חרדה

שלום! אני סובלת מחרדות ולפני חודש התחלתי בטיפול קוגנטיבי - התנהגותי. בגלל החרדות נמנעתי מלצאת מהבית ולאט לאט חל שיפור במצבי ואני מתחילה לצאת יותר לקניון, חברות וכו'. לפני יומיים התחלתי משום מקום להכנס לדיכאון חזק. לפי מה שהסבירו לי זה משהו שקורה לעיתים קרובות, שרק כאשר רמת החרדה מתחילה לרדת, האדם מבין מה עבר עליו ולכן ונכנס לדיכאון. האם לפי מה שידוע לך זה באמת כך? וזה אכן משהו טבעי ונורמלי ומעיד על התקדמות ולא על עוד נפילה? אשמח לקבל תשובה. חנה

שלום חנה, השאלה אם דיכאון מעיד על התקדמות או נסיגה היא שאלה של פרשנות. אני אישית לא שמעתי על פרשנות כזו, אלא להפך: חרדה גוזלת אנרגייה רבה ולפעמים כאשר מאגר האנרגייה של האדם מתדלדל עקב תקופה ארוכה של חרדה, הוא נכנס לדיכאון. לא ידוע לי שזה קורה כתוצאה מטיפול בחרדה. עם זאת, יש לציין שהחרדה שאת מתארת, אגורפוביה (הסתגרות בבית כתוצאה מפחד ממקומות פתוחים), קשורה קשר הדוק לדיכאון. בכל מקרה, יש לטפל בהפרעה ממנה את סובלת ואם כרגע זה דיכאון, הרי יש לטפל באופן משולב בדיכאון ובחרדה (שתי ההפרעות מאוד קשורות זו בזו - ראי מאמר בנושא: http://gidi3.home-page.org/ ). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי דורית, גם אני סבלתי מחרדה לפני חמש שנים. כבר בתחילת הטיפול הפסיכולוג שלי הסביר לי שרמת החרדה תרד בהמשך, ואז יופיע דיכאון. הסיבה היא שהחרדה "מגנה" עלינו מפני הדיכאון, כאשר איננו יכולים לעמוד מולו. ואכן הדיכאון היא תחושה מפחידה נורא. אצלי החרדה נעלמה. נשאר הדיכאון, אבל עדיין זה איננו דיכאון "שחור" כמו של דכאוניים ממש. הדיכאון שלנו הוא חלש יותר, ולא מלווה בדחף להתאבד, עד כמה שאני הבנתי.