בבקשה תשובתך

ד"ר רובינשטיין שלום רב- אני בת 22 , נרשמתי ללימודים אקדמיים ואני אמורה להתחיל אותם בקרוב מאוד בשבועיים הקרובים, לצערי נרשמתי ללימודים שלא בידיוק רצית זו מעין התפשרות ולכן במשך החצי שנה אחרונה נכנסתי לחרדה , ללחץ שהוביל אותי מסתבר לדיכאון , ולכן מכשראיתי שמצבי בכי רע כלומר יוצאת "לבלות" בכוח כי לא נעים לי, וחוץ מלצאת לעבודה לא עושה כלום ובנוסף סובלת מתופעות גופניות והורמונליות כגון :אל- וסת, כאבים בגוף, עצירויות, ואפילו בעיות אכילה( כל הזמן מתעסקת בכמה אני שוקלת) בקיצור אזרתי אומץ והגעתי לפסיכולוג(לא קליני או תרפיסט) היה לי מאוד נחמד לשפוך החוצה , הדמעות כמעט וניגרו מעיניי השיחה הייתה קולחת והוא טען שרמת החרדה , הלחץ וקשב וריכוז שלי מצויים בבעיה שצריך לטפל בנוסף לדימוי העצמי שלי. ולכן המליץ לי על הערכה פסיכיאטרית(הוא טוען שזה מצריך טיפול בכדורים) בנוסף לטיפול אצלו. וכמו כן המליץ לי לדחות את לימודי מה שמאוד קשה לי לעשות שאלותי הן: האם הכדורים באמת נחוצים ? האם הם ממכרים? האם כדאי לפנות לטיפול והערכה נוספים אשמח לשמוע תגובתך אני ממש דואגת

שלום מודאגת, את בהחלט מציגה סימפטומים שגורמים מצוקה רבה מבחינות שונות, אלא שקצת קשה לי לקבל את הסיבתיות שבה את מציגה את הדברים. קשה לי להאמין שבחירה ללמוד מקצוע שאינו תואם בדיוק את ציפיותייך הוא הגורם לכל בעיותייך. טיפול תרופתי יכול בהחלט להקל על הסימפטומים השונים ואף יכול לתת דחיפה לשיחות עם הפסיכולוג. הוא גם יכול לגרום לך להכניס דברים לפרופורציות וכשמדובר בטיפול תרופתי ארוך טווח (למשל, פרוזאק, סרוקסאט וכו'), הוא אינו ממכר. קשה לי להסכים עם ההמלצה לא להתחיל את הלימודים, היא נראית לי תבוסתנית ואני סבור שלימודים בכל תחום ובכל מצב תורמים באופן משמעותי לשיפור הדימוי העצמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין