היגיינת ידיים מוגזמת
דיון מתוך פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
זה כמה שנים שאני מרגישה שאני מתנהלת באובססיביות בנוגע לניקיון הידיים שלי בפרט, ושל הסביבה בכלל. אני שוטפת ידיים לאחר כל פעולה שמצריכה נגיעה בחפץ ציבורי(מוטות החזקה באוטובוס, דלתות, ברזים, כסף במטבעות)ככלל, אני נמנעת עד כמה שאפשר מלהחזיק או לנגוע בהם ואם אני נאלצת בכל זאת, המחשבה שהידיים שלי נגעו במקום שידיים של אחר נגעו, לא עוזבת אותי עד שאני שוטפת את הידיים בסבון. אני נמנעת כליל מלאכול אוכל שאנשים אחרים נגעו בו בידיים(ביחוד אוכל קר אך לא רק)או לנגב ידיים במגבת מטבח שיש עוד אדם שמשתמש בה.בנוסף,אני מביטה בקביעות על הגיינת הציפורניים של אנשים בסביבתי. הדבר די מקשה עליי בהתנהלות היום יומית מאחר וההתעסקות בו היא בלתי פוסקת. אני חושבת שהחשש שלי לא נובע מפחד להדבק במחלות אלא מתוך תחושת גועל אמיתית שלא מניחה לי. האדם היחיד ממנו איני נגעלת הוא בן זוגי וגם זה, רק כאשר אני מוודאת שהוא רוחץ ידיים לפני שנוגע לי באוכל לדו'. רציתי לדעת האם הדבר נכנס להגדרה של OCD ובמידה וכן, האם ניתן לטפל בזה? תודה מראש
שלום לבת ה-23, הסימפטומים שאת מתארת אכן נשמעים כמו סוג של OCD, הקשור לניקיון. זהו אחד הסוגים הכי נפוצים של OCD. אצל רבים מהסובלים הבעיה מתבטאת בשטיפת ידיים מוגזמת, גם אם היא אינה מלווה בטקסי ניקיון נוספים (כגון מקלחות). בוודאי שאפשר לטפל בזה. הטיפול היעיל הוא טיפול התנהגותי- קוגניטיבי (CBT), כאשר בטיפול, המטופל נחשף לסיטואציות שמפחידות או מגעילות אותו, ולומד להתרגל אליהן. במקרים קשים יותר ניתן להיעזר גם בטיפול תרופתי, שניתן על ידי פסיכיאטר. ב- CBT בדרך כלל ניתן להגיע לשיפור משמעותי תוך מספר חודשים, עד להפסקה מוחלטת של הטקסים. יש מאמר המצורף לפורום זה, שמסביר יותר בפירוט על סוגים של OCD ועל הטיפול בהם. בהצלחה!
מנהל פורום הפרעה טורדנית-כפייתית, אובססיבית
