זקוק לעצה

הסיטואציה היא כזו: אני בן 30 בטיפול פסיכולוגי דינמי כבר 3 שנים(!), בתקופה רבה הטיפול עזר לי ואף הגעתי לתובנות משמעותיות שעזרו לי להשתחרר מדברים והתנהגויות בלתי רציונליות אולם אני מרגיש זמן מה תקוע, לא הכל השתפר,אני עדיין לא מסוגל לקחת אחריות בעבודה, פוחד וחרד לגביי דברים עתידיים בחיים ועושה הקשרים ביניהם לדברים אחרים(לזוגיות שלי למשל), אני חושב שהחרדה החברתית נשארה בואריציה כזו או אחרת(מרגיש לא בנוח בסיטואציות חדשות וחרד מפני קהל רב). כמובן שאני יעלה זאת בפני המטפל כבר בפגישה הקרובה, אולם שאלתי היא כללית, לאור ניסיונך מה ניתן לעשות? האם המטפל שוגה שלא מפנה אותי לטיפול התנהגותי קוגנטיבי? האם כדאי להתייעץ עם פסיכיאטר? הבעיה שכל קושי בחיי שאני מעלה בשיחותיי עם המטפל הוא "עושה לי את המוות" הכוונה נותן לי לחשוב שאני כן יכול להתמודד וחוסם אותי מלברוח מהקושי...אבל במציאות הקושי לא נפתר וזה מן מעגל קסמים שחוזר חלילה, אבקש ממך התרשמות כללית לאור ניסיונך הרב... טומי

שלום טומי, טיפול פסיכודינאמי שם דגש חזק על הבנת המניעים והסיבות, כאשר ההנחה היא שמרגע שדברים הופכים להיות מודעים, הסימפטום אמור להיעלם. כמטפל פסיכודינאמי בעצמי, אני יכול להעיד שלעיתים קרובות איכות החיים הכללית של המטופל משתפרת מהרבה בחינות שונות, אך לעיתים הסימפטום נשאר. אני לא יכול לומר שהמטפל שלך שוגה בכך שאינו מפנה אותך לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי, אלא יכול להעיד שעבור חלק גדול מהמטופלים טיפול כזה יכול לקצר תהליכים כשמדובר בחרדה. הייתי ממליץ לך להתייעץ עם המטפל לגבי אפשרות של טיפול ביחידה לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי בחרדה ב"גהה", שבה הטיפול הוא חינם לכל חברי קופות החולים ושם נערכות סדנאות ספציפיות להתמודדות עם חרדה חברתית, שראיתי מהן תוצאות יפות מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין