בקשת תגובה

שלום לך. לאחרונה התנסיתי במצב קשה בו אינני יכולה לעבוד או להתקדם בחיים בכל צורה שהיא. מצב של "קיפאון" בגלל שורה של נסיבות חיים קשות באופן אובייקטיבי, מבלי להיכנס לפרטים. פסיכיאטר שראה אותי יעץ לי ללכת לאשפוז יום באחד מבתי החולים הלא פסיכיאטריים כדי שיעזרו לי שם לדבריו. בשלב זה הוא לא המליץ על כדורים וטען שגם אם אקח כדורים זה לא העיקר בשבילי. (נוגדי דיכאון) כשדיברתי איתו על פסיכולוג פרטי, דבר שאני מוכנה ויכולה לעשות הוא נתן תשובה מוזרה שפסיכותרפיה יכולה לעזור לי "לקבל את המצב" כמו שהוא (אי תפקוד) ולהקל עליי , אבל (כדבריו), לא "להוציא ממני את כל הזבל "שיישאר לי בפנים. (??) כשביקשתי הרחבה -לא נעניתי. סוף דבר: למעשה אני חשה שאותו פסיכיאטר רק הזיק לי.וזאת מכיוון שהוא הותיר לי באופן מציאותי 0 דרכים ליציאה מהמצב. היות שאינני מסוגלת לגשת למקום המומלץ על ידו (הדבר ברור לי לחלוטין), והאופציה השניה "לא תעזור לי" הרי שיצאתי מהפגישה איתו בהרגשה רעה יותר ובחוסר תקווה. ובלי כל קשר , אותו מצב שהביא אותי מלכתחילה לפגישה איתו, נשאר ומכאיב לי מאוד. האם תוכל להתייחס בבקשה?

שלום מישהי, אשפוז יום, בעיקר במרכז לא פסיכיאטרי, מספק מסגרת משייכת עם מגוון רחב של טיפולים - אינדיבידואלי, קבוצתי, ריפוי בעיסוק - ופיזור התלות בין אנשי צוות רבים, בניגוד לטיפול פסיכותרפויטי בו כל התלות מרוכזת במטפל אחד ויחיד. טיפול כזה מומלץ במצבי משבר כאשר אדם מרגיש בודד מאוד וזקוק, בין היתר, גם "לנוח" מהמהמורות שספג. ייתכן שמבחינה זו אשפוז היום מתאים לך. יחד עם זאת, אינני מקבל את הקביעה שפסיכותרפיה יכולה רק לעזור לך לקבל את המצב כמות שהוא ולדעתי, אם אשפוז יום הוא אופציה בלתי מתקבלת על הדעת מבחינתך, אפשר לפנות לטיפול פסיכותרפויטי אפילו פעמיים בשבוע ולבנות בעזרת המטפל איזו שהיא מסגרת דומה לאשפוז יום שיכולה לכלול טיפול קבוצתי אחת לשבוע, ופעילויות שונות (אולי מכון כושר?) שתתחייבי לעמוד בהן למשך תקופה של כמה חודשים עד היציאה מהמצב המשברי. זאת בליווי טיפול תרופתי נוגד דיכאון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין