טיפול תרופתי לנשים

שלום ד"ר שמי פינה ואני בת 31. מטופלת כבר חצי שנה בטיפול פסיכותרפי. בעלת מקצוע תובעני ואישיות תובענית לא פחות. מזה שנים סובלת ממן מחנקים שגורמים לי לחוסר מעש ואנרגיות ירודות למדי. עם זאת גם יש גם רגעים מאושרים. לאחרונה חשבתי לקחת כדורים (וגם שיתפתי בכך את המטפל שלי והוא בעד). אשמח אם תספר לי על הסיכונים הכרוכים בלקיחת תרופות אצל נשים? האם הדבר הכרחי או שמא אפשר לפתור "הכל" בטיפול פסיכותרפי וזה רק לוקח זמן? כיצד זה משפיע על התפקוד המיני? הפריון? האם זה לכל החיים או שהגוף מתרגל לתחושה שהתרופות נותנות ואז אפשר להפרד מהן לשלום? האם אפשר להתייחס לתרופות כמו אל אקמול? (כי ברור לי שאצטרך להסתיר את העניין מהורי שידביקו לי את כינוי ה"משוגעת")

שלום פינה, ראשית, אינני רופא. אם תקבלי תרופות המעכבות ניצול חוזר של סרוטונין במוח (SSRI), בטיחותן של התרופותו ממשפחה זו בזמן היריון לא נבדקה דיה ובחלק מהמקרים הן עלולות לפגוע בליבידו (החשק המיני) וביכולת להגיע לאורגזמה. ההשפעה החיובית מורגשת רק כעבור 6-2 שבועות והטיפול אמור להימשך לפחות כמה חודשים, שאחריהם - במידה והן מועילות - ניתן להפסיק ולראות אם ההשפעה נשמרת. אני הייתי ממליץ לנסות טיפול בביופידבק, הכולל גם תרגילי נשימה, לפני ניסיון תרופתי. טיפול כזה אינו עומד בסתירה לטיפול הפסיכותרפויטי ויכול להיערך במקביל לו. יש כיום יחידות ביופידבק בכמה מרכזים רפואיים בכלל ולבריאות הנפש בפרט (למשל, המרכז לבריאות הנפש ברמת חן של שירותי בריאות כללית). פרט לכך, נראה שצפויה לך עוד עבודה רבה בטיפול הפסיכותרפויטי על הפרפקציוניזם שלך, כולל הצורך להיראות מושלמת (למשל, להסתיר את קבלת העזרה מפני הורייך), שעלול לגרום להפרעות נפשיות רבות יותר ויותר, כפי שנמצא במחקרים ( http://gidi5.home-page.org/). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין