חשיבה כפייתית-טורדנית סביב הפרעת חרדה ותרופות
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
היי ד"ר שרון. אני בן 40 סובל מהפרעת חרדה כללית ולפעמים התקפי פאניקה. מגיל 25 מנסה בליווי פסיכיאטר מספר רב של כדורים ושילובים ללא תועלת משמעותית. עקב כך, הדבר גורר אותי לעסוק בכך מחשבתית, לנסות לחקור "בעצמי" על אפשרויות של שילובים תרופתיים שלא נוסו עדיין, לשאול שאלות חוזרות ונישנות בפורומים ולא להרפות מכך.עצם הדבר גורם להטלת ספק תמידית בטיפול התרופתי שאני מקבל ואולי אף מפריע לו לעבוד עקב התנגדות מחשבתית טורדנית להמשיך ולעסוק סביב הנושא כחלק ניכר משיגרת היום-יום.אם אני לא עושה זאת, אני מרגיש עוד יותר חוסר שקט, כאילו אין תקווה ולעולם לא ארגיש טוב אם לא אנסה עוד ועוד ניסיונות עם תרופות דבר שסביר שאינו נכון כי ניסיתי מגוון רחב ביותר של תרופות. איך אפשר להתנתק מהחשיבה הכפייתית טורדנית בנושא הפרעת החרדה והרצון להרגיש חופשי ומשוחרר ופשוט לחיות את החיים עם התרופות נוגדות החרדה מבלי לעסוק בכך כל הזמן ולהכניס לעצמי טורדנות מחשבתית ללא הפסקה? אשמח לעצותייך בנושא.רב תודות.
היי עמי, קודם כל, תרופות אינן "פתרון קסם" לחרדה, הן לא תמיד עוזרות במידה רבה, ויש פתרונות טובים יותר כמו טיפול קוגניטיבי התנהגותי. חרדה אינה כורח המציאות, ובהחלט אין צורך לחיות "כל החיים" עם חרדות ועם תרופות. אני במקומך הייתי פונה לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, גם כדי למצוא פתרון מעמיק יותר לחרדות, וגם כדי להיגמל מעיסוק היתר בטיפול התרופתי (שגם הוא אובססיה בפני עצמה). מאוד קל להגיד לך להפסיק, אבל צריך עזרה כדי להפסיק. ולגבי החרדה - כשתפסיק לנסות לברוח ממנה (באמצעות תרופות והעיסוק בהן) ותתחיל לקבל ולהכיל אותה יותר, היא תפחת, ואיכות החיים שלך תשתפר במידה רבה. בברכה, ד"ר שרון לויט פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית טיפול באובססיות, חרדות, דיכאון וכעסים כספרי 29, חיפה www.cbthaifa.com
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
