שאלה

שלום האם דיסטימיה הנמשכת כארבע שנים(במהלכן הוספתי כ35 ק"ג למשקלי), ולא מטופלת בכלל, יכולה להתפתח לדיכאון קליני קשה? אני בת 30, לאחרונה אני מרגישה שהסימפטומים הדיכאוניים מחמירים, אחת לחודשיים בערך (לפעמים פחות), אני נופלת לתוך דיכאון עמוק מאוד, בשבוע שעבר זה קרה, במשך יומיים שלמים הייתי במיטה עם תחושות קשות מאוד. מאז אני מתפקדת קצת יותר, אך עדיין מרגישה חסרת מצב רוח וחשק, פתאום סתם מרגישה צורך לבכות, נמנעת מלפגוש חברות, אתמול נפגשתי עם שתיים, אך חזרתי בוכה. הרגשתי שהן לא רוצות את חברתי , שאני משעממת, דוחה, טיפשה, והן בטח רוצות להפסיק את החברות אך לא נעים להן וזה רק חלק מהרגשות שהשתלטו עלי. האם זה מעיד על כך שדיכאון קליני המצריך אשפוז, מתקרב ?? לפני כחמש שנים הייתי בטיפול פסיכולוגי שנמשך כשנה וחצי והופסק עקב חוסר יכולת לממן אותו. אני לא מוכנה ללכת לטפול דרך קופת חולים, ניסיונותי להסביר לעצמי שאין דרך אחרת, לא עוזרים . אני מתמודדת עם הכל לבד. לא מסוגלת לשתף אף אחד. מפחדת למצוא את עצמי במצב לא מתפקד לחלוטין. אך למרות זאת לא מסוגלת לפנות לשום עזרה. תודה על ההתיחסות.

טל שלום, מתוך התיאור שלך נראה לי שאת מועמדת מתאימה לאו איי. מצרפת קישורים. את יכולה לעשות דרך משמעותית מאוד עם עצמך. לא ידוע לי אם הוכח מחקרית אבל אני יכולה לומר לך שלפי נסיוני ולפי ניסיון רבים ממשתתפי קבוצות התמיכה הנ"ל - אכילה לא מבוקרת גורמת לדיכאון. אם אני אוכלת סוכר או עודף פחמימות - אני מרגישה מוצפת ברגשות שליליים. אם אני מקפידה על אוכל נכון מבחינתי כל הרגשות השליליים מתנדפים. בד"כ. העבודה בקבוצות היא על שלושה מישורים: רגשי, רוחני ופיזי. יתכן שתמצאי שם תשובה ותמיכה ועזרה לקשיים שלך. OA הוא ארגון לאכלני יתר כפייתיים, מתוך חברות בקבוצות אלו נוכחתי שיש הרבה שנעזרו ושינו את חייהם באופן דרסטי מקצה לקצה, כולל ירידות במשקל של עשרות קילוגרמים ושמירה על הירידה לאורך זמן.ויציאה ממצבים דכאוניים. זו לא תוכנית דיאטה אלא תוכנית לחיים. למען ההגינות אציין שלא כולם יודעים איך להיעזר בתוכנית ויש צורך בסבלנות והתמדה, להגיע למספר פגישות בהתחלה ולהגיע עם ראש פתוח ונכונות ללמוד ולא עם ביקורת ושלילה. תנסי. מדובר במחלה כרונית ויש צורך בטיפול מתמשך שהקבוצות יכולות להעניק. אין גם תשלומים פרט לסכום סמלי של השתתפות בהוצאות ( 12 ש"ח לפגישה בד"כ). http://www.oa-israel.org/- אתר OA http://www.ntt.co.il/sites/oa/page3.html?- רשימת פגישות בארץ http://www.ntt.co.il/sites/oa/page27.html?- עלון מידע חודשי בכל אופן - תמצאי דרך לעזור לעצמך גם אם המשמעות קבלת עזרה דרך קופת חולים. חבל שתתני למצב הרגשי שלך להידרדר כי אז קשה יותר להתמודד ולצאת - זה כמו מורד לתוך בור שחור - כמה שתקבלי עזרה בשלב מוקדם יותר כך תוכלי לצאת יותר בקלות מהבור - אל תמתיני לכך שתשקעי עמוק מדי.

שלום טלי, דיסתמיה היא דיכאון קל יחסית וכרוני שבמהלכו בהחלט יכולות להופיע אפיזודות של דיכאון בינוני ועמוק. לפי תיאורייך, נכנסת למעגל קסמים המתבטא באכילת-יתר כדי לפצות את עצמך באופן מיידי על התחושות הקשות, העלייה במשקל בוודאי מגבירה את הדיכאון, הדיכאון מרחיק מעלייך אנשים ואז גוברת הבדידות והדימוי העצמי הנמוך מלכתחילה מקבל מכה נוספת. התנגדותך לטיפול שאת כן יכולה להרשות לעצמך מבחינה כלכלית נראית לי חלק מהנוקשות המופיעה בדיכאון. אני ממליץ לך להתגבר על התנגדות זו ולפנות קודם כל לפסיכיאטר כדי להתאים טיפול תרופתי (קיימים נוגדי דיכאון כמו פרוזאק שגם מפחיתים את התיאבון ויכולים לעזור לך לרזות) ובהמשך לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי קצר טווח במסגרת מה שקופת חולים יכולה להציע. במצבך דווקא טיפול פסיכודינאמי ארוך עלול להחמיר את המצב (http://gidi9.home-page.org/) בעוד טיפול משולב, תרופתי והתנהגותי-קוגניטיבי, עשוי בהחלט לשפר את המצב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין