פנטום-פתולוגיה?

ד"ר רובינשטיין שלום, אני בת 22, ולפני כחודש וחצי סיימתי טיפול פסיכותרפי של כ-5 שנים. הטיפול הסתיים כי גם אני וגם המטפלת הגענו למסקנה ש"הכל בסדר". והכל באמת בסדר, כשאני חושבת על זה. אני עדיין לוקחת 40 מ"ג של פרוזק ליום: המינון הכפול נועד לטפל גם בנטיות האובססיביות שלי. מאז שנגמר הטיפול, אני שמה לב שאני נעשית יותר ויותר אובססיבית. לתקופה מסויימת רחצתי ידיים כל הזמן. הפחד מחיידקים וממחלות (שתמיד היה לי) התגבר, ופתאום התחלתי לקחת איתי תיק שלם של תרופות לכל מקום, ניסיתי לא לגעת בכלום בשירותים ציבוריים וכו'. המחשבות על מחלות לא עזבו אותי. עכשיו שהתקופה הזו דעכה קצת (למרות שהדברים עדיין קיימים), פתאום האובססיות שלי מופנות כלפי אנשים. אדם נכנס לי לראש ולא יוצא, עד כדי כך שזה מפריע לי לישון. יכול להיות שמשפט ששמעתי במשך היום נכנס לי לראש, ואני לא יכולה להוציא אותו, או תמונה מטרידה. אני מכירה את התחושה הזו: תחושה דומה למה שהיה כשהייתי מדוכאת- כאילו יש מסך שמכסה את עיניי, ואני לא יכולה לראות כלום מלבד הדבר האחד הזה. כאילו הכל חשוך מסביב. פתאום התחילו כל מיני טיקים שונים, ובשביל להרגיע את עצמי אני מכינה "רשימות" בראש: למשל אם אני הולכת ברחוב, ירגיע אותי להתחיל למנות בראש את הדברים שסביבי, את הדברים שיש בעיר (עצים, בניינים וכו'), או איברי הגוף... אבל הצורך הזה להכין רשימות בראש תמיד היה קיים. השאלה שלי היא כזו: ייתכן שכל אלה לא אמיתיים? יכול להיות שאני פשוט מגיבה לסוף הטיפול, ובאיזו שהיא רמה לא-מודעת, מחפשת לחזור לשם? אולי מחפשת תשומת לב שחסרה לי פתאום? אני חושבת שמכל הדברים, זו המחשבה שהכי מפריעה לי. ששום דבר לא אמיתי. שכל מה שאני זה איזו מין ילדה קטנה שמעמידה פני חולה כדי לזכות בתשומת לב. וזה מוביל אותי לשנאה העצמית המוכרת... פתאום אני מרגישה ששום תחושה שלי לא אמיתית, שהכל הצגה. החלטתי שלא משנה מה, אני לא אפנה למטפלת. אם זה אכן צורך כזה, אני לא מתכוונת להיכנע לו. אבל בכל זאת- אני צריכה עזרה להתמודד עם זה בעצמי, ויותר מהכל- אני צריכה לדעת אם זה אמיתי, או סתם חיפוש ילדותי אחרי תשומת לב. סליחה על האורך... חג שמח (-:

שלום מעיין, לא הייתי תולה את התגברות התופעות האובססיביות בסיום הטיפול הפסיכותרפויטי. המלצתי היא לפנות דווקא לפסיכיאטר שרשם לך את הפרוזאק כדי שיעריך מחדש את הטיפול התרופתי. אפשרות נוספת היא לשלב את הטיפול התרופתי החדש עם טיפול קוגניטיבי קצר טווח וממוקד בבעיית האובססיביות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

פה שוכנת הבעיה. הפסיכיאטרית שרשמה לי את הפרוזק היא הפסיכותרפיסטית שלי, ואני לא יודעת עד כמה כדאי לי לפנות אליה בעניין כרגע. אני מאוד מתגעגעת אליה, אבל התקופה הזו היא מעין מבחן בשבילי, לראות איך אני יכולה להסתדר בלעדיה. סיום הטיפול היה לי קשה מאוד, ופיתחתי תלות גדולה מאוד כלפיה. בכל אופן, אני צריכה לפגוש אותה למעקב תרופתי כל 3 חודשים, כשהפעם הראשונה תהיה בסוף יוני.האם כדאי לחכות עד אז, ולהעלות את הנושא בפגישה? ובעניין טיפול קוגניטיבי קצר-טווח- האם להעלות את הנושא בפניה? לחשוב על מטפל אחר לצורך העניין? המון תודה על התשובה המהירה.