שינוי בחלוקת זמן.
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
בשנה האחרונה הרגשתי שאני צריך ונהנה ביותר ר מפינוי זמן לאי עשיה חיצונית. סתם לשמוע מוסיקה לקרוא או לנוח. זה שונה מהמצעאות שהייתי רגיל לה. חלק מהיעדים נסוגו בהתקדמותם החשובים וההכרחים מבוצעים כראוי. מה שנראה היה פעם יעדי חובה למשל בפצוח בעבודה, אני עצמאי, קצת נדחק המחויביות הגדולות מבוצעות. מעדיף להרוויח פחות למען הזמן הפנוי. השאלה שלי היא האם זו לא נסיגה? מדוע אני שואל. אני אדם מאוד משימתי ומדויק ליעד ומצליח. אבל בשנתיים שקדמו סבלתי משותפים שעובדים באופן שלי אין נתקים שמאפשאים להם לטפל בהמון דברים אחרים עד רמת התעלמות מחובות כלפי לשוחות. לי קשה עם זה. החשש שלי שהשינוי שאני עובר בהתכנסות אינו שינוי שבא מתהליך פנימי חיובי של צמיחה. אלא כתגובה לפידבק והמיסיון הלא טוב. בסביבת העבודה וזה לא ממש חיובי כי זה תגובתי ועלול להיות למעשה המנעות מסוימת. מה הכלים להבין את הסיטואציה. במחשבתי היה עקרון אחד לבדיקה האם ההתכנסות תביא התפתחות יצירתית שלי לכוונים חדשים או לא? אשמח לשמוע התילסות. תודה
שלום פפו, התשובה שאני יכול לתת, בלי להכירך, היא כמובן כללית מאוד. פרפקציוניזם, ווורקוהוליזם כמקרה פרטי שלו, אכן נמצא קשור ליותר ויותר הפרעות נפשיות. לפעמים הוא משתק מעשייה וגורם דחיינות או הימנעות, אך במקרים רבים תרומתו לעולם העבודה גדולה ולמעביד של הוורקוהוליסט או הפרפקציוניסט העניין משתלם מאוד, כך שמדובר במקרים אלה בהחלט על ניגוד אינטרסים בין רווחת האדם ובין טובת המעביד או העבודה. לפי תיאוריך, השינוי שערכת אינו נובע משאננות וחוסר מודעות, כי אם שינוי מחושב שנעשה מתוך קשיבות לצרכיך האחרים, צרכים הקשורים ברווחה הנפשית שלך. לכן, על פניו מדובר בשינוי מבורך. כאמור, אינני מכיר אותך, את העבודה שלך, את המערכת הסביבתית שבתוכה אתה מתפקד, כך שתשובה זו אינה מוחלטת ואת שיקולי העלות-תועלת רק אתה יכול לעשות מתוך מודעות לכך שלעיתים הרווחה הנפשית של הפרט באה על חשבון התועלת שהוא מביא לשוק העבודה. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il
מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
