מודעות ומופנמות

עברתי ליפני חודשים דרגת מודעות גבוהה הירגשתי ללא חסימות נפשיות וגיליתי על עצמי המון דברים וגם על הסובבים אותי זה גרם לי לשינוי קיצוני נפשי ופיזי עזבתי את הבית עברתי עיר היתה לי חברה אך דרגת המודעות ירדה גיליתי על עצמי שאני מופנם לא מודע לבעיותי לא מרוכז אני הילד הטוב אני חסום מאוד אני לא יכול להביע רגשות אני במצב של בילבול אני לא יכול לחשוב אני צריך חינוך מחדש אני רבוי בשליליות שמתי לב שגם אבא שלי לא מודע לעצמו האים זה גנטי אושמה זה מצב שלאבא שלי לא היו את הכלים להיתמודד אני מרגיש ללא חוט שידרה ללא שימחת חיים קרא לי רק 2 פעמים היתפרצות ריגשית וזה היה כיף אךאני מאוד סגור אך אני יודע בוודאות שהכול בחשיבה אודה אים תעזרו לי באיבחון הבעיה

שלום יוגי, נראה לי שיש לך כמה הנחות יסוד שגויות. אתה מזהה מודעות עצמית גבוהה עם התנהגות מוחצנת ומודעות עצמית נמוכה כהתנהגות מופנמת. כן ניכרת בפנייתך החמרה עצמית רבה. בתכונה הספציפית של מופנמות יש בסיס ביולוגי. זה לא אומר שהיא תכונה רעה וזה לא אומר שהיא לא ניתנת לשינוי, אך חלק מהשינוי הוא אכן מעבר מהתנהגות מופנמת יותר להתנהגות מוחצנת יותר וחלק מהשינוי הוא קבלה של עצמך כמי שאתה. ישנם, אגב, הרבה אנשים מוחצנים עם בעיות ריגשיות לא פחות קשות מאלה של האנשים המופנמים. בגלל הדימוי העצמי הנמוך שלך והנטייה הדיכאונית, הייתי ממליץ לך מאוד לפנות לייעוץ מקצועי באופן אישי אצל איש מקצוע שיעזור לך לקבל את עצמך באמצעות קשר הדוק של אמון שייווצר ביניכם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין