חרדות קשות ומחשבות רעות

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

24/10/2019 | 16:08 | מאת: NOT_FOUND

היי,  חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבוע הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג. לפני יומיים התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. בינתיים הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור. שמעת על מקרים כאלה? מה יכולה להיות הסיבה לכך? איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו . האם זה יעבור? מה אני יכולה לעשות?

לקריאה נוספת והעמקה
24/10/2019 | 20:35 | מאת: מני

זה הרי רשום בדף של התרופה שנכתב בידי מומחים, ואכן זה אמור לעבור לאחר כמה שבועות. תמיד או כמעט תמיד יש עם ציפרלקס קודם הרעה ואחר כך הטבה, צריך סבלנות עד שהכדור משפיע, ואם הוא לא משפיע לטובה לאחר 6 שבועות לפנות לפסיכיאטר להחליף לכדור אחר

24/10/2019 | 22:46 | מאת: NOT_FOUND

מה עליי לעשות כעת? מצב זה מרגיש מסוכן. קיבלתי ואבן חצי כדור 3 פעמים ביום אך מעבר ללהרגיע את הגוף מעט הוא לא עושה יותר מידי, המחשבות רצות בראש בלי שליטה...

25/10/2019 | 11:49 | מאת: מני

צריך בימים אלו שהמחשבות רצות, כמה שיותר למתן אותם, שיהיו יותר רגועים. זה מצריך כוחות גדולים מאוד, אבל יש לך את הכוח לעשות את זה. תחשוב על זה שעוד כמה ימים זה כבר יעבור ולא יהיו לך כאלו מחשבות שנובעות מהסבל שלך. כך תוכל להתמודד בימים קשים אלו, עד שיעברו ויהיו ימים יותר קלים בעזרת ה׳.

26/10/2019 | 10:27 | מאת: NOT_FOUND

כל כך רציתי להתחיל ללמוד ויש לי ממש הזדמנות אחרונה בהחלט להירשם ללימודי חינוך מיוחד רחוק מהבית. השאלה אם לאור המצב הכל כך קשה שאני נמצאת בו- התחושת ניתוק מהמציאות והמחשבות האובדניות עם החשש מאובדן שליטה שנלווה אליהן נכון לי להתחיל. חשבתי על זה כהיסח דעת לכל המצב, השאלה אם זה לא עלול להיות מסוכן, מלחיץ, אולי לא תהיה לי תמיכה צמודה שם....מבולבלת... השאלה אם במצבי- במצב של הניתוק, של האפתיה, של האדישות ושל המחשבות הלא רצוניות נכון לי ובטוח לי ללמוד. ואני מדגישה את הבטוח כי אני כל הזמן מרגישה צורך בהשגחה צמודה בגלל החרדות והפחד מאובדן שליטה. מצד אחד אני חושבת שזה יכול להסיח את דעתי מצד שני, כפי שכבר שוחחנו הלחץ עלול אולי לגרום לי לקריסה..מצד שלישי במקרה הזה הלחץ הוא טוב כי הוא סובב סביב לימודים .השאלה אם לקחת את "הסיכון" ולהמתין עד שהכדור ישפיע אם בכלל, כלומר לשרוד את השבועיים שלושה האלה או שלא לקחת את הסיכון הזה.

מסכים עם הנכתב.

27/10/2019 | 16:09 | מאת: מני

בכללי צריך לראות איך תרגישי בימים הקרובים, ולבנתיים עד שאת לא בטוח מרגישה טוב ולא בטוח שהכדור עוזר לא להיות בלחץ סביב לימודים, אלא יותר לנוח או לטייל או כל דבר אחר שעושה לך טוב. אחרי שתדעי איך משפיע עליך ואיך את מרגישה תמשיכי עם הלימודים. בכל מקרה כבר עבר די הרבה זמן מה1 לספטמבר שאז מתחילים הלימודים, אז אולי כדאי שתחכי עוד קצת. כך אני חושב, וכך גם אני עשיתי עם הלימודים.

27/10/2019 | 16:35 | מאת: NOT_FOUND

מדובר בלימודי תואר ראשון בחינוך מיוחד שממש מתחיל בימים אלו שרציתי להתחיל. לגבי המחשבות הטורדניות מרגישה כבר כמה ימים שאני לא שולטת במחשבות האובדניות והמפחידות האלה, אני מרגישה שזה קורה לי- כמו אחת שעברה טראומה ומרגישה שהיא בתוך האירוע. ממש באירוע של אובדנות. אני לא מסוגלת לישון בחדר ומתרחקת מחלונות ואפילו סוגרת אותם מהפחד. אני כרגע לא יכולה בלי כדור הרגעה כי ללא כדור אני לא רגועה, קופצנית, באי שקט. וגם כשאני עם הכדור ומרגישה רגועה אני לא באמת רגועה מבפנים. אני מרגישה מנותקת מעצמי . אני מרגישה שאני לא באמת נחוברת ולא באמת מרגישה. בעצם בעקבות התקף הניתוק, התפרצות הניתוק חזרתי לציפרלקס אני מרגישה אפתית ואדישה.הגיוני שכבר מעל לחודש אני ככה ואיך שינוי? יכול להיות שהדחף של הפגיעה העצמית (ששוב שאני לא שולטת עליו) נובע מכך שהגוף והנפש רוצים להרגיש כאב כדי להרגיש. ומפחיד אותי שזה הכדור גורם לי לכך כי לפני שלקחתי את הכדור , לא הרגשתי כך. הרגשתי חרדה אבל הרגשתי! פתאום כל מה שנחשב למסוכן לא מעורר בי פחד וזה מה שמפחיד אותי, ומפחיד אותי שהכדור ימשיך לחזק את האדישות הניתוק והאפתיה.

29/10/2019 | 17:37 | מאת: מני

לצערי איני דוקטור בשביל לענות לך על זה במדויק. כדאי לחכות למענה של ד״ר חרמון. בכל מקרה, זה נראה שאת צריכה להחליף תרופה. אפתיות ואדישות זה בהחלט אחת מהתופעות לוואי של ציפרלקס שלא בהכרח עובר עם הזמן.

30/10/2019 | 19:56 | מאת: NOT_FOUND

אני טופלתי בציפרלקס במינון של 10 מג מ2013 עד לפני חצי שנה שהפסקתי והגבתי טוב לכדור. הפסקתי כי הרגשתי שאני יכולה גם ללא הכדור. רציתי לעבור לטיפול טבעי ולא כימי. חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש רק עקב התפרצות הניתוק, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבוע הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג. לפני מספר ימים , סמוך להעלות מינון הציפרלקס ל15 התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. בינתיים הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור במשך עשרה ימים. ביום שישי אמורה לסיים עם הוואבן וחוששת ממה יהיה. שמעת על מקרים כאלה? מה יכולה להיות הסיבה לכך? איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו . האם זה יעבור? מה אני יכולה לעשות? מרגישה שאין לי עם מי לדבר, עוברת מפסיכיאטר לפסיכיאטר והם לא רואים לנכון לשלוח אותי למסגרת אשפוזית. חשבתי על מסגרת של אשפוז יום אך גם זה משהו שהפסיכיאטר האחרון שראיתי לא המליץ. הוא אמר לי שאלו תופעות שאמורות לחלוף תוך מספר שבועות ושעליי להיות במעקב פסיכיאטרי צמוד בקהילה ולשלב טיפול שיחתי. אך בינתיים אני סובלת כל יום ומרגישה שמשהו רע עומד לקרות לי בכל רגע. רק הואבן איכשהו עוד "מציל אותי" כי אני ישנה איתו. חשוב לי לציין שהניתוק התחיל לי לפני שחזרתי לכדור ובוא החמיר לי והמחשבות האובדניות הלא רצוניות התחילו עם הטיפול התרופתי.

מנהל פורום פסיכיאטריה