מורכבות התנהגותית ופירוש נכון

שלום הייתי רוצה לשאול בנוגע להתנהגות האנושית והמורכבות בה. פעמים רבות אנשים טוענים שהם פועלים מסיבה מסוימת כאשר מתברר שההכרזה שלהם בנוגע לרגשות ותחושות ומחשבות אינה נובעת מהסיבה שהם חושבים שהיא המקור .למשל:אדם מבוגר יוצא עם צעירה .הוא אומר שהוא מאוהב שעשה הכל חיצונית כדי שיראה לו שהוא מאוהב,סיים מנוי במשרד שידוכים וכו אבל בד בבד מפגין רגשות של בושה ומבוכה מהקשר עם הצעירה,מפגין רמת ניבוי חלשה בנוגע להמשך.. השאלה שלי היא כללית.האם ניתן לומר שמאחורי כל התנהגות מוחצנת עומדת גם סיבה מורכבת לבחירה בהצגת אותה התנהגות,מודעת או שלא מודעת.אדם אומר שהוא מאוהב ושהfל נראה לו נכון יכול בעצם לומר זאת כדי לשכנע עצמו או את אחרים,לנסות להסתיר את הרגשות המעורבים בנוגע להתקשרות עם צעירה וכו.(גם שפת גוף היא אחד מהאמצעים להבנה אמיתית של רגשות ומחשבות) האם בחיים האנושיים,בהוויה האנושית,ניתן לומר שכשאדם אומר שהוא מרגיש משהו או חושב משהו בהחלט יכול להיות בסיכוי גבוה ,וברוב המיקרים,אם לא בכולם,שיש גורמים מורכבים אישיותיים הקשורים לאופיו לחוויות ילדות,לחינוך,לפחדים וחששות פנימיים וחיצוניים שמכתיבים את התנהלותו החיצונית?

שלום בן יהודה, התשובה לשאלתך תלויה במידה רבה בתיאוריה הפסיכולוגית המיושמת. לפי הגישה הפסיכואנאליטית, אכן חלק גדול מהסיבות להתנהגות, בעיקר אצל אנשים שאינם נמצאים בטיפול פסיכואנליטי, אינו מודע. אין פירושו של דבר, שכל מה שאדם מציין כסיבה להתנהגותו אינו נכון, אך לחלק מהתנהגותו בהחלט ייתכנו הסברים ברבדים עמוקים יותר. לפי הגישה ההתנהגותית-קוגניטיבית, לעומת זאת, לא קיים תת-מודע, האדם נחשב יצור מודע ולכן רוב הסיבות שאדם מציין להתנהגותו קבילות. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין