כעסים, התפרצויות, דיכאונות

ענבל שלום, אני בת 37, בעלי בן 40. נישאנו לפני כשלוש שנים אחרי 4 חודשים ביחד,ונולד לנו בן בכור לפני כשבעה חודשים. הוריו של בעלי נפטרו לפני כחמש שנים. יש לציין שהוא גדל איתם בבית עד לגיל מאוד מאוחר וחווה "נפילה" גדולה מאז פטירתם.להבנתי, לעולם0 לא היה יציב בעבודות ותיד "נדד" ממקום למקום, הוא לא עובד, סובל מדיכאונות, היום קצת פחות בעזרתי, אך ההתפרצויות שלו עלי ועל משפחתי הן בלתי נסבלות. זה מלווה בחוסר סבלנות, עצבים וקללות. לא מכוונה רעה פשוט נראה כי בנוסף לכל מה שעבר אין לו תרבות דיבור ופותר את הכל על ידי הכעסים על האנשים הלא נכונים. זה גורם לי לבושה ומבוכה ותמיד אני מרגישה שאני צריכה "לכסות" עליו ולהגן ולתרץ את ההתנהגות בכל מיני תירוצים כאלו ואחרים. די נשבר לי מכל המצב בייחוד שיש ילד ברקע שאני לא מעונינת שיגדל בתרבות של צעקות וקללות. יש לציין כי הוא אבא טוב שמשתדל לשמור עליו במהלך הימים בעזרתה הרבה של אמי.אך אני מרגישה שהמצב הוא בלתי נסבל ואנשים מתרחקים כיון שלא נעים להיות בחברתו. אני על סף ייאוש של לעזוב את הבית, מאסתי בשיחות ושכנועים והבטחות מצידו שהמצב ישתנה...אני מדגישה כי היינו בביקור אצל פסיכאטר בעבר אך אני מתנגדת לכדורים נגד דיכאונות. אודה על עזרתך הדחופה והחשובה. בנוסף, אשמח לנסות לפתור בדרך אחרת ולשמוע ממך, אולי ישנה סדנא לאנשים עצבניים אשר ילמדו בדרך זו או אחרת לשלוט על עצמם. תודה ויום טוב, לי.

שלום, אני מבינה ללבך. לחיות באווירה של כעס ואלימות (גם אם אינה פיזית) זה לא דבר פשוט. כשילדים מעורבים זה נעשה הרבה יותר מסובך. אני בטוחה שלבעלך יש את הסיבות שלו לכך שהוא נעשה תוקפני ומתקשה לווסת את תגובותיו. אולי משהו ברקע שלו, כפי שציינת. את לא צריכה לסבול התנהגויות כאלו, אבל אם בעלך מוכן לקבל עזרה, אולי ראוי להיות יותר סובלניים למצב. הזכרת דיכאונות והתפרצויות. יתכן שהוא סובל ממצב נפשי קליני שדורש התערבות טיפולית. לא בטוח שסדנא לניהול כעסים (ויש כאלו) תפתור את הבעיה. לא ברור לי מדוע אמרת שאת מתנגדת לתרופות. ומה בעלך חושב? אני חושבת שזו צריכה להיות בעיקר החלטה שלו, ולא שלך. אם הוא סובל, אם להתנהגות שלו יש השלכות קשות, אם יש ילד בתמונה, מדוע נשללת אפשרות שעשויה להיות יעילה? אני חושבת שכדאי לתת לבעלך מענה שהוא גם פסיכיאטרי וגם פסיכולוגי. התחילו מלפנת אל פסיכולוג ובדקו בעזרתו כיצד אפשר לסייע לו להתמודד טוב יותר עם מצבו הנפשי. יתכן ששיחות עם איש מקצוע, אולי אפילו ללא תרופות ישפרו את המצב.