עזרה- דחוף מאוד-

לפני חודש התחלתי להשתמש בציפרמיל בגלל עצב, חרדות קשות , מצב רוח ירוד באופן מיוחד ודימוי עצמי נמוך מאוד. במינון של 20 מ"ג. בשבוע הראשון סבלתי מתופעות לוואי קשות של בחילות , שלשולים,עייפות רבה וכו' ולאחר מכן זה עבר.עד שסוף סוף עברו לי כל תופעות הלוואי וגם מצב הרוח השתפר קצת ,נגמרה לי החפיסה והתחלתי להשתמש ברסיטל מהיום בבוקר,והנה שוב אני מרגישה את אותן תופעות לוואי נוראיות כאילו התחלתי הכל מההתחלה והכי גרוע אפילו היתה לי ירידה קשה נוספת במצב הרוח שנמשכת גם עכשיו. אני פוחדת וסובלת ולא יודעת מה לעשות ,אני כל הזמן חושבת למה זה מגיע לי ואפילו חשבתי (היום)על התאבדות. בנוסף אני גם בסכנת פיטורין מהעבודה. מה לעשות ?? אני חסרת אונים ומתה מפחד - מה יהיה? יש לציין שהפסיכיאטר שהייתי אצלו חושב שיש לי רק מין הפרעת אישיות נמנעת ושהפתרון הוא בשיחות(מה שעוד לא התחלתי לעשות ) אבל לא חושב שאני בדיכאון. אני בטוחה שיש לי גם דיכאון,מלנכוליה לשמה. הפסיכיאטר שהייתי אצלו ראשון אמר שיש לי דיסתימיה ורשם לי את הציפרמיל. מה יש לי???מה יהיה?? מה לעשות??? אני לא יכולה להתרכז בכלום,לא בא לי לעשות שום דבר,לא לראות אף אחד,הראש שלי מלא במחשבות שליליות על החיים ועל אנשים,בפחד ובסבל...

אלמונית יקרה, הבור העמוק בו את נמצאת כעת ואותו את מתארת קרה לי בשבוע שעבר,כמוך גם אני נוטל כדורים דומים (פאקסט) מזה חודש וחצי ולאחר מספר שבועות אפילו יכולתי להזכר פתאום שמחה מהי.... אך...... גם לי שוב טפחה המציאות על פני וחזתי לתהום המוכר והלא חמים.... את מוזמנת לקרוא את הודעתי בפורום הפסיכאטריה,כנראה שאו בגלל שאנחנו רק בהתחלה אז עדיין המצב רוח לא יציב ויש "אפס אנד דאונס" או ש.... העצב והדכאון מושרשים בנו כל כך חזק שזה תמיד יתפרץ. לסיכום אני יכול רק להזהות עימך ולאחל לשנינו יחד שאולי יש סיכוי שנצא מזה! בי, גיא

אלמונית שלום אני חושב שעליך לשאול עצמך מה קרה לפני חודש, שהתחלת לחוש עצב, חרדות ודימוי עצמי נמוך. תחושות אלה אינן מופיעות סתם כך. היכולת לברר את מקורן יכולה לסייע לך להתמודד עמן. הטיפול התרופתי הוא חשוב ומועיל אך חשובה מאוד גם פסיכותרפיה לברור מקורות הסבל שלך. דרור

שלום אלמונית, ראשית, אם הציפראמיל עזר לך, עברת לרסיטל וחלה נסיגה, ההסבר יכול להיות פסיכולוגי בלבד כי מדובר באותה תרופה ממש (רסיטל הוא השם המסחרי לאותה תרופה תוצרת הארץ, אך החומר הפעיל הוא אותו חומר). על רקע התחושות הקשות שאת מתארת, אין ספק שיש מקום לטיפול תרופתי, ואולם טיפול זה נועד להפחית את הדיכאון והחרדה באופן שיהפוך אותך לשותפה קומוניקטיבית יותר לשיחות עם איש מקצוע. ברמת החרדה והדיכאון הנוכחית יהיה קשה מאוד להגיע אלייך ולכן הפסיכיאטר המליץ בצדק על שילוב של טיפול תרופתי ושיחות. חשוב להבין אם כן שלא חל כל שינוי בתרופה, כדאי מאוד לשקול יחד עם הפסיכיאטר את העלאת המינון לזמן מה כדי לאפשר לך להתחיל תהליך טיפולי מעמיק יותר במקביל ע"י שיחות, בין אם הטיפול ייערך אצל אותו פסיכיאטר שמתאים לך את הטיפול התרופתי ובין אם המעקב על הטיפול התרופתי ייערך ע"י הפסיכיאטר והשיחות תתקיימנה אצל איש מקצוע אחר בתיאום עם הפסיכיאטר. בטיפול בדיכאון יש חשיבות רבה לעיבוד רגשות כמו כעס, אובדן, פרידה וזאת ניתן לעשות רק בשיחות, שתתאפשרנה בעזרת הטיפול התרופתי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין