עוד על יחסי מטפל-מטופל

שלום רב, ציינת שהתאהבות במטפל זה חלק מהיחסים בטיפול ומראה שהטיפול מצליח. אבל מה קורה אם אין התאהבות כזו? האם זה אומר שאז הטיפול פחות יעיל? מה קורה אם אין בכלל התאהבות, לא רק רומנטית, אלא גם אהבה רגילה, שיש בין אנשים קרובים?

שלום נתי, לא זכור לי שציינתי ש"התאהבות" במטפל חיונית להצלחת הטיפול. כאשר היא מתרחשת, היא בוודאי משמעותית, יש לעבדה בטיפול, היא בשום אופן אינה צריכה להיות סיבה לעזיבת הטיפול, אך היא אינה חיונית. מה שחיוני הוא שייווצרו יחסי העברה כלשהם, או בשפה הרבה יותר פשוטה, שתיווצר ברית טיפולית בין המטפל למטופל. מחקרים, שניסו להשוות שיטות טיפול שונות, הגיעו למסקנה החד-משמעית שההבדל בין השיטות בטל בשישים לעומת איכות הברית הטיפולית, שתרומתה להצלחת הטיפול היא המשמעותית ביותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אכפתית, הקשר הטיפולי הוא נושא שנכתבו עליו כרכים על גבי כרכים. בעיקרון, עפ"י הגישות הפסיכודינאמיות בעיקר זהו האמצעי החשוב ביותר להשגת שינוי. כאמור, במחקרים רבים שניסו להשוות בין יעילות של שיטות טיפול שונות, התברר כי ההבדלים בין השיטות בטלים בשישים לעומת איכות הקשר הטיפולי כפי שדורגה ע"י המטופלים (ולפעמים גם ע"י המטפלים וע"י צד שלישי ששמע שיחות טיפוליות מוקלטות). במחקרים נוספים נמצא כי ככל שהדימיון בין המטפל למטופל גדול יותר במספר רב יותר של משתנים, הסיכוי לקשר טוב היה גדול יותר וכמובן, עקב כך, הסיכויים להצלחת הטיפול גדולה יותר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין