היפנוזה
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מתעניין בהיפנוזה. האם תוכל להמליץ על ספר טוב בנושא או להפנןת אותי למקום בו אוכל למצוא חומר בנושא. תודה
היפנוזה הינה מצב של שינה אך אינו שינה רגילה כיוון שלעומת מצב השינה הרגיל שבו אין האדם עונה כאשר קוראים לו במצב זה הוא עונה ומגיב להוראות המהפנט. מצב היפנוזה הוא בין עירנות ציתנית לחוסר מודעות ומבחינה ריגשית הוא בין נפש פתוחה לטראנס עמוק שמאפיין את הסהרורי. היא מצב שבו הנפש פתוחה להוראות שונות , אך עובדה זו אינה אומרת המהופנט עושה דברים שאין רוצה , להפך דבר שאינו רוצה לעשות הוא לא יעשה . ישנם רמות עומק של היפנוזה: קלה- תחשות נמנום וכבדות. הרפיה והפסקת התנועות הרצוניות. האדם מסכים להוראות פשוטות וחש כי לו רצה יכל להסרב להוראות. בינונית- נימנום הולך וגובר. ישנו ציות בדרגה גבוה יותר להוראות כגון שיתוק אברים ונקשותם ומכאן שהמהופנט יכול להישאר בתנוחות שבמצב רגיל קשה מאוד להישאר איתם אורך זמן. פרט חשוב נוסף במצב זה הוא שניתן לגרום לאמנזיה של המאורעות שקרו ולמנוע תחושות כאב וכן הלאה... עמוקה- מצב שבו לאחר סיום ההיפנוזה מתרחשת אמנזיה מוחלטת- גם כאשר לא ניתנת הוראה לכך. במצב זה מתקבלות הוראות מסובכות מאוד וומבוצעות - מה שמצריך קשר הבנה טוב בין המטפל למטופל (וכנראה שהוא מתקיים אם מגיעים לעומק כזה של היפנוזה) ניתן להביא את המטופל לידי שיחוזר, היזוי ומחזות תעתועים שונים. ההיפנוזה בעיקר בשביל להיזכר באירועים מהעבר שאותן שכח לחלוטין- ואז נשאלת השאלה אם הוא שכח אותם למה שהוא יחפש אותם בכלל? האדם אינו מחפש אותם, אך הוא מגיע לטיפול בעיקבות תופעות מסויימות שהוא חובה , חרדה, פחדים מאובייקטים מסויימם וכן הלאה... ובמהלך הטיפול ניתן לגלות כי זה נובע לחויה טראומטית בעבר. מטרה אחרת של ההיפנוזה היא להגיע לשלווה , או אפילו ללמוד היפנוט עצמי ואז להעזר בו בחי היום יום. לפני מבחנים לנסות להרגע זה יכול מאוד לעזור. אם יש עוד משהו שאתם מחפשים או רוצים לדעת תשאלו אם יש לכם לתקן להוסיף לשנות אתם מומזנים לשנות או לשאול המידע לקוח מתוך היפנוזה וכחוה הפסיכי/ סימון אדמונס הקיסרית הילדותית
האם את יודעת על אפשרות של מחיקת ארוע מהמוח על ידי שימוש בהיפנוזה?
שלום שלומי, אני מציע לך להציב את שאלתך בפורום פסיכולוגיה קליני ולחכות לתשובתו של ד"ר קפלן הנמצא בחופשה קצרה בימים אלה. הוא מומחה להיפנוזה ובוודאי ייטיב להשיב לך ממני. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין