומים) לא ביררתי את זה לאחר חודשים היה לי עוד פעם דם כהה אבל הוא לא הסתיים בפעם אחת אלה עוד היה עוד 3 פעמים עד שהוא עבר באותו יום פניתי לאורולוג בגלל טיפות בסיום מתן שתן והיו לו בדיקות שתן תקינות למעט 15 קוטונים שנעלמו בבדיקה לאחר מכן היה לו גם 2 בדיקות אולטרסאונד שבראשונה הייתה ציסטה 1 קוטר כלייה שמאלית שנעלמה בבדיקה השנייה והוא הפנה אותי למומחית כליות וכתב : דיווח על שתן אדום ללא ממצא כללי בשתן האם יש חשש לתהליך גלומולרי או יתכן אבן? בעיות ידועות cvrnoma temporal lobe אשמח לחוות דעתך תודה מראש
אתה מדווח על מספר אירועים של שתן בצבע אדום. ללא תסמינים נלווים של צריבה במתן שתן, כאבים.. לפי מה שתארת מעולם לא נראו כדוריות דם אדומות במשקע שתן. ממצא לא עקבי של ציסטה בבדיקת אולטרסאונד (פיענוח תלוי מבצע) . הסיבה הכי שכיחה לשתן בצבע אדום היא מקרוהמטוריה (זאת אומרת נוכחות דם בשתן). סיבות לשתן בצבע אדום שאינן משיניות לדמם נדירות בהרבה. הן יכולות להיות על רקע טיפל תרופתי , מזון ( צריכת סלק או חומרי צבע במזון מתועש – נדיר אך תואר), או מחלות שגורמות בהכרח לעוד תסמינים עקבלפירוק של שריר, פירוק כדוריות דם אדומות או מחלה תורשתית נדירה בשם פורפיריה סירוגית חריפה. ניתן לחלק את הסיבות לדימום מדרכי השתן לשתי קבוצות: 1. דימום מדרכי השתן כתוצאה מאבן/גידול/ציסטה/זיהום – (אילו אינן סבירות לאור גילך, הUS והתסמינים) או 2. דימום כלייתי משנית לפגיעה במסננת של הכליה (הגלומרולי). מחלה כלייתית שכיחה יחסית הגורמת לאירועים חוזרים של מקרוהמטוריה היא IGA NEPHROPATHY. בדרך כלל ההמטוריה מתפתחת יום-יומיים לאחר זיהום בדרכי הנשימה העליונות וחולפת מעצמה (אחרי מספר ימים). בבדיקות שתן הנעשות בין האירועים הללו לעיתים השתן הוא ללא ממצא, אך לעיתים ניתן לראות המטוריה מיקרוסקופית (סמויה), נוכחות חלבון בשתן . הפנייתך לנפרולוג היא נכונה. מציעה שתגיע עם מידע על מחלות כליה במשפחה . ממליצה גם לשקול ביצוע סי טי פרוטוקול אבנים להבהיר את נוכחות הציסטה. בהצלחה
תודה רבה לך על התשובה הייתי אצל מומחית כליות שכתבה בכל הבדיקות משנת 2014 אין ממצאים בשתן לא של גושים ולא אבנים תפקוד כיליתי תקין לדעתי אין פה מה לברר אין לבחור שום בעיה כלילית אין כדוריות אדומות היא אמרה שזה כתוצאה מחוסר וכנראה שאכלתי סלק בפעם הראשונה עכשיו אני חוזר עם התשובה לאורולוג
בהצלחה בפעם הבאה (אם תהייה פעם באה) מציעה לך לגשת מייד לבצע בדיקת משקע שתן (שתן למיקרוסקופ)
המשך לשאלותי מתאריך 31/8 . כפי שציינתי הייתי בתהליך טיפול משולש בחיידק הליקובקטר עם התרופות הבאות: פלאג'יל 250- 2כדורים 3 פעמים ביום, קארין 500- 1 כדור 2 פעמים ביום, שניהם למשך 14 יום ו- לנטון15- 1 כדור 2 פעמים ביום למשך חודש. והוספתי פרוביוטיקה. סיימתי את הטיפול האנטיביוטי ועכשיו ממשיכה רק לנטון ופרוביוטיקה. עד היום האחרון לא היו תופעות לוואי משמעותיות. למרות שהייתה לי תחושה של כמות שתן שפחתה אבל לא באופן משמעותי. מזה יומיים שסיימתי את האנטיביוטיקה וממשיכה לקחת רק לנטון 15 ופרוביוטיקה. שמתי לב שיש לי נפיחות בקרסוליים(בצקת קלה) ועליתי מהר בחזרה את שני הקילוגרמים שהורדתי בהתחלת הטיפול. מרגישה קצת נפיחות בבטן אבל אין כאבים ואין חום . קצת מגרד בידיים. ויש פריחה קלה בבטן תחתונה וידיים לא מאוד רציני... בסך הכל מרגישה טוב. א- האם יתכן שזו תגובה מאוחרת לתרופות האנטיביוטיות שמעידה על פגיעה בכליות? מה עלי לעשות? ב-האם להפסיק לקחת לנטון? איזה בדיקות לעשות? הם זה מסוכן? בגלל החגים קשה לקבל תורים . תודה מראש על התשובה.
חנה. בלי נתונים אובייקטיביים בבדיקות דם ושתן אי אפשר לקבוע וכמובן שאין באפשרותי לנחש. למיטב ידיעתי לא נהוג להמשיך את הטיפול בלנטון לזמן בלתי מוגבל אחרי השלמת הטיפול האנטיביוטי. מציעה לך לברר מול גסטראנטרולוג מטפל. כמו כן מציעה לך ללכת להיבדק על ידי רופא המשפחה שיחליט האם יש מקום לברור. בהצלחה.
שלום רב וחג שמח, שמי אילן, בן 30. נולדתי עם הידרונפרוזיס בשתי הכליות, ועד גיל 5 עברתי 5 ניתוחים בכליות. בשנת 2015 נטלתי את התרופה "קיורטן" וביצעתי בדיקת אולטרא-סאונד שבה הודגם קוטר כליה ימנית של 11 ס"מ ושמאלית של 11 ס"מ וכן איבוד פרנכימה והחלטתי להפסיק טיפול בתרופה הנ"ל. השנה שוב נטלתי את אותה התרופה ובעקבות עליית קראטינין בבדיקת הדם לכמעט ערך של 1.1 החלטתי לבצע שוב בדיקת אולטרא-סאונד כאשר בבדיקה זו הודגם קוטר כליה ימנית של 13.5 ס"מ ושמאלית של 11.8 ס"מ, וכן איבוד פרנכימה. שלוש שאלות לי אליכן, ברשותכן: 1. האם ייתכן כי התרופה "קיורטן" שגרמה להתרחבות? 2. אני כרגע נמצא בפרשת דרכים לפני מיפוי כליות. האם אני יכול לעסוק בפעילות גופנית לא-אינטנסיבית מדי (ריצה לא ארוכה מדי, הליכה, פעילות גופנית בבית)? 3. האם ישנם מאכלים מסוימים להמנע מאכילתם במצבי? (חמוץ/חריף/מלוח)? תודה רבה, אילן ר.
קיורטן (אורואקוטן) עשויה לגרום לתסמינים מסוימים בכליות אך עליית קראטינין מדווחת כנדירה ואיני בטוחה שזה הגורם. אובדן הפרנכימה נובע מהפגיעה בכליות בילדותך. יתכן והכליה השמאלית מתפקדת פחות ולכן הימנית גדלה כפיצוי, זאת תדע לאחר המיפוי. חשוב להזכיר גם שאולטרסאונד הינה בדיקה הנתונה לפרשנות הבודק ולכן יתכן שההבדלים אינם כל כך משמעותיים. איני רואה סיבה להמנע מפעילות גופנית מתונה החשובה לשמירה על לחץ דם תקין ובריאה לך. בנוגע למזונות - תזונה דלת מלח נתרן הינה מומלצת. בשלב זה לא הייתי מגבילה אותך בחלבון אבל כדאי להמנע מהעמסת חלבון, כלומר 1.3 גרם לק"ג ל- 24 שעות הינו מספק ויש להמנע מהעמסה מעבר לכך.
תודה רבה על היענותך המהירה דוקטור. אבצע את המיפוי כליות ואז נהיה יותר חכמים. בברכת חג שמח ושנה טובה, אילן ר.
ממש מודה לך על תשובותיך המהירות והברורות.קבעתי תור לניתוח שיעשה בשיטת האורטרוסקופיה. קבלתי דף לחתום עליו לפני נתוח וחשכו עיני מסיבוכים האפשריים.מה את אומרת על ניתוח בשיטה זו?הכוונה להוצאת אבן שקיימת שם שנה אם לא יותר וגרמה להתרחבות בינונית של המערכת המאספת. אודה לך מודאגת מאוד
לפני כל פרוצדורה יש להזהיר אותך מהסכנות האפשריות, אם כי במקרה זה מדובר בפרוצדורה יחסית בטוחה. כדאי לשאול את האורולוג בנוגע לשכיחות הסיבוכים השונים. בהצלחה
ההיתי אצל שני רופאים כרורגים שנחשבים בכירים במקצועם.אחד אמר לעשות מיפוי כליות וששני לא הזכיר זאת.שניהם ראו את אותם הבדיקות.האם הוצאת אבן מהשופכן אפילו אם גרמה לנזק כלשהו מצריכה מיפוי.שוב אני מציינת שהקרוטונין הוא בנורמה.
בחלק מהמקרים האורולוג ירצה לבצע מיפוי על מנת להעריך את התפקוד הכלייתי ולהבין האם תרומת 2 הכליות זהה. אם יש כליה שלא תורמת כמעט לתפקוד, לעיתים ימנעו מהתערבות בכליה זו, כתלות בתסמינים. אם בכל מקרה יש תסמינים המחייבים הוצאת האבן, לא בטוח שהבדיקה הכרחית. כדאי לשאול שוב את הרופא המפנה.
לא ציינתי שמצבי השבוע הוא מאוד גרוע.ביקרתי שלוש פעמים במיון אך הם שלחו אותי משם עם זינט.אני מתקשה במתן שתן על אף ששותה המון.האם זה בסדר שאני שותה והשתן בקושי יוצא?כבר מפחדת לשתות. מאחר ואנחנו נכנסים לחגים איני יודעת למי ללכת. לבית חולים לא רואה טעם לחזור הם סרבו להביא אורולוג בתודה ושנה טובה
נתנו לך טיפול בזינת במחשבה שיש לך זיהום בדרכי השתן, שזו החלטה נכונה בהתחשב בתסמינים. כן חשוב להקפיד על שתיה מרובה, היכולה לסייע ביציאת האבן. מאמינה שבבדיקות הדם לא ראו פגיעה בתפקודי הכליות, אחרת היו מבררים את הנושא באופן דחוף יותר, ולכן ככל הנראה את נותנת שתן במידה מספקת. תמשיכי בטיפול זה לבינתיים. אם מופיעות בצקות ברגליים / עולה לפתע במשקל / הופעת חום תחת טיפול אנטיביוטי או כאבים במותניים - אין מנוס אלא לפנות שוב למוקד /לבית חולים במהלך החג. לאחר החג תוכלי לקבוע תור להערכת אורולוג. בהצלחה ותרגישי טוב.
בהמשך לשאלתי רציתי להוסיף שבבדיקה אחרונה נמצא דם בשתן ולאוקציטים וכרגע מטופלת בזינט.וכמו כן איך ניתן להסיר אבן חוסמת בשופכן?איזה סוג של ניתוח.אני מאוד מבוהלת שאיבדתי את הכיליה.
ראי תשובה קודמת
לפני שנה הובחנה אצלי אבן בשופכן עם התרחבות של המערכת המאספת זה לא טופל מכל מני סיבות הקשורות למערכת הרפואית.אני מרגישה קושי במתן שתן עם צריבה.לאחרונה ביצעתי שוב ct והאבן עדין שם בבדיקת דם הקרטאנין עלה אך עדין בטווח.רציתי לדעת אם אכן יש בעיה בתפקוד הכליות זה מצב הפיך?או לא.איך ניתן לבדוק את תפקוד הכליות בצורה הטובה ביותר? מאחר והתורים ארוכים במערכת הציבורית מה את מציעה לי.אני מאוד דואגת בבדיקות איסוף שתן רמת הסידן גבוהה. בתודה אני בת 70
חסימה ממושכת יכולה לגרום לפגיעה כרונית בתפקודי הכליות. עם זאת, את מתארת שהקראטינין עדיין בנורמה ולכן איני סבורה ש"איבדת את הכליה". כן חשוב כמובן לטפל בבעיה כעת. ממליצה לקבוע תור לאורולוג בהקדם - הוא שיחליט על אופן ההתערבות בהתאם לגודל האבן ומיקומה, וכן על סמך מחלות הרקע שלך. בינתיים - יש להקפיד על שתיה מרובה המייצרת מעל 2 ליטר שתן ליום, להפחית את כמות הנתרן בתזונה (חשוב להפחתת הפרשת הסידן בשתן). ישנם שינויים תזונתיים נוספים כגון הפחתת כמות החלבון מן החי, הקפדה על תזונה שאינה עתירה בסידן (לרוב לא מגבילים סידן בתזונה אך יש לבדוק שאינך אוכלת סידן בעודף) ועוד. במצבים מסוימים ניתן גם טיפול תרופתי להפחתת הפרשת הסידן (בכדורים מסוג דיזותיאזיד). כמובן כתלות במחלות הרקע והבדיקות. במקביל יש לברר גורמים היכולים לגרום לאבני סידן.
שלום אני בן 43 בריא ללא בעיות מיוחדות לראשונה גילו אצלי אבנים בכליות בעקבות כאב בטן חזק והקאות בצילום סיטי נתגלו 3 אבנים ללא חסימה ברצוני לשאול האם יש תזונה שיכולה למוסס אבנים בכליות 3 במספר בגודל של חצי סנטימטר עד 1 סנטימטר האם יש מה לעשות מבחינת תזונה או כל טיפול אחר על מנת להימנע מניתוח פולשני האם יעוץ עם דייטנית קלינית נפרולוגית יכול לעזור ממש לא רוצה ניתוח מה עלי לעשות עם מי להתייעץ על מנת להגיע לפתרון לא ניתוחי ובעיקר לא פולשני
התערבות פולשנית באבנים נדרשת כאשר הן גורמות לכאבים עזים, חסימה או זיהומים חוזרים. הצלחת הטיפול השמרני יורדת ככל שהאבן גדולה יותר. לרוב אבנים בגודל קטן מ 5 מ"מ לא ידרשו התערבו פולשנית. אם יש יציאה של אבן ספונטנית, רצוי לשלוח אותה לאנליזה על מנת להבין מהם מרכיביה ובהתאם להכווין טיפול. אחרת - מבצעים איסוף שתן 24 שעות למרכיבים אפשריים של האבן. במידה ולא יודעים מהם מרכיבי האבן, ההמלצות הכלליות כוללות שתיה מרובה (המאפשרת יצירת מעל 2 ליטר שתן ליום), תזונה דלת נתרן, התאמת כמות הסידן והחלבון בתזונה ועוד. לעיתים גם משתמשים בתרופות הגורמות להבססה של השתן, בהתאם לחשד הקליני. ממליצה לפנות לנפרולוג ולתזונאי בשלב ראשון.
שלום, אימי בת ה-70 שבה לטיפולי דיאליזה בשנתיים האחרונות לאחר שכליה שהושתלה לפני כ-17 שנים חדלה לתפקד. בשנה האחרונה אושפזה לסירוגין בתדירות גבוהה בשל חום גבוה, שמקורו לפי הערכות כל הנפרולוגים שטיפלו בה הוא בכליה המושתלת; הערכות אלה מבוססות על אינדיקציות שהתקבלו ב-CT (שהראו סימנים לנמק בשתל ולדלקת) וכן מתוצאות בדיקות מעבדה. טיפול אנטיביוטי (ולאחרונה גם סטראודים) הביא בכל פעם לירידת החום, אך כעבור מספר שבועות מסיום הטיפול החום חזר, כריטואל. בעקבות זאת ההמלצה הגורפת של הרופאים היא לבצע ניתוח להסרת הכליה המושתלת. אמי ואני חוששים מאד מהניתוח - בשל המורכבות הייחודית במקרה שלה (כפי שהסבירו לנו הרופאים): * הכליה המושתלת היא בת 17 ויש "הדבקויות" משמעותיות שעשויות להקשות מאד על ביצוע הניתוח * הרניה גדולה (עם סיכון לפגיעה במערכת העיכול במהלך הניתוח) * מצב בריאותי כללי שמוגדר כ"שברירי" בנוסף - התרשמנו כי במרכז הרפואי בו היא מטופלת יש ניסיון מועט יחסית בסוג ניתוח כזה (הוגדר שם כ"נדיר יחסית"). שאלתנו: האם ידוע לכם על מרכז רפואי כלשהו בארץ - או על מנתח מסוים - המתמחה בסוג כזה של ניתוח (או בעל ניסיון משמעותי בתחום)? נציין גם כי לאור סיכוני הניתוח נשקלה האפשרות לוותר על ניתוח ולהסתפק בטיפול קבוע בסטראודים (פרדניזון 20 מיליגרם) שנראה כמדכא את הדלקת וכמשפר מאד את מצבה הכללי (בחודש האחרון), אך קיים חשש מהנזק המתמשך של טיפול זה. תודה מראש
שאלה קשה. אני מניחה שהנושא נדון בכובד ראש בבית החולים בו אימך מטופלת, ולהבנתי למרות הסיכונים הכרוכים בניתוח הוחלט כן להמליץ על ניתוח לכריתת הכליה. טיפול ממושך בפרדניזון 20 מ"ג אכן אינו מומלץ ויכול לגרום לתופעות לוואי מרובות. מנגד, השארת כליה הגורמת למצב דלקתי כרוני גם היא מסוכנת. מבינה את החשש מהניתוח. איני יודעת באיזה מוסד רפואי מדובר ומה הניסיון שלהם במקרים כגון אלה, אולם כדאי לפנות לאחד המרכזים המבצעים השתלות בנפח גדול, להם יש ניסיון רב יותר בניתוחים מסוג זה, ולהתייעץ עם הכירורג המנתח. בהצלחה.
תודה רבה על התגובה, חג שמח ושנה טובה
