נמאס לי מבעלי!!!

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

12/05/2002 | 11:52 | מאת: יעל- לד"ר רובינשטיין

אני אשה נשואה בת 48 עם ילדים. פתאום אני מרגישה שמאסתי לחלוטין מבעלי. הוא טיפוס קר מאד ואת זה גיליתי אחרי נישואי. חשבתי עם השנים הוא השתנה - ומאומה. לשיחות-לא מעוניין ללכת לטיפול, פשוט צוחק מזה. ככל שעוברים השנים אני מרגישה חנק וסובלת מחוסר חום אהבה ומכל המשתמע מכך. למרבה הפלא, נוכחתי לראות שעם גברים,ידידים לחוג הוא פטפטן, אמרתי לו אמש שהלוואי שישקיע בי חצי כמו שמשקיע בגברים. טען שהוא מדבר איתם פוליטיקה, רכב וכו'. אני מקנאה, היות ויש לי צרכים משלי ואני לא מרגישה שהוא חבר שלי. הוא מרגיש זאת ולא מסוגל להשתנות, וטען שדווקא הוא מאד מאד אוהב אותי. בתוכי, אני מרגישה צורך לעשות תפנית של מאה שמונים מעלות, ואולי כדאי להתחיל לבגוד בו כדי למלא את החסר. חשבתי הרבה על זה, על ההשלכות וכו' וחשבתי שפעם אחת חיים, אני לא מוכנה להיכנס לדיכאון שממנו לא אצא בגלל בעלי הקר. שאלתי: האם הפיתרון האידיאלי והבריאותי עבורי הוא: לחזר אחרי 2 גברים (גם הם נשואים) שגם נראה לי שהם שמו עלי עין וכל אחד מחכה שהשני יזום, ואז אצא מחוייכת, מסופקת נפשית ופיזית מאשר דיכאונית זוהי דרך לשרוד לדעתי. מאז נישואי אני מקיימת יחסים איתו רק בכדי לרצותו אך לא בגלל שבא לי עליו. אני אמא נהדרת, הבית לתפארת - אך אין לי יותר הכוח להשקיע בכולם ובבית - אני מרגישה כמו עוזרת לא כמו מלכה. מה עושים, החיים נמאסו עלי!!!!!!!!!! - תודה לך .

לקריאה נוספת והעמקה
12/05/2002 | 18:03 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום יעל, יש הבדל גדול מאוד בין תחושה שהנישואין לא מוצלחים לבין תחושה שהחיים לא שווים. האסוציאציה שלך בין שני הדברים מעוררת תהיות עד כמה את רואה בנישואין את כל חייך. לגופו של עניין - אני בהחלט ממליץ לך לפנות לטיפול זוגי לבדך, להודיע על כך לבעלך ולהשאיר לו דלת פתוחה להצטרף. הרבה פעמים נשים עושות את הצעד הראשון ובן הזוג מצטרף אם משום שהנישואין חשובים לו ואם משום שמתעוררת בו חרדת נטישה ומה שהיה מובן עד כה אינו עוד מובן מאליו. בינתיים אינני רואה כל סיבה שתמשיכי לקיים יחסי מין עם בעלך אם הם גורמים לך סבל.את יכולה גם לומר לבעלך מה ביחסי המין גורם לך סבל, או מה ביחסו אלייך גורם לך סבל, במקביל להפסקתם ולכרוך זאת בפנייה לטיפול זוגי. לא נראה לי שיחסי מין מחוץ לנישואין, ועוד עם גברים נשואים, יועילו לך, אולי להפך. את מתארת צורך בחום ואהבה, שהוא צורך מאוד טבעי, וספק עד כמה הרפתקאה מינית יכולה לספק זאת. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

13/05/2002 | 08:39 | מאת: לד"ר רובינשטיין

מדוע לדעתך יחסי מין עם גבר נשוי עלול להזיק לי, הרבה פעמים אני קוראת שזה מגוון את הנישואין, משפר את ההרגשה ותורם לפעמים לזוגיות, האשה רגועה , שלווה ועובדה מקרה לא אחד ולא שניים שנשים בוגדות והן מאושרות מבחינה נפשית-זה לא שווה לדעתך?. כפי שאני מכירה את עצמי אינני חושבת שאני אהיה מסוגלת לקיים יחסים מלאים עם גבר נשוי, אני מוכנה מבחינה נפשית, כיום, לקיים יחסים חלקיים (כאילו להתמזמז) עם גבר נשואי שנפשי חשקה בו אך לא יותר מזה. אני פשוט מורעבת לחום, ואז ברגע שאקבל זאת ממנו, סביר להניח שאני אהיה עם מצב רוח מרומם וע"י כך אני לא יהרוס משפחה, הבעייה שאני חוששת כי אני טיפוס מאד רגיש ופתוחה מאד לבעלי, אני פוחדת שאם אעשה צעד כזה אני עלולה להתאהב בו ואז אני אשקע יותר בדיכאון, ופוחדת שמצבי הנפשי ידרדר והגבר ישלוט על חיי ויגרום לי חוסר תפקוד יום יומי. מה דעתך על-כך, כדאי לי לעשות צעד וליזום ראשונה בפלירטוטים עם אחד שנפשי חשקה בו רק בכדי למלא את החסר שיש בי או להמשיך להיות מרירה כל חיי? ברצוני גם להוסיף, שאני לא מרגישה סבל פיזי (רק אני מקיימת בלי חישק) בזמן קיום יחסים עם בעלי, ויש לבעלי גם צדדים חיוביים שאינני מוכנה לפרט בכדי לא להיחסף. בתודה רבה ותודה על תגובתך - יעל.

12/05/2002 | 20:02 | מאת: סיון

שלום יעל, אני מכירה את מה שעובר עליך באופן אישי. גם לי יש בעל קר, אמנם מפרנס בכבוד, אדם ישר, אבל מאסתי בו. שום דבר לא יעזור. ניסיתי יעוץ והלכתי לבדי, שם גם הגעתי למסקנה שאני לא רוצה לפרק את הנשואים אך בהחלט צריכה אהבה. מצאתי רגושים ואהבה ויש לי קשר מספק עם גבר נשוי. אני רגועה ובעלי רגוע. צריך הרבה כוחות נפשיים להתמודד עם הכפילות הזאת. רק אם את מספיק חזקה ובוטחת ביכולתך להמשיך בשגרה יחד עם קשר מחוץ לנשואים, תוכלי לעשות את זה.

13/05/2002 | 08:29 | מאת: לסיון - מיעל

שלום סיון: אינני מוכנה חס-וחלילה לפרק את הנישואין, בניתי קן משפחתי נפלא ואינני רוצה שילדי יפגעו והבית יקרוס בגללי, גם בעלי מפרנס יחיד, יש לו גם מעלות אחרות שכל אשה היתה מאושרת אם היו לבעלה תכונות כאלה ואינני רוצה לפרט כדי לא להסגיר אותי. אני מורעבת לחום יותר מאשר קיום יחסי מין שהם קצת מספקים אותי. יתכן ויש אור בקצה המנהרה, אך יש לי מישהו על הכוונת שנפשי חשקה בו. אני מנסה בהדרגתיות לחזר אחריו. אין לי ברירה כי אני מרגישה שכוחותי אוזלים. בתור אחת שחוותה את זה ברצוני לשאול: האם את יכולה להסתכל על בעליך בעיניים, האם את אוהבת את בעלך אחרי שאת עם מישהו אחר כי את גם עושה השוואה, זה לא מפריע לך. אני פוחדת שאסחף עם הגבר, אני מרגישה רגועה נפשית ברגע שאני אפילו רואה אותו - זה מספק אותי. אינני בטוחה אם אוכל באופן נפשי לקיים איתו יחסים מלאים , אולי רק חיצוניות ייספקו אותי, כי אני רגישה, מצפוני לא יהיה שקט . האם יחסייך הם מלאים עם הגבר ההוא, זה לא מפריע לך רגשית, מצפונית? הרי זה עלול לגרום לך להתאהב בו הרי גם הוא נשוי, אשמח באם תפרטי לי מה הרגשות שלך ואיך את מסתדרת עם שניים זה מאד מאד מעניין אותי לפני שאני אדבוק בשיטה שלך ואעשה צעד ואולי הוא פזיז ואין לו דרך חזרה, אני רוצה ללמוד ממך ואז אחליט אם שווה לי כל זה. תודה לך מקרב לב - יעל.

13/05/2002 | 12:50 | מאת: מאוד מזדהה...

יעל היקרה מאוד מאוד מזדהה איתך עם הצורך בריגוש מול הרצון לשמור על שלמות הקן... אני מצאתי פיתרון...ואני לא רוצה להישמע כאילו אני מעודדת אך עבורי הוא עובד אני נכנסת לצ'אט.. מפלרטטת בהנאה ... מחזרים אחרי... אפילו היו לי כמה פגישות... אני מריגשה צעירה יותר רעננה יותר... אני לא מחויבת לכלום..אם ארצה אמשיך ואפתח קשר..אם ארצה זה יהיה רק סקס... אבל אני מקבלת המון חום ואהבה וריגוש... מאחלת לך את כל הטוב בעולם

13/05/2002 | 15:25 | מאת: למאוד מזדהה - מיעל

כל הכבוד לך שיש לך אומץ, כנראה בשביל לשרוד אנו צריכות להתחיל לדאוג לעצמנו......תחזיקי לי אצבעות והלוואי שאהיה מאושרת, ותודה לך על החיזוק. - מיעל.

מנהל פורום פסיכותרפיה