לא יודעת מה יש לי

שלום! בתקופה האחרונה קשה לי מאוד. התחלתי להרגיש מנותקת מחברותיי, לא רצויה, מצאתי לכך סימנים עובדתיים במציאות. נפגעתי במיוחד מחברתי הטובה שנעלמה לי מהחיים וכמעט לא התקשרה, אני לא מדברת איתה כמעט בכלל כבר המון זמן. אני בכוה בערך פעם ביום, לא רוצה לצאת איתם לבלות, מפחדת לישון שלא יעלו המחשבות ועוד. אני מסתובבת עם אבן בלב לכל מקום ובכל רגע. מצד שני, אני גם ממשיכה לעשות הרבה דברים כרגיל, ואף ליזום דברים כך שאנשים לא תמיד יכולים להבחין שמשהו לא בסדר איתי. גם כשאני עושה דברים כרגיל יש לי קצת שתיקות לפעמים... לפני כמה שנים היה לי קושי נורמלי שהשפיע עליי בצורה לא נורמלית של עצב גדול וכפייתיות. לא הלכתי לטיפול פסיכולוגי. היום אני הולכת לטיפול פסיכולוגי, כי קשה לי מאוד ולפעמים אני נשברת הפרץ של בכי ובטלה גמורה. אך הטיפול לא עוזר לי. אני מרגישה רע, למרות שהרבה מהזמן אני מתפקדת (לא כל הזמן), ולפעמים אף יוזמת דברים. כמובן...כמה שיותר הרחק מהחברות. כי כשאני איתם אני משתתקת ומתעצבת.. תמיד הייתי טיפוס עם מצבי רוח, מה שגרם לי לא תמיד לענות יפה לאחרים. סתם ככה כי פתאום הייתי מרגישה חוסר חשק מוחלט. אנשים לא אהבו את זה. היום אני מנסה להלחם בזה אבל לפעמים פשוט לא מצליחה מה יש לי???

שלום מישל, לפי תיאורייך, את סובלת מדיכאון, שאחד מסימניו הוא אכן פגיעות-יתר. טוב מאוד שאת נמצאת בטיפול פסיכולוגי, אך לדעתי הוא אינו יכול לעזור בפני עצמו במצב הנוכחי שאת מתוארת ללא תוספת של טיפול תרופתי. אני מציע לך לפנות לפסיכיאטר להתאמת טיפול נוגד דיכאון שישפר את הרגשתך וגם את יכולתך להפיק תועלת מהטיפול הפסיכולוגי בו את נמצאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין