מלנכוליה: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים

דיכאון: חשבתם על צמחי מרפא?

דיכאון קשור במחסור בסרוטונין. אבל האם ידעתם כי 90% מהסרוטונין בגוף משמש את מערכת העיכול וכי צמחי מרפא המשפיעים על העיכול ישפיעו לטובה על מצב הדיכאון? אחת מהפרעות מצב הרוח הנפוצות בעולם המערבי היא דיכאון. החיים בסביבה המודרנית ותנאי העולם המערבי מקנים לנו סביבת חיים דורשנית ומלחיצה, המאלצת אותנו, מידי יום, לתפקד תחת עומס רב ומתחים. במציאות שכזאת, לא מפתיע שדיכאון הופך להיות מצב רוח ומצב רגשי שכיח. הדיכאון מוצא את דרכו אל כל אחד ואחת מאתנו, בין אם דרך מחשבות שליליות, דימוי עצמי נמוך, דכדוך, דיכאון חורף, מלנכוליה, דיכאון של יום ראשון, דיכאון שלאחר לידה, דיכאון קליני ועוד. תחושת הדיכאון מפריעה ופוגעת בתפקודו של האדם, משבשת את אורח החיים ואיכותם - ומשפיעה באופן ישיר על בריאותם ותפקודם של הסובלים ממנה.   תחושת הדיכאון מפריעה ופוגעת בתפקודו של האדם. צילום: שאטרסטוק   איך הדיכאון מתחיל?בשנים האחרונות, דובר רבות על השפעתו של...
ללמוד עוד על מלנכוליה
דיכאון: חשבתם על צמחי מרפא?-תמונה

דיכאון קשור במחסור בסרוטונין. אבל האם ידעתם כי 90%...

מאת: שרון קוצר
20/04/2015
התמכרויות בני נוער: חובה לטפל בהקדם!-תמונה

הסיוט הגדול של כל ההורים: התמכרות של ילדיהם המתבגרים -...

מאת: אלנה צ'רבקוף
24/10/2018
דיכאון קליני: הטיפול המשולב-תמונה

טיפול תרופתי לא תמיד יעיל במצבי דיכאון. בעזרת טיפול...

מאת: אירנה...
06/08/2008
אירידיולוגיה: רואה לך בעיניים-תמונה

בקשתית העין ניתן לראות מצבים המעידים על ראשיתו של תהליך,...

מאת: רומי חוכמה
11/03/2008
מחפשים את הרופאים הטובים בישראל למלנכוליה?
יש לנו את המאגר המושלם עבורכם
קרא עוד

מלנכוליה: תשובות ממומחים וייעוץ אונליין

תשובות לשאלות

לישועות והורדת דכאון. אפשר לקרוא גם פסוקים מהזוהר הקדוש . יש עוד תפילה מיוחדת לדיכאון פיטום הקטרות

תפילה זה מעשה מאוד מסיק עבור האנושות, אפילו אם באותו רגע זה כמו סם עבורך. הנזקים החברתיים של האמונה יותר גרועים מהנזקים של כל דבר אחר.

רוב הבעיות הקיימות בעולמנו כרגע - נובעות מהדתות העתיקות. ברגע שהן יצאו מחוץ לחוק ולא יהיו חלק מהמרחב הציבורי, 90% מהבעיות שקיימות היום - יפתרו. החיים יהיו מדהימים, בעיקר עבור ילדות ונשים. גם לא יהיה צורך בתרופות כלל.

אין שום קשר בין דת לדיכאון, דת זה לא מחלה (אף שפרויד ניסה להכניס בציבור שדת זה נירוזה, הפרעת אישיות, אבל כמובן שזה לא מקובל כיום ולא נכון כלל וכלל) ודיכאון לא ניתן לפתרון בעזרת דת (אף שאיני מזלזל בסגולה כזאת או אחרת, אבל לעת עתה אף סגולה לא הוכחה מדעית.. אך ידוע מה שכתב הרמב״ם בספרו משנה תורה, שאף שאין שום תועלת בללחוש על המכה פסוקים או שם קדוש, אבל אם זה מרגיע מישהו, כלומר- אם מאיזו שהיא סיבה הוא מאמין שיש בזה תועלת, מותר ללחוש לחש כזה או אחר של פסוק וכדומה על המכה בשביל שאותו אדם ירגע, ואין בזה משום שימוש בשמות קדושים לרפואה , כי זה לא נועד לרפואה אלא להרגיע את אותו אדם פסיכולוגית. לדיכאון צריך כדורים, ולעיתים אפשר באמצעות שיחות להוריד את המינון של הכדורים ואף להפסיק איתם לפעמים במקרים קלים, אך עזרה ראשונה היא בעזרת הכדורים ודווקא על ידי הכדורים המתאימים תבוא הישועה ממחלת הדיכאון. נ.ב בהקשר של מה שכתבתי בשם הרמב״ם, יש לציין שבדורו הרמבם היה רופא גדול, וכן היה רופאו הפרטי של מלך אנדלוסיה באותו זמן וכן במצרים, שכרגע איני זוכר את שמם. הרמבם גם רושם באחד מכתביו הרפואיים שלמלנכוליה צריך אודם שחוק מעורב בכמה סממנים שהוא מונה שם שהיו מקובלים בזמנו, אך כמובן שכיום כשהרפואה השתכללה, צריך לקחת מה שאומרים הרופאים של זמנינו. הרמבם גם ממליץ על טיפול פסיכותרופי באמצעות ניגונים שמחים ועוד, איני זוכר כרגע הכל. אפשר לקרוא על זה בביוגרפיה של הרמבם של הסופר יואל קרמר ז״ל שיש בחנות צומת ספרים,(לא בדקתי אם יש גם בסטימצקי, יתכן שכן). על כל פנים, מה שאני בא לומר זה שלמרות שהרמבם היה גם איש דת, ואיש דת גדול מאוד עד שאומרים עליו שממשה (רבינו שניתנה על ידו התורה בהר סיני) ועד משה (בן מיימון, הרמב״ם) לא קם כמשה, כלומר שלא היה איש דת גדול ממנו בשום דור, ובכל זאת הרמבם אומר שאין שום עניין בסגולות בשביל לרפאות מלנכוליה אלא אם זה מרגיע מישהו, וכן הוא בעצמו נותן תרופה למחלת הדכאון וכן טיפולים פסיכותרופיים. כך שגם אם אתה חושב שאתה איש דת גדול, אבל אתה בודאי לא יותר גדול מהרמבם שאומר שלמחלות צריך כדורים!!! ודווקא כדורים. אם זה מרגיע אותך לומר תיקון כללי ופיטום הקטורת, אתה יכול לומר וזה בטוח לא מזיק. שיהיה רפואה שלימה לכולם.

ממתי יש בזוהר ״פסוקים״?! בזוהר יש קטעים, לא פסוקים! פסוקים יש בתנ״ך..

איש באמונתו יחיה- זוהי איננה שאלה רפואית.

שלום רב, אני אמא לילד בן 10. אנחנו גרושים מאז שהילד בן 3. הבן שלי ילד חכם ומבריק, מצחיק ואוהב לצחוק, אוהב מגע וחיבוקים וליטופים ונשיקות ויודע להביע אהבה. הילד בן 10 ועדיין סובל מאנקופורוזיס קשה וההצטאות הזו משפיעה עליו, הן פיזית, הן רגשית והן חברתית. הילד היה מגיב בהתפרצויות זעם רבות בתקופת הגן ואז נדרשנו על ידי הצוות לפנות לפסיכיאטרית ילדים שבפגישה הראשונה איתו החליטה שהוא צריך לקבל ריספרדל (שעם השנים היא מעלה את המינון... כרגע הוא מקבל 1.25CC בבוקר ובערב). הילד סובל מרף תסכול מאוד נמוך. הילד תמיד מרגיש שכל העולם נגדו, הכיתה, המורים, ההורים... שאף אחד לא באמת מבין אותו. הילד מאוד וורבלי ומאוד חכם, אבל בכל מה שקשור בכתיבה בכיתה - זה לא - כי הוא יכול להיות מתוסכל אם אות אחת או מספר לא יוצא לו בדיוק בגודל שרצה ולהתעצבן עד כדי בכי בכיתה. לפני כשלוש שנים נישא שוב אבין ועם הזמן המצב בין הילד לאשתו רק הלך והתדרדר (חשוב לומר שאני מעודדת אותו להתנהג אליה יפה ובכבוד, האינטרס שלי שהוא ירגיש אהוב בכל מקום בו הוא נמצא, אין לי שום כוונה שיהיה מסוכסך איתה. אני לא מרוויחה מכך כלום ובוודאי לא הבן שלי). הילד מקלל כשהוא כועס, תוקף באלימות את מי שמולו, ללא הבדל מי נמצא: מורה, אמא, אבא, ילדים מהכיתה. הילד החל אמירות אבדניות לפני כחודש. יש לו ימים נהדרים ויש לו ימים שהוא אומלל ומרגיש עצבות עמוקה מדי. יש לציין כי הילד מטופל מזה שנים על ידי פסיכיאטרית (פעם בחצי שנה בערך), טיפול באומנות (אחת לשבוע) ופסיכולוגית בטיפול משפחתי אחת לשבוע. מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לו?

המומחיות שלי איננה בילדים.

לא ברורה ללא מילים או צבע וצורה עצבות של בדידות של מחשבות של קולות והכל בפנים כלפי חוץ אף אחד לא רואה אני בתפקוד מלאאא לא יודעת משהו לא ברור עובר עלי כבר כמה ימים אולי זה האינטנסיביות שאני עושה פעולות מבריאות ... אולי אני דוחקת את הקושי הפנימי מבלי להבינו . לא יודעת ... מלנכוליה זמנית ויחד עם זה ....נשתדל שהשבת תהייה רכה טובה ונעימה לנו

הי אביב, שתהיה שבת טובה, עם הרבה גשם בחוץ וחם ונעים בפנים. אודי

הי אביב, לפעמים לא יודעים. לא רואים עלינו, הא? אני שמחה בגשם למרות כל ההפחדות, ונהנית מהבדיחות שרצות מסביב. ואפילו, היות שאיני מצויידת בבית במזון, כנראה אצא החוצה ואדאג לי. ובהזדמנות אראה את הנחלים גואים. והברווזים מגעגעים. איחוליי גם לך. סוריקטה

ראיתי תמונה של האקס שלי שפיזר הבטחות באוויר על חתונה וכאלה איתי, עם בת זוג חדשה וזה נראה בינהם מאוד רציני. כל הפייסבוק שלהם מלא תמונות פומביות ביחד. אפילו תמונת הפרופיל שהוא היה אומר שהוא לא מחליף(יכול להיות שהיא ביקשה אותו והוא מסכים להכל כשהוא מאוהב). בתחילת הקשר שלהם כנראה הוא יצר איתי קשר וכשנפגשנו אני הרגשתי לידו כאילו הכל כרגיל ואנחנו ביחד אבל היה בו משהו מרוחק. בדיעבד כנראה כבר אז היו לו רגשות אליה אבל לא היה אכפת לו לדפוק אותי. עוד יותר מפריע לי שאני לבד!!! יש לי מחזר מאוד רציני נקרא לזה ככה שכבר ניסיתי להיות חברה שלו אבל היו לנו בעיות. העיקרית הייתה העובדה שאני הייתי הראשונה שלו וביחסי המין הוא היה גומר מהר מדי. הוא לא היה דואג לי מהבחינה הזאת ולא הרגשתי בנוח עם זה. דבר נוסף שמאוד הפריע לי שהוא לא ידע להתנשק. עברו כמה חודשים וחזרנו להיות בקשר. הוא ניסה לנשק אותי ושום דבר לא השתנה. אני לא נמשכת אליו. הוא עדיין פותח את הפה יותר מדי. כך שהבהרתי לו שאני אוהבת אותו בתור ידיד וטו לא. החיים שלו מאוד תובעניים לימודים עבודה משפחה דורשת. אבל אומרים שלאהבה תמיד מוצאים זמן. הבעיה היא שכבר הרבה זמן אין לי אהבה........... אני מרגישה ריקנות. יש לי חברות מבוגרת שלא התחתנו והן אמרו לי בפירוש אל תבזבזי את הזמן שלך על הבטחות שמפזרים לך ועל כאלה שאת לא רואה איתם עתיד. משום מה אני רואה את החיים שלי ממשיכים במסלול הזה של הנוחות המסויימת הזאת שבה אני לא צריכה להתמודד עם מערכות יחסים חדשות ששואבות ממני המון אנרגיה וכנראה שזה יהיה עד השלב שבו לא תהיה ברירה אלא להתחתן ועם מישהו שלא יהיו הרבה ברירות עליו כל השאר כבר יהיו תפוסים. האם יש דרך לרדת מהרכבת שדים הזאת ולא להגיע למצב הנוראי הזה. אני עוד מעט בת 27 ואני לא חושבת שזה יעזור אם יגידו לי שאני צעירה כי אני לא וגם לא נראית וגם זה לא עוזר לי להרגיש יותר טוב. שיהיה להם בהצלחה וגם לי. אודה להתייחסותך אילנה אני חושבת שהמצב שאני נמצאת בו רלוונטית לעוד המון רווקות לצערי.

פונה יקרה, את רווקה בת 27. חלילה לי מלומר שאת עדיין צעירה כי ככל הנראה לפי התפישה הפנימית שלך "צעירה" בשביל נישואין או מתאימה לנישואין זה משהו סביב גיל 23-24, אולי. אם אכן זה החישוב הפנימי שלך את כבר רואה את עצמך כמי שאיחרה את הרכבת. נכון שיש הרבה בנות רווקות בגילך - השאלה היא לא כמות הרווקות אלא המצב הנפשי הפנימי. האם את אופטימית לגבי עצמך, האם מצב רוחך בדרך כלל טוב או ירוד? האם את יוצאת בחברה? האם את יוצאת לבלות? האם יש לך מעגלים חברתיים של אנשים שאת נפגשת איתם ומקבלת מהם סיפוק רגשי וחברתי? משום מה אני מקבלת את הרושם שאת פסימית לגבי יכולתך להכיר בחורים ושיש לך דעות כגון "בחורים אינם רציניים", "בחורים רוצים רק סקס" ועוד דעות שליליות הקוטלות מראש את האוכלוסיה הגברית. להערכתי גיל 27 הוא אחלה גיל להכיר בו גברים מגיל 27-35, רבים טובים נמצאים באתרים האיכותיים של היכרויות באינטרנט ואל תגידי שכבר ניסית והתאכזבת, כי בהחלט יש שם אוכלוסיה ראויה. משום מה אני חושדת שהבעיה היא מצב רוח פסימי וירוד ואם כך הוא הדבר, שווה לחשוב על ייעוץ מקצועי לשינוי נקודת ההשקפה על העולם. כל טוב ובהצלחה, אילנה