האם יש סיבה לדאוג לשיפוט ?

אני בוגרת ולא ילדה . אימי נוהגת לשים פח קטן ומגעיל במקלחת בדיוק מתחת למברשות השיניים. כך גם פח האשפה במטבח מוצב מתחת לוו של המחבתות . אני מתריעה אותה שזה עלול ליפול לפח. אינני יכולה לכפות סידור אחר כי אני לא טיפוס שתלטן . ביום שלישי נפלה מברשת השיניים לפח שהיה מלא בשיערות ודברים מגעילים. זוהי היתה המברשת שיניים שלה שנפלה . יומיים לפני כן קניתי לה משחה לטחורים מהכסף שלי שאין לי. זרקתי לה את המברשת מדאגה מכל הלב שמברשת כזו תזיק לה . אין לי מצפון לתת לה מברשת כזו. הסברתי לה את זה והיא כועסת עלי ואומרת שהיא יכלה לנקות אותה . אני לא מאמינה שאפשר להוציא זיהומים גם אחרי הרתחה כפי שהיא אומרת שהיתה עושה כי המברשת נפלה לפח מסריח ואני לא יכולה להרשות לעצמי לסכן אותה. ביקשתי ממנה לקנות לעצמה מברשת חדשה, היא כועסת לא מצחצחת שיניים וגם החביאה לי את המברשת שיניים שלי. אני לא יודעת מה לעשות ומי צודקת ומה קורה כאן בכלל . אין לי כסף לקנות לה מברשת שיניים והיא גם אומרת שהיא זרקה לי את המברשת שיניים שלי. בכסף שהיה לי קניתי לה משחה לעור . במקרה של המברשת אין לי כסף והייתי מעדיפה שהיא תקנה חדשה כדי שתבין שלא רצוי לשים פח אשפה דווקא מתחת למברשות שיניים. זה אולי ישמע לכם בעיה טיפשית אבל כאן זה מפעיל מצדה רגשות כעס והיא לא רוצה לתת לי את המברשת שיניים שלי ואומרת שהיא זרקה לי אותה . אין לי היום במה לצחצח שיניים וגם מחר לא יהיה לי . האם לפי תיאור זה יש סיבה לדאוג שאולי לאימי יש ירידה קוגניטיבית בשיפוט ? ואם כן אז האם אפשר למנוע ירידה בשיפוט הקוגניטיבי או שירידה כזו היא בלתי נמנעת בגילאי החמישים אצל נשים ?

שלום אמילי, אין לי מספיק מידע לגבי אמך אך ברור שאת חושבת שהשיפוט שלך טוב יותר משלה ושמאוד קשה לך לקבל שהיא אדם נפרד ממך. נכון שאתן גרות באותו בית וזה עלול להוות מקור לא אכזב לחיכוכים, אך מתיאורייך בדבר הדאגה הקיצונית שלך לה קשה לדעת איפה את מתחילה והיא נגמרת. הייתי מציע לך לחשוב על הקושי שלך לקבל את אמך כאדם נפרד ושונה ממך. אני תוהה אם המשפט הראשון שלך "אני בוגרת ולא ילדה" לא בא לומר "אני בוגרת ואימי ילדה". בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על התגובה אתה חמוד ואתה הצלחת להרגיע אותי עם המשפט "אני בוגרת ואימי ילדה". באמת שלא התכוונתי לומר שאני בוגרת והיא ילדה אני ממש לא שתלטנית. הדגשתי את זה שאני בוגרת ולא ילדה כדי שלא יחשבו שאני קטינה ואז יגידו לי לפנות ליועצת בית ספר אתה יודע מה שכותבים לקטינות.... לא קשה לי להבין שהיא אדם נפרד ממני אין לי סכיזופרניה כדי לא לקבל שנפרדתי ממנה ממזמן. אבל יש לי דאגה עמוקה אליה כי היא אמא שהשקיעה בי ואבא שלי היה רשע אלי ואליה . אני באמת מבינה אותה לאור המצב המלחיץ שאבי מפעיל עליה האלימות הכלכלית, הרגשית והנפשית שהוא מפעיל עליה בהחלט יכולים להסביר לי אפילו דילדול במוח שלה במיוחד שהיא כבר לא צעירה . היא אשה פאסיבית שלא מסוגלת לעמוד על זכויותיה ולפעמים אני שמחה שהיא איתי יכולה לעמוד על שלה דבר שהיא לא יכולה לעמוד בפני אבא שלי הפסיכופט.