בעל לא עובד וחיי אזר בזבל הם

בתקופה זו היו עימותים רבים וגילויים רבים מצידי. הייתי המומה מהם, עכשיו קצת פחות. לכל *** מתרגלים כנראה בין השאר גיליתי שהוא פשוט לא כל כך מחפש עבודה (לאחר שנה וחצי בערך פתאום ירד לי האסימון שהוא לא מחפש בלוחות דרושים. עימות הוציא ממנו את הפנינ ה" אני עובד עם חברות כוח אדם" מה זה אומר? זה אומר שהוא שלח את קורות החיים שלו לכמה חברות כוח אדם ומאז הוא יושב ומחכה לשטיח האדום) במצבו אדם סביר מתחבק עם לוחות הדרושים 24/7 היתה תקופה איומה של עימותים נוראיים והוא התחיל להראות נוכחות בלוחות דרושים. זומן לראיונות אחת ל ... אחר כך עוד גיליתי שגם זה פסק והצצה בלוח הדרושים (מה שקל לעשות) מגלה נוכחות דלה ברזולוציה של פעם בחודש שוב עימות ענק אני לא אדם חשדני במיוחד ולכן הגילויים האלו באו לאחר פרקי זמן ארוכים מאוד. חייבת לציין שהותירו אותי בהלם, כל פעם מחדש. וכן, לאחריהם נאלצתי להפוך לקרצייה אז קצת זה עזר. לאחר נידנודים חוזרים ונשנים ודחיינות חולנית מצידו ("מחר אני אעשה את זה". מחר מגיע וכלום) הוא השיג בעזרתי המאוד אקטיבית שתי עבודות שמכניסות אלף שח בחודש בערך יש לציין שפירנסתי את המשפחה לאורך אותן שנים אך לצערי עברתי לאחרונה תאונה בגינה פוטרתי מעבודתי ועכשיו המצב הכלכלי באמת לחוץ. הוא? כלום. עסקים כרגיל. עדיין מנותק. בכל בוקר קם בעשר, עושה לעצמו סלט קטן. רק אני לא ישנה בלילות מרוב דאגה לדעתי יש לו ליקוי אוטיסטי באמת. קוראים לזה תסמונת אספרגר. אבל הוא לא יסכים לאבחן את עצמו בחיים כי הוא מושלם. הוא גם מאוד נעלב כשאני אומרת לו שהוא בטלן.... ומה שהכי מרתיח אותי הוא גם חוסר הצדק וחוסר השויוניות. המפונק המנותק שחי איתי העז להכריח אותי לבצע מי שפיר בהריונות כי הצהיר שאם יוולדו ילדים פגומים הוא לא בעסק! בדרך לחופה הצהיר שהוא לא מוכן לכתוב בכתובה סכום רציני. בקיצור- הוא שותף רק למקרים של הצלחה, לא כישלון.... לפני החתונה הלך איתי לכל מיני רופאים שיאשרו שאני פוריה.... אוסף המצבים ההזויים איתו במבט אחורה מדהים אותי כל פעם מחדש... ועכשיו יש כישלון קולוסאלי שהוא יצר ואני שואלת את עצמי לעזאזל- למה אני נשארת איתו בכלל? למה אני לא יכולה להגיד לו משפט כמו"אם לא תרויח יותר מ4000 שח החל משבוע הבא אני לא בעסק"בקור רוח מקפיא עצמות כמו שהוא אמר אז לי? למה הסכמתי עד כה? שאלה מצויינת. אני באה ממשפחה כזו של נשים פסיביות עד כדי גיחוך. זה מה שאני מכירה. אם אתגרש אין לי לובי רגשי במשפחה. אין לי גב כלכלי זה מחד מאידך אני מרגישה חנוקה. אין לי אויר. יש בי טונות של כעס שהצטבר עם השנים אני חשה שהוא פשוט מטביע אותי כל פעם מחדש. לא רואה מוצא להתיחסותכם אודה.

שלום לך.. אני הייתי בדיוק במצבך, לאחר התלבטויות קשות הבנתי שאדם שלא רוצה לעזור לעצמו אף אחד לא יעזור לו. המצב פשוט ילך ויתדרדר... זה כואב להגיד אבל זו המציאות, אם כתבת פה זה אומר שהמצב שלך והדוחק קשים מאד.לפעמים קל יותר לתקן דברים לבד ולא לדאוד לעוד אחד.... בהצלה ותהיי חזקה ואת לא אחת קטנה אלא כנראה מאד גדולה וחזקה מאד!

אני עוברת בדיוק אותו דבר. ממש מבינה אותך. ולדעתי זה לא רק העניין של החוסר עבודה כמו אי הבנת הבעל את המסגרת המשפחתית עם האחריות המשותפת לרווחת הבית. אצלי זה מתבטא החוסר עזרה גם בעבודות בתוך הבית

שלום, הכעס שלך והמטען הרגשי השלילי כלפי בעלך מורגשים מאוד. כנראה עברת איתו דברים לא פשוטים, וחלק מהם ציינת. אני מבינה שאת צריכה לפרוק את הכעס הזה, וודאי זקוקה להבנה ולתמיכה. מצד שני, הדבר שרמזת עליו לגבי הפסיביות במשפחתך נראה לי מאוד חשוב. לא נשמע שבעלך יעבור שינוי, כעת עלייך לקחת אחריות ולהחליט את את עוזרת לעצמך להיטיב את מצבך. אין שום חובה "שתחיי בזבל". דאגי לעצמך אם כל כך רע לך. ואם את לא עושה זאת, קחי בחשבון שאולי את גם מקבלת משהו מהנישואין האלו, אך מתקשה מאוד להודות בכך, כי הכעס לא מאפשר לך. יש גם בחירות ותהליכים לא מודעים שלפעמים משפיעים על כך שאדם נמצא במקום שלכאורה רע לו. יתכן שפסיביות היא לא כל הסיפור.