רעד

שלום ד"ר אני כבת 50 מצבי הבריאותי ברוך השם טוב ,אבל יש לי בעיה שמלווה אותי מילדותי יש לי חרדה חברתית בצורה מוגזמת בכיתה אם הייתי צריכה לענות הייתי רועדת השפתיים היו רועדות ,הקול היה רועד ולא יכולתי להתגבר על זה ,במיוחד כשיש דממה בחברה ואני צריכה להסביר בפרוטרוט אני לא מסוגלת להוציא הגה ,כיום בגילי זה נימשך לצערי,למרות שחשבתי שאם הגיל לא יהיו לי בעיות כאלה ,גם בעבודה יש לי מנהלת ניפלאה שהיא לדעתי מעריכה אותי מאוד אז לפעמים אני מכינה לה קפה ואז כשאני מגיעה לשולחנה להניח את הספל היד שלי רועדת מרוב התרגשות,אבל אם היא היתה מדברת עם מישהו באותו זמן היד שלי לא היתה רועדת ,אני זוכרת בילדותי הייתי צריכה להופיע בפני ב"הס ולחלל בחלילית היד שלי רעדה ןלא יכולתי להמשיך לחלל חברה שהיתה איתי המשיכה לחלל עד הסוף ויפה מרגיז אותי שאני לא מתגברת לבד,שמעתי שיש כדורים לתופעה הזאת אני לא חסידה של כדורים, חיי בעבר התנהלו בנעימים וגם עכשיו בגלל זה מרגיז אותי שיש לי בעיה כזאת,אני רואה ילדים קטנים מתבטאים בצורה חופשית ויפה בטלויזיה בפורום מלא בלי התרגשויות, מה דעתך ? האם תוכל לתת לי עצות שהתופעה הזאת תעלם לי דווקא בגילי היום?תודה לך

יש טיפול קבוצתי קוגניטיבי לזה. אולי תנסי? תראיבאתר לחרדה חברתית שם יש על כך בהרחבה.

שלום ארנה, בוודאי שלא אוכל לצייד אותך בעיצה מעל גבי האינטרנט כדי שהבעיה תיפתר, אך אוכל לכוון אותך לקבלת טיפול מתאים. בהחלט אינני רואה צורך בטיפול תרופתי, אלא אם כן היועץ המקצועי אליו תפני באופן אישי יחליט אחרת על סמך התרשמותו האישית ממצבך. בחרדה חברתית טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוכיח את עצמו כיעיל למדיי, בייחוד כאשר הסיטואציות המעוררות את החרדה מוגדרות היטב, כמו במקרה שלך. בטיפול זה נלמדות טכניקות הרפיה, שניתן ללמדן וליישמן באופן הדרגתי במצבי אמת. כמו כן ניתן לשנות דפוסי חשיבה המגבירים את החרדה, כמו הפחד מפני הפחד. אפשרות קצת פחות מחייבת היא להשתתף בסדנא לאסרטיביות, רצוי מאוד באחת היחידות ללימודי חוץ של האוניברסיטה הקרובה למקום מגוריך או של האוניברסיטה הפתוחה, כדי להבטיח שמנחה הקבוצה היא מוסמך. במידה ויסתבר במהלך טיפולים אלה כי הבעיה אינה נפתרת, עדיף לפנות למטפל בגישה פסיכודינאמית שיתייחס לכלל האישיות שלך ולסיבות לתופעה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין