ADD אצל מבוגרים - נושא למחקר .

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

02/11/2003 | 19:56 | מאת: מיכל

נושא: ADD אצל מבוגרים - נושא למחקר( ADD = הפרעות קשב וריכוז) מחבר: מיכל תאריך: 02-11-2003 19:53 בת 45, נשואה + 1 בעלת תואר שני . הייתי בטיפול פסיכולוגי\טרפויטי במשך יותר מ - 20 שנה (!) והסימפטומים המאפינים ADD לא ניקלטו אצל טובי הפסיכולוגים אצלם טופלתי. אלו המאפינים הניראים לי כדומיננטיים: חוסר יכולת לקרא עד גיל מבוגר (10 בערך), תלמידה עם הישגים בינוניים מחד ויכולת בטוי גבוהה מאידך, לא קראתי ספרים (עד היום) בגלל "מחשבה שבורחת במהלך הקריאה", בבתי קולנוע ישנתי את שנתי העמוקה ביותר ברב הסרטים (היו מספר "תבניות עלילה" שלא שלא הצלחתי להבין ושבילבלו אותי תמיד: מעל 2-3 דמויות לא הצלחתי להבין את העלילה כולה ו"נאבדתי" בהבנה.. תיסכול עד כדי דיכדוך ודיכאון - חוסר חיות וויטליות, סף רגישות ופגיעות נמוך\יתר , נטייה לכעס והתפרצויות , הפרעות בשינה. קשיים בתיקשורת בינאישית וזוגית. נישאתי בגיל 37. חרדות. אני מבקשת להסביר את שוודאי הוסבר פה לא אחת UUSTH במקומות אחרים : לא כל מי שמרגיש שעונה לאחד או יותר מהאיזכורים הנ"ל - הוא ADD .האיפיון נעשה ע"י רופא המשתמש במספר דיסציפלינות כמו גם במבחן TOVA (מול מחשב).יש היום מספר מכונים שעושים זאת ואף מתמחים באיבחון התופעה אצל מבוגרים - קופ"ח מחזירות את התשלום (כ - 1,800 ש"ח), כדאי רק להתעדכן בהליך המינהלי בכל קופה. בעיית (!!!) המבוגרים הסובלים מ - ADD - ושאינם היפראקטיווים - היו ואולי ישנם שקשה לזהות ולאבחן את הבעיה ופסיכולוגים לא היו מוכוונים לעובדת השכיחות הגובהה של התופעה בקרב ילדים בכלל ומבוגרים בכלל . כ - 5% עד 7% מכלל הילדים סובלים מבעיה זו וחלקם ממשיך להתבגר ואף להגיע לזיקנה כשכל חייהם עברו עליהם בתיסכול נוראי. אני מבקשת לשתף אותכם בשתי עובדות חשובות: 1. לכל מי נימצא כסובל מ - ADD ושמתחיל טיפול בנושא (בד"כ ראתלין) מומלץ לקבל ליווי פסיכולוגי: יש תחושת אופוריה בשלב ראשון ואח"כ יש צורך אמיתי לעבד את אובדן השנים הרבות. במקרה שלי - ונכון לעכשיו - אני מרגישה מספיק מיומנת בנושא הפסיכולוגי עקב השנים הרבות בהן הייתי בטיפול. 2.מיד לאחר שהתחלתי את הטיפול ובאופן מקרי - הזדמן לי לקרא כתבה באחד ממקומוני סוף השבוע על אשה מבוגרת שהתגלתה כ - ADD : היא תיארה את מצבה "לפני" ואחרי" כמו ההרגשה שאופטיקאי מתאים לך עדשות מתאימות ואז פתאום הכל נעשה יותר ברור. זו התחושה וכדאי לזכור זאת למי שיכול להרגיש כך. לחילופין התוצאה של אי טיפול מתאים היא כמו לנסוע עם "חצי מצמד" - המון מאמץ ותוצאות מוגבלות או להסתובב עם יד וחצי קשורות (אלה אנלוגיות שלי) לסיום, אני מציעה רעיון ובקשה ומפנה אותו ראשון אליך מנהל הפורום - ד"ר רובינשטיין - ולכל מי שעוסק בנושא באופן מקצועי: עברתי הרבה מאוד מסעות ונשאתי הרבה מאוד משאות : אני מוכנה ורוצה לעזור לחקר הרפואי והפסכולוגי בנושא ADD ובפרט אצל מבוגרים: אשמח להיכלל בקבוצת מידגם לצורך מחקר בכדי לחסוך מכל שלא לעבור את הסבל שעברתי . היתרון שאני מציינת לעצמי במאבק בין כמעט יובל הוא שהיום החיים ניראים אפשריים וכדאיים .רכשתי הרבה מאוד כלים חליפיים להתמודדות. בברכה, מיכל נ.ב. - ניתן להשאיר כתובת בפורום ואני אצור קשר.

לקריאה נוספת והעמקה
02/11/2003 | 20:34 | מאת: ליאור

היי לך, מאוד מעניין מה שכתבת, אשמח אם תסבירי כמה דברים: לא קראת ספרים עד היום, בגלל ש"המחשבה בורחת", אבל, סיימת תואר שני. את יכולה להסביר בבקשה. אני מניחה שלא ניתן לסיים תואר שני בלי לקרוא, ולקרוא ולקרוא... האם היו לך הקלות כלשהן? או שאולי, בגלל שקריאת הספרים ללימודים היתה מטרה חשובה יותר, מקריאת סתם ספר קריאה. אז אייך הצלחת לקרוא ולהבין ולהתרכז?? הרתלין? פתאום לא בורחת המחשבה?

03/11/2003 | 00:33 | מאת: מיכל

שלום , אכן היה לי קושי עצום בקריאת חומר . פיתחתי "דרכי הימלטות" - שחלקם צלח. אכן - הקריאה היתה בעיה - אך במיוחד קריאת ספרים עם תוכן עלילתי שהיה קשה לי להבין באמצעות הקריאה. בשיחה - לא היתה בעיה של הבנה. בתקופתי לא זו שהמודעות לכך לא היתה קיימת - גם אילו ידעתי על מקור בעייתי לא ניתן היה לקבל הכרה ולגיטמיות לבעיה. כיום ברב המוסדות האקדמיים - יש אפשרות להיבחן במסלול מיוחד. הראתלין - עושה פלאים. לא מומלץ למי שלא אובחן כ - AD(h)D. ליאור כתב/ה: > > היי לך, > מאוד מעניין מה שכתבת, אשמח אם תסבירי כמה דברים: > לא קראת ספרים עד היום, בגלל ש"המחשבה בורחת", אבל, סיימת תואר > שני. את יכולה להסביר בבקשה. > אני מניחה שלא ניתן לסיים תואר שני בלי לקרוא, ולקרוא ולקרוא... > האם היו לך הקלות כלשהן? או שאולי, בגלל שקריאת הספרים ללימודים > היתה מטרה חשובה יותר, מקריאת סתם ספר קריאה. אז אייך הצלחת לקרוא > ולהבין ולהתרכז?? הרתלין? פתאום לא בורחת המחשבה?

03/11/2003 | 08:01 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום מיכל, אינני מומחה להפרעות קשב אך אני מציע לך לפנות לאגודת "ניצן" ולהתעניין שם בדבר מחקרים הנערכים בתחום. אכן הרבה אנשים בגילך עברו סבל רב בגלל חוסר הכרה באבחנה של הפרעות קשב במשך שנים רבות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה