ציפרלקס וחרדות

שלום. אני לוקחת כבר מזה כשבועיים חצי כדור בגלל חרדות. אני נמצאת גם בטיפול פסיכולוגי. מעולם לא לקחתי תרופות בעבר. ניכנסתי להרפתקאה הזו כי רציתי להעלות את איכות החיים שלי, את מידת ההנאה והבטחון. הגבתי לתרופות ברגרסייה קשה, שהיום כבר חלפה, אך איכות החיים נשארה כבעבר. רציתי לשמוע את דעתך על השילוב בין שני סוגי הטיפול. בברכה. מעיין.

שלום מעיין, אינני מכיר את אופי החרדות שלך. עקרונית, אם מדובר בחרדות ללא דיכאון http://gidi3.home-page.org/ , ניתן לטפל בהן בעזרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי ע"י למידת טכניקות הרפיה ויישומן במצב החרדתי במקום בעזרת תרופות. טיפול כזה מתאים יותר לפוביות ספציפיות ולהתקפי חרדה ופחות לחרדה מוכללת. בכל מקרה, השילוב בין טיפול תרופתי ע"י SSRI (שציפרלקס נמנה עליה) וטיפול פסיכולוגי נחשב שילוב מנצח בעיקר בדיכאון ובהפרעות כפייתיות וכן בחרדה כוללנית המתבטאת בדאגנות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org/

מצטער שאני מתערב, אבל רציתי להעיר: (בלי להעליב אף אחד, אין פה שום דבר אישי אבל אולי יש מקום לדיעות שונות בפורום ) לפסיכיאטריה יש היסטוריה ארוכה של כשלונות מבישים, וההתייחסות אלייה בתור ענף רציני של הרפואה מאד מצערת לדעתי. בשנות ה-50 LSD שווק בתור תרופת הפלא המבטיחה של הפסיכיטריה, אבל אחרי כמה שנים התחילו להבין את הסכנות שבו. בתחילת המאה ההרואין היה התרופה החדשה שפותחה בתור תחליף בטוח ולא ממכר למורפין, שהוא בתורו כמה שנים קודם פותח בתור תחליף בטח ולא ממכר לאופיום. המודוס אופרנדי של הפסיכיאטריה נראה מאד עקבי במהלך יותר ממאה שנה: מפתחים סם פלא חדש, משווקים אותו למאות מיליוני אנשים שנמצאים במצוקה אמיתית, מרוויחים מילארדי דולרים, זה נמשך כמה שנים עד שמצטברות כל כך הרבה עדויות על תופעות לוואי שכבר אי אפשר להתעלם מהם, ואז עוברים לסם הפלא הבא. אני לא סתם כותב פה כי אין לי חיים (מה שנכון), אלא כי יש לי ניסיון אישי רע מאד עם שני סוגים שונים של ssri שנרשמו לי נגד דיכאון. בזמן שלקחתי את התרופות נטיות ההתאבדות המערופלות שהיו לי לפני הפכו לרצון אמיתי וברור למות. יש אינסוף עדויות על מקרים דומים לשלי, רק נראה שהרופאים הרבה פעמים לא מודעים אליהם. בפעם האחרונה שהייתי אצל פסיכיאטרית היא לקחה ממני 400 שקל בשביל מרשם לתרופה שכל מה שהיא עשתה לי זה כמה תופעות לוואי גופניות לא נעימות והגברה חזקה לנטיות ההתאבדות שלי. שם התרופה הוא effexor ואחרי קצת מחקר למדתי ששם החיבה הלא רשמי שלה בקרב משתמשים הוא side effexor (על משקל side effects ) והיא מפורסמת בתופעות הלוואי שלה ובכך שהחא ממכרת. אבל הרופאה הבטיחה שאין שום תופעות לוואי. אף אחד לא יודע מה התרופות האלה עושות יותר טוב ממי שהשתמש בהם, הכל מפורסם בפורומים באינטרנט, אפשר ללמוד שם הרבה מניסיון של אחרים. האמת העצובה שיא שבשנת 2005 רופא פסיכיאטר לא יכול להציע לחולה שלו הרבה יותר ממה שעמיתו היה יכול 100 שנה קודם, או לצורך העיניין, מה שסוחר הסמים השכונתי יכול. בשעה שכמעט כל ענפי הרפואה הגיעו להישגים מדהימים הפסיכיאטריה עדיין עסוקה בלסמם את החולים. כשהפסקתי לקחת את התרופה הרגשתי נהדר. זה בשום אופן לא המלצה לעשות כמוני- אני לא רופא ולהפסקה פתאומית יכולה להיות מסוכנת, אבל אני רק מציע לאנשים לזכור שרופא הוא רק רופא - ולפעמים מדהים כמה מעט רופא יודע.

שלום דון מיונז, טוב שאתה מסייג את ה"המלצות" שלך כניסיון אישי. לי אישית לא ידוע ש-LSD או הירואין שימשו אי-פעם כתרופה בפסיכיאטרייה. לפסיכיאטרייה אין יותר "ניסיונות מבישים" מאשר לכל ענף אחר ברפואה ו/או לכל מקצוע מתפתח ומפותח אחר. גם בתחום הפסיכותרפיה, הפסיכואנליזה האורתודוכסית כמעט ופשטה את הרגל ועוד פרויד עצמו הציע אותה כאמצעי ריפוי הרבה יותר מצומצם מאשר השתמשו בו בפועל. כנ"ל לגבי הניסיון המצער שלך עם EFFEXOR (שהוא, אגב, SNRI ולא SSRI, המשפיע גם על הנוראפניפרין ולא רק על הסרוטונין) - כאשר קיימות נטיות אובדניות, תרופות נוגדות דיכאון עלולות להגביר אותן במקרים מסוימים. כלומר, בגלל האפקט הממריץ שלהן, הן עלולות לתת לאדם שרק חשב על התאבדות את האנרגייה להוציא מחשבות אלו מן הכוח אל הפועל. לכן, חשוב מאוד השילוב שבין טיפול תרופתי וטיפול פסיכולוגי (ואגב, 400 ש"ח לפגישה אצל פסיכיאטר הוא מחיר סביר ביותר - אני עצמי שילמתי סכומים גבוהים פי 2 לרופאים מומחים פרטיים בענפי רפואה אחרים עבור התייעצות קצרה). נכון, שהצד השיווק והיחצ"ני של הטיפול התרופתי (ובעצם, של כל מה שמוכרים לנו בימינו) חזק מאוד, אך אני עדיין מאמין שרופאים עושים שיקולים מקצועיים. נכון שיש אופנות גם בפסיכיטרייה וגם בפסיכולוגיה - כיום, הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי (אגב, ממש כמו הטיפולים האלטרנטיביים) מוצג כטיפול האולטימטיבי נגד כל רעה חולה, דבר שלא ייתכן, כי יש עניין של התאמה אישית למטופל ואני עצמי, כמטפל פסיכודינאמי בעיקר, קיבלתי לטיפול אנשים שטיפול זה לא הצליח אצלם. עם זאת, אני יכול להעיד שכמה ממטופליי לא היו יכולים להפיק תועלת מהטיפול אצלי ללא הטיפול התרופתי ב-SSRI, אחת מהן מטופלת בהצלחה רבה ע"י EFFEXOR דווקא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org/