הקשר בין פדופיליה לרגרסיה

קרוב משפחתי הנו פדופיל שעקב מחלת הסכרת שלו הוא בשנים האחרונות באין אונות טוטאלית שקרוב לוודאי מאד מתסכלת אותו. האם יש קשר בין פדופיליה (משיכה לילדים קטנים וקטינים) לבין התנהגות אינפנטילית שלו וחזרה ברגרסיה בכל המישורים? מדובר על אדם בן 60 שעושה צרכיו במיטה לפעמים..והוא אינו מוגדר כסיעודי כלל! (גופנית הוא מתפקד ועובד על אף מחלת הסכרת שלו) כמו כן לאחרונה הוא החל לפספס בדרך לשירותים ואין לו כח סבל להתאפק עד הגיעו למיתחם השירותים הקרוב. הוא חוזר לביתו לעיתים כאשר הוא מרוח בצרכים מסריחים מכף רגל ועד ראש והוא בלי להתבלבל מסביר שלא היה שירותים בקרבת מקום והוא לא יכל להתאפק ועל כן התפלק לו בדרך... ואשתו מתפוצצת ממנו ומנקה אותו ואת בגדיו הממטונפים ונשארת אתו באש ובמים וסופגת את כל ההתנהגות האינפנטילית שלו שבאה לידי ביטוי בתחומים רבים נוספים. כי היא טוענת שמערכת יחסים נמדדת בטוב וברע! היא יודעת שיש לו נטיות פדופיליות אך כמנגנון הגנה היא מעדיפה להדחיק ולהתכחש לכך ולא לחשוב ולהתעמת עם משמעות הדבר וההשלכות לכך. יש לו גם מצבי רוח קיצונים שמשתנים בתנודות מסחררות ומבהילות והוא ממש אדם לא צפוי ולא יציב בגרוש...הוא אף פעם לא מתנצל, והוא תמיד צודק!!! הוא אדם מאד אימפולסיבי ותוקפני הוא היה מכה את אשתו עד שהילדים נולדו ואז הפסיכופת העתיק את ההתעללות לילדיו- אחד לאחד! הוא אינו מוכן לשמוע על טיפול וטוען שהכל פסיכולוגיה בגרוש. הוא חולה כבוד וכסף וחולה על ילדים קטנים, כאמור. הוא גם שקרן פתלוגי ומבטיח לכל מאן דהוא הבטחות שהוא יודע מלכתחילה שלא יוכל לקיים ואין בכוונתו לקיים ומטיל את חיתתו על המשפחה הקרובה בלבד (בחוץ הוא מלאך ואנשים סוגדים לרגליו) . שאלותי לאור כל הנאמר לעיל: 1. מה האבחנה שלו האפשרית מהתיאורים שציינתי? (בבחינת דע את האויב) 2. איך ניתן לעזור לו ובמיוחד לאשתו וסביבתו הקרובה? ילדיו, נכדיו וקרוביו הסובלים העיקריים ממנו? 3. האם יש קשר ישיר או עקיף בין היותו פדופיל המתוסכל מכך שלא יכול לממש את נטיתו עקב אין אונות ומחלתו לבין חזרתו ברגרסיה מבחינה התפתחותית, קוגנטיבית, אמוציונלית ומנטלית? מה עושים לאור המצב הבלתי נסבל?

שלום לך, אני מבין את תסכולך מהמצב ואת חוסר האונים שלך כמי שרוצה לעזור ולא יכולה. אני מרגיש שאינני יכול לענות בצורה אחראית לכל השאלות שלך בלי להכיר את פרטי המקרה באופן אישי. לא הייתי נחפז להסיק מסקנות פסיכואנליטיות על עשיית הצרכים כרגרסיה שלו וכן הייתי מעמיק את הבירור הרפואי לגבי התופעה. עקרונית, לא ניתן לכפות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי על אדם שאינו מעוניין בו. אם אכן מדובר בנטיות אנטי-סוציאליים, הדרך היחידה היא להציב בפני האדם תנאים ברורים. הייתי מציע שאשתו תפנה לטיפול כדי להבין יותר לעומק מה גורם לה לשתף פעולה ולמלא את תפקיד ה"שפוטה" ביחסים בשם איזה שהוא אידיאל של הקרבה בנישואין. ייתכן שהדבר ייתן לה כוח לאיים עליו איום ממשי בגירושין ואם האיום יהיה ממשי, סביר מאוד שהוא ייטיב חלק מדרכיו. טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון ו/או במייצבי מצב רוח עשוי גם הוא לעזור לאותו אדם, אם כי אני מבין שצפויה בעיה בשיתוף הפעולה - אולי ניתן לשלבו במסגרת הבירור הרפואי הפיזיולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין