החלטות נכונות או שגויות?

דיון מתוך פורום  פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות

15/09/2012 | 16:10 | מאת: יהל

שלום רב, אני אמא שמאוד אכפת לה מהילדים שלה ועושה הכול על מנת שיהיה להם טוב. הבת שלי מתגייסת בעוד 3 חוד' כשלמעשה היתה אמורה להתגייס החודש. חברתה ביקשה ממנה להקדים את התאריך עמ' שתתגיסנה ביחד.ואכן הקדימו לה את הגיוס אך לא לאותו יום עם חברתה אלא ביומיים קודם. הבת שלי אמרה לי שמבחינתה זה לא נורא ובמילא כרגע היא לא עובדת עד לגיוס אז לא אכפת לה להתגייס יומיים לפני ולא משנה אם זה לא יחד איתה והעיקר להתגייס כבר. מרוב שלפעמים אני מהבודקות יותר מידי, נכנסתי לאתר של הצבא וראיתי שבאותו יום הגיוס מדובר בחיל קרבי לבנות. משום מה חששתי שיגייסו אותה לחיל הקרבי(בדיעבד זו שטות גמורה) והצעתי לה שאכתוב מכתב ונדחה את הגיוס. השבוע קיבלנו תשובה מהם שהם דוחים בשלושה חודשים!!! ואין מצב לשנות שוב את התאריך.מיותר לציין כמה שהבת שלי היתה מתוסכלת, מרבית מחברותיה כבר בצבא, חלקן התגייסו לפני חודשיים, למצוא עבודה זה קצת בעייתי ובשבילה זה מריחת זמן בבית., ובצדק! ואני עכשיו לא מפסיקה לחשוב איזו טעות עשיתי! במקום שייצא טוב עשיתי רע! למה אני לא מצליחה ל"שחרר" ? למה לא שמעתי לאינטואיציות של הבת שלי והשארתי את תאריך הגיוס של ספט? למה הייתי צריכה לשלוח מכתב עם בקשה לשינוי תאריך הגיוס? אם לא הייתי נותת את עצת אחיטופל היא כבר היתה מתגייסת ולא מחכה שלושה חודשים לגיוס! אני כול רגע ורגע "אוכלת" את עצמי על השטות שעשיתי ולא מרפה.יכול להיות שזה לא נורא אבל איבדתי פרופרוציות עם כול המחשבות שנהיו לי לטורדניות! למה הייתי צריכה להתערב? הרי כאדם בוגר הייתי צריכה להבין שלא יגייסו אותה לקרבי אם לא הודיעו לה קודם לכן.איפה היה השכל שלי??? מצטערת על אורך המכתב אך פירטתי רק כדי שאוכל לשמוע את דעתך המקצועית. עשיתי טעות כל כך גדולה? כול החברות בצבא וחלקן התגייסו ביחד ורק היא תצטרך להתגייס לבד ולהתחיל את הצבא מס' חודשים אחריהן. מחכה בקוצר רוח לתשובתך המפורטת אמא שדואגת

לקריאה נוספת והעמקה

שלום יהל, לא קרה שום אסון וההחלטה אינה שגויה בכל מקרה. כאשר קיבלת את ההחלטה והתערבת, לא היית יכולה לדעת מה יהיו התוצאות. משל למה הדבר דומה? שהחזאי אומר שיירד גשם, כאדם רציונאלי המעשה הנבון הוא לקחת מטרייה על סמך המידע שנמצא ברשותך ברגע נתון ובסופו של דבר, לא ירד גשם. האם ההחלטה הייתה שגויה? בוודאי שלא. כולנו הרי חכמים לאחר מעשה. יחד עם זאת, את משתמשת בצורה יפה ומדויקת בשני מונחים שגורמים לי לחשוב שתוכלי להפיק תועלת מייעוץ פסיכולוגי. את כותבת שהיית צריכה "לשחרר" (to let go) ושתוקפות אותך כעת מחשבות טורדניות. שני הדברים נכונים ומעידים על יכולת טובה לאינרטרוספקציה (התבוננות פנימה) ותובנה. עושה רושם שהסובלת העיקרית משני הדברים הללו הוא את ולכן אני מעודד אותך לפנות לטיפול. אם מכל התקרית הזו התוצאה תהייה שתפני לטיפול ובסופו של דבר תוכלי "לשחרר" במקומות אחרים, דחיית הגיוס של בתך תהייה שווה את זה. ברמה מאוד לא פסיכולוגית, אלא מעשית, לא הייתי אומר נואש ומנסה להקדים את הגיוס - כמובן, בלי ציפיות מיותרות ובגישה של "כן - כן, לא - אז לא". בכל מקרה, חצי השנה הזו תיבלע עמוק בתהום הנשייה של התהליך ההתפתחותי הארוך שעוד צפוי לבתך. להרחבה: http://www.giditherapy.co.il/?p=226-חרב פיפיות ושמה פרפקציוניזם http://www.giditherapy.co.il/?p=242 - ככה כך ולא אחרת... על הפרעה כפייתית בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

15/09/2012 | 19:54 | מאת: יהל

תודה רבה לך! אני מאד מודה לך על תשובתך המקצועית והמרגיעה. אעשה כפי שאתה מייעץ ואנסה את הגישה שאתה מציע.... (למרות שבדר"כ אני כן נוטה לפתח ציפיות... תודה רבה וחג שמח

שלום יהל, לא קרה שום אסון וההחלטה אינה שגויה בכל מקרה. כאשר קיבלת את ההחלטה והתערבת, לא היית יכולה לדעת מה יהיו התוצאות. משל למה הדבר דומה? שהחזאי אומר שיירד גשם, כאדם רציונאלי המעשה הנבון הוא לקחת מטרייה על סמך המידע שנמצא ברשותך ברגע נתון ובסופו של דבר, לא ירד גשם. האם ההחלטה הייתה שגויה? בוודאי שלא. כולנו הרי חכמים לאחר מעשה. יחד עם זאת, את משתמשת בצורה יפה ומדויקת בשני מונחים שגורמים לי לחשוב שתוכלי להפיק תועלת מייעוץ פסיכולוגי. את כותבת שהיית צריכה "לשחרר" (to let go) ושתוקפות אותך כעת מחשבות טורדניות. שני הדברים נכונים ומעידים על יכולת טובה לאינרטרוספקציה (התבוננות פנימה) ותובנה. עושה רושם שהסובלת העיקרית משני הדברים הללו הוא את ולכן אני מעודד אותך לפנות לטיפול. אם מכל התקרית הזו התוצאה תהייה שתפני לטיפול ובסופו של דבר תוכלי "לשחרר" במקומות אחרים, דחיית הגיוס של בתך תהייה שווה את זה. ברמה מאוד לא פסיכולוגית, אלא מעשית, לא הייתי אומר נואש ומנסה להקדים את הגיוס - כמובן, בלי ציפיות מיותרות ובגישה של "כן - כן, לא - אז לא". בכל מקרה, חצי השנה הזו תיבלע עמוק בתהום הנשייה של התהליך ההתפתחותי הארוך שעוד צפוי לבתך. בהצלחה, פרופ' גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il

מנהל פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות