אוסידי של בדיקות

היי דוד, התיאור שלך לגבי הטיפול ב- OCD שעוסק בניקיון הוא מאוד לא מדויק. לא יצא לי (ולאף מטפל אחר שאני מכירה) לומר למטופל להימנע ממגע עם מים. נכון שקיימת טכניקה שנקראת "למידת יתר", ועיקרה בקשה מהמטופל לעשות דברים שאנשים בדרך כלל לא עושים, כדי "להתלכלך" יותר. זה יכול לכלול אכילת מזון מהרצפה, מגע חזק עם משטחים שלדעת המטופל מזוהמים ולאחר מכן נגיעה בפה, וכו'. בנוסף, קיימת טכניקה דומה שנקראת "הצפה", שבה מבקשים מהמטופל להתנסות (במהלך פגישה בד"כ) בחוויה בעלת רמת חשיפה מאוד גבוהה עבורו, כלומר שמאוד מפחידה אותו, בלי לעבור קודם חשיפות ברמות נמוכות יותר. יש לציין שבארץ משתמשים פחות בטכניקה הזו, מאחר שמשום מה הישראלים מגיבים פחות טוב להצפה ויותר לחשיפה הדרגתית. גם בלמידת היתר אני נוטה להשתמש רק בשלבים מתקדמים של הטיפול, מאחר שהמטופל בשלבים מוקדמים יותר בדרך כלל לא ישתף פעולה- זה עדיין מפחיד מדי עבורו. מה שאני מנסה לומר הוא, שהחשיפה היא בדרך כלל הדרגתית, ולא מתחילה ברמות החרדה הגבוהות ביותר, כפי שאתה מתאר. פרט לכך, כל החשיפות שמטפל מבצע צריכות להיות בגבולות ההיגיון ולא להכיל באמת סכנה בריאותית (כמו לא לשטוף ידיים בכלל). בנוסף, המטפל חייב להיות מסוגל לבצע אותן בעצמו לפני שהמטופל עושה זאת, לשם הדגמה (מודלינג). בטיפול ב- OCD הקשור בבדיקות, בדרך כלל מנסים להפחית את מספר הבדיקות באופן הדרגתי- על ידי החלטה מראש כל שבוע לגבי מספר מסוים (לא יותר מ-2) או תזמון עם שעון עצר (לא יותר מ- 10 דקות). ייתכן שנתקלת במטפל המבקש ממטופליו לא לבדוק בכלל, אך לדעתי שיטה זו היא קצת קיצונית, וסביר להניח שרוב המטופלים לא היו משתפים איתה פעולה. חג שמח!