מצב מסובך...

לד"ר רובינשטיין שלום רב זהו ה"ביקור" הראשון שלי בפורום זה הייתי רוצה לתאר לך בקצרה את המצב המוזר בו אני נמצאת ולשאול את דעתך לגביו.. במחצית מהמזמן אני חשה מאוד טוב, מצב הרוח מרומם, יש לי המון אנרגיות אפילו יותר מדי , המחשבות שלי רצות, כל דבר משמח אותי גם אם הוא ל א טוב במיוחד , העולם נראה אופטימי ואני מאוד מרוצה מעצמי וחשה עליונות ותחושה של מה יעשו בלעדי, צריכים אותי.......אני מרגישה שאני מסוגלת להשיג כל גבר שרק ארצה ושאני טובה בכל מה שאני עושה או במה שארצה לעשות...אני יודעת שזה אידיוטי לחלוטין ולא מציאותי במיוחד אך כך אני מרגישה בחצי השני אניחשה תחושה פנימית כזאת של עצב רב , דכדוך, חרדות קשות, חוסר ערך עצמי, פסימיות, אייפות, תנועות איטיות, תחושה שהראש "ריק" תחושת ריקנות וכל דבר מדכא אותי גם אם הוא טוב...אני ממש פוחדת שהנה הגיע הקץ, תחושה אפוקליפטית כזאת...אני מרגישה לפעמים שאני לא מסוגלת להפסיק לבכות ואני באמת לא מצליחה, אפטיות,אדישות... שאלתי לגבי זה פסיכיאטרית שהייתה גם הפסיכולוגית שלי מה זה יכול להיות?( כיום סיימתי אצלה טיפול ואינני מטופלת כלל) וכל פעם היא אמרה לי משהו אחר כי פעם הרי הגעתי מדוכאת ופעם לא- היא הייתה אומרת לי רגע אחד שאני צריכה דחוף להתחיל לקחת כדורים, ופגישה לאחר מכן כשאמרתי לה שבסוף לא לקחתי היאאמרה שאין צורך ומצבי השתפר והכל מצויין וכן הלאה.. הסברתי לה שיש לי שינויים קיצוניים במצב הרוח, קיצוניים גם באופיים וגם בתדירות בה הם משתנים והיא אמרה לי שאני בודקת יותר מדי ושהכל בסדר... חשוב לי להוסיף , שהבעיה הזאת החלה אצלי לפני שנה, לאחר ירידה משמעותית במשקל, וגם לאחר העליה במשקל הבעיה לא השתפרה כבר שנה שאני חולה כל הזמן(זיהומים חוזרים ונשנים כמו שפעת ועוד ) ו ויחד עם זאת הגיע כל החוסר היציבות הנפשי הזה במשך כל החורף הקודם נסיתי תרופות רבות שגרמו לי להרגיש חולה עוד יותר ועייפה מאוד ולא הצלחתי להשאר ערה בגללן לכן ויתרי עליהן. בקיץ חל שיפור במצב הרוח והייתי רק מעט מדוכדכת ולעיתים רחוקות כאשר התחיל הסתיו חזר ה"דיכאון" המוזר ,ובניגוד לקיץ אני רוב הזמן מדוכאת וכל דבר קטן מקלקל לי את מצב הרוח... במשך כל השנה הזאת נסיתי ללמוד ולעבוד ולא הצלחתי בגלל שכל הזמן חליתי... וזה לא נראה לי מצב אידיאלי במיוחד להיות כל הזמן בבית, בעיחקר לא בגילי(19) האם רמות נמוכות-גבוליות של ביטמין בי12 וברזל יכולות לגרום לבעיות הנפשיות שאני מתארת( או הפיזיות..)? מה אפשר לעשות במצב כזה, האם שיחות בלבד יכולות להועיל? האם יכול להיות שאני בדיכאון למרות שאני לא כל המזמן במצב רוח רע? אני יודעת שקשה לאבחן דרך הרשת , אך אשמח מאוד לקבל את עצתך כי באמת שנסיתי כל כך הרבה דברים ושום דבר לא עזר... אני כבר ממש לא יודעת מה אני אמורה לעשות... בתודה מראש הילה

שלום הילה, קודם כל, ברוכה הבאה לפורום. שנית, את צודקת בכך שבלתי-אפשרי לאבחן דרך הפורום, כך שכל מה שאכתוב יהיה בגדר הסברים כלליים אפשריים. ברמה הפסיכולוגית בלבד קיימת אפשרות שהערכה עצמית נמוכה גורמת לאדם לשטות בעצמו. ידוע שתינוקות בשלבי התפתחות מסוימים חשים אומיפוטנטיים (כל-יכולים) כהגנה בפני חוסר האונים שלהם והתלות המוחלטת שלהם במבוגרים. גם במקרה שלך ייתכן שמצבי הרוח המתחלפים מבטאים תנודות בהערכה העצמית שלך, שיש לחזקה ולהפכה יציבה ומציאותית יותר במסגרת פסיכותרפיה, כולל עימות שלך עם מגבלותייך. ברמה הביולוגית, תלוי עד כמה התופעה חמורה, אך בנוסף לתרופות נוגדות דיכאון ישנם מייצבי מצב רוח ועל כך צריך להחליט פסיכיאטר המכיר אותך לאורך זמן. לבסוף, הואיל וציינת שבסתיו המצב החמיר, יש גם לשקול אפשרות אבחנתית של דיכאון עונתי, עליו תוכלי לקרוא יותר במאמר הקצר הבא http://gidi8.home-page.org/ ושבו מקובלים טיפולים באור. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין