זיעה ומתח

שלום אני בן 21 ואני כבר לוקח רמרון חודשיים כתוצאה מחרדה ומתח שנובע מכך שאמי חולה ומאושפזת בבית חולים פסיכאטרי אני בד"כ בריא אני סטודנט לחשבונאות ובזמן האחרון חלה ירידה משמעותית בהרגשה שלי אני יותר מתוח ולחוץ מכל המצב הקשה בבית ובחיים שלי בכלל מבחינת החברה השלי שאני לא אוהב אותה אבל אין לי אף אחד חוץ ממנה והיא לא מצליחה להרגיע אותי ולגרום לי לאושר וומבחינת העבודה שאני כבר מובטל שבועיים ולא מוצא עבודה נורמלית אני לא יודע מה לעשות אני מזיע הרבה בזמן האחרון וקשה לי להרגע והקסטה שנתנו לי להרפיה כבר לא עוזרת לי ואני לא יודע מה לעשות כי פתרון על ידי עוד ועוד תרופות רק מלחיץ אותי מה לעשות???

שלום אורי, בדיוק אתמול התפרסם ריאיון איתי ב"מעריב-עסקים" על הקשר בין אבטלה ודיכאון (http://perkol.itgo.com/depression.htm) שעיון בו מצביע עד כמה אבטלה כשלעצמה היא מקור לדיכאון. אם נוסיף לכך את המצב הקיומי הקשה בו אתה נמצא, ובעיקר שבגיל כה צעיר שלך, אתה נאלץ בעצם לוותר על אמא בנסיבות מעוררות חרדה ודיכאון כאחד (אשפוז פסיכיאטרי), אין פלא שאתה מרגיש את מה שאתה מרגיש. טיפול תרופתי נוגד דיכאון כבודו במקומו מונח והוא חשוב מאוד ובמקרים רבים מהווה אפילו תנאי להצלחת טיפול פסיכותרפויטי (שיחות), אך טיפול זה רק מקהה את הסימפטומים ומבלי שתעבד מבחינה רגשית את החוויות הקשות העוברות עליך במסגרת שיחות סדירות עם איש מקצוע מוסמך, קשה לי לראות איך אתה, או כל אדם אחר, יכול להכיל בקרבו את המצוקה האובייקטיבית שאתה מצוי בה. למרות מצבך, אתה שומר על קשר עם חברתך וזו בהחלט נקודת אור, אלא שבעזרת טיפול, אני סבור שציפיותיך ממנה תהיינה יותר מציאותיות ופחות מתסכלות (אני מתאר לעצמי שמדובר בבחורה צעירה כמוך שהמצב מעורר בה חרדה וחוסר אונים עם כל רצונה הטוב). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין