תרופות מרגיעות

אני מתקרבת ל-60. פעילה ונמרצת. לאחרונה לחץ-דם גבוה המטופל תרופתית בהצלחה. השנה החלו סימני מתח וחרדות ההולכים ומתגברים. "אלפרוקס" עוזר לי מאד, במינון נמוך של 0.25 מ"ג ליום. נראה לי שעלי להגביר את המינון, או אולי לעבור ל"ואבן". סימני המתח בחיי מתרחשים בעיקר בעבודתי ואני מרגישה מיד "שזה הולך להופיע" בכאבי ראש פתאומיים כמו מכה באחורי הגולגולת. לאחר מכן דפיקות לב מהירות והרגשת "קטסטרופה מתקרבת". אפילו בעיה פשוטה לכאורה עלולה לגרום לי התקף חרדה. מה לעשות?

ממי, אולי כדאי שתנסי לפתור את הבעיה במקום לחפש תרופות לסימפטום. אני לא יודעת מהו סוג העבודה שלך, אבל מצב כזה של פגיעה ממש באיכות החיים ובבריאות, מצדיק בהחלט שינוי סביבת עבודה והחלפת אווירה. את אומרת שהינך אנרגטית ונמרצת, אז אולי כדאי שתחפשי משהו תוסס ודינמי אבל פחות מלחיץ ותחרותי וכזה שלא יכניס אותך למצבי חרדה. תזכרי כלל חשוב: עבודות באות והולכות, את לא יכולה להרשות לעצמך לסכן את הבריאות הנפשית והפיזית שלך כי אין לזה תחליפים. ובכלל, בגילך את לא חושבת שמגיע לך גם קצת להנות תוך כדי עבודה ולא רק להילחץ? את חייבת את זה לעצמך ותחשבי על זה - את תמיד במקום הראשון (ורק אחר-כך המשפחה, העבודה, וכל השאר. ויפה שעה אחת קודם!

ממי, אולי כדאי שתנסי לפתור את הבעיה במקום לחפש תרופות לסימפטום. אני לא יודעת מהו סוג העבודה שלך, אבל מצב כזה של פגיעה ממש באיכות החיים ובבריאות, מצדיק בהחלט שינוי סביבת עבודה והחלפת אווירה. את אומרת שהינך אנרגטית ונמרצת, אז אולי כדאי שתחפשי משהו תוסס ודינמי אבל פחות מלחיץ ותחרותי וכזה שלא יכניס אותך למצבי חרדה. תזכרי כלל חשוב: עבודות באות והולכות, את לא יכולה להרשות לעצמך לסכן את הבריאות הנפשית והפיזית שלך כי אין לזה תחליפים. ובכלל, בגילך את לא חושבת שמגיע לך גם קצת להנות תוך כדי עבודה ולא רק להילחץ? את חייבת את זה לעצמך ותחשבי על זה - את תמיד במקום הראשון (ורק אחר-כך המשפחה, העבודה, וכל השאר. ויפה שעה אחת קודם!

ממי, אולי כדאי שתנסי לפתור את הבעיה במקום לחפש תרופות לסימפטום. אני לא יודעת מהו סוג העבודה שלך, אבל מצב כזה של פגיעה ממש באיכות החיים ובבריאות, מצדיק בהחלט שינוי סביבת עבודה והחלפת אווירה. את אומרת שהינך אנרגטית ונמרצת, אז אולי כדאי שתחפשי משהו תוסס ודינמי אבל פחות מלחיץ ותחרותי וכזה שלא יכניס אותך למצבי חרדה. תזכרי כלל חשוב: עבודות באות והולכות, את לא יכולה להרשות לעצמך לסכן את הבריאות הנפשית והפיזית שלך כי אין לזה תחליפים. ובכלל, בגילך את לא חושבת שמגיע לך גם קצת להנות תוך כדי עבודה ולא רק להילחץ? את חייבת את זה לעצמך ותחשבי על זה - את תמיד במקום הראשון (ורק אחר-כך המשפחה, העבודה, וכל השאר. ויפה שעה אחת קודם!

ממי, למה תרופות מרגיעות? במקום לטפל בתופעה את מנסה למצוא תרופות לסימפטום. מצב של פגיעה באיכות חיים ובבריאות הנובע מלחצים בעבודה לדעתי מצדיקים בהחלט שתחפשי סביבת עבודה מתאימה יותר. אולי אפילו הסבה למקצוע אחר. מקומות עבודה באים והולכים, לעומת זאת נזקים נפשיים ופיזיים שאת גורמת לעצמך - אין להם תקנה. בגילך, כאשה דינמית ופעילה, מגיע לך גם להנות בעבודה ולא להיקלע למצבי לחץ וחרדה. תסתכלי על זה ככה: את במקום הראשון תמיד ורק אחר כך בסדר יורד, המשפחה, העבודה, החברים וכל השאר. תחשבי על זה ויפה שעה אחת קודם.

ממי, למה תרופות מרגיעות? במקום לטפל בתופעה את מנסה למצוא תרופות לסימפטום. מצב של פגיעה באיכות חיים ובבריאות הנובע מלחצים בעבודה לדעתי מצדיקים בהחלט שתחפשי סביבת עבודה מתאימה יותר. אולי אפילו הסבה למקצוע אחר. מקומות עבודה באים והולכים, לעומת זאת נזקים נפשיים ופיזיים שאת גורמת לעצמך - אין להם תקנה. בגילך, כאשה דינמית ופעילה, מגיע לך גם להנות בעבודה ולא להיקלע למצבי לחץ וחרדה. תסתכלי על זה ככה: את במקום הראשון תמיד ורק אחר כך בסדר יורד, המשפחה, העבודה, החברים וכל השאר. תחשבי על זה ויפה שעה אחת קודם.

ממי, למה תרופות מרגיעות? במקום לטפל בתופעה את מנסה למצוא תרופות לסימפטום. מצב של פגיעה באיכות חיים ובבריאות הנובע מלחצים בעבודה לדעתי מצדיקים בהחלט שתחפשי סביבת עבודה מתאימה יותר. אולי אפילו הסבה למקצוע אחר. מקומות עבודה באים והולכים, לעומת זאת נזקים נפשיים ופיזיים שאת גורמת לעצמך - אין להם תקנה. בגילך, כאשה דינמית ופעילה, מגיע לך גם להנות בעבודה ולא להיקלע למצבי לחץ וחרדה. תסתכלי על זה ככה: את במקום הראשון תמיד ורק אחר כך בסדר יורד, המשפחה, העבודה, החברים וכל השאר. תחשבי על זה ויפה שעה אחת קודם.

ממי, למה שתחפשי תרופות מרגיעות? במקום לחפש תרופות לסימפטומים תנסי לפתור את הבעיה. אם העבודה מלחיצה ושוחקת אותך, עד כדי כך שאת נכנסת למצבי חרדה אז בהחלט שווה ומוצדק שתחפשי סביבת עבודה רגועה ומתאימה יותר. בגילך, כאשה נמרצת ופעילה חשוב שתשמרי על איכות החיים שלך ועל הבריאות הפיזית והנפשית. מקומות עבודה אפשר להחליף - לעומת הדברים שברור שאין להם תחליף ואם הם ניזוקים אז אין לנו תקנה. תעשי חושבים ותגיעי למסקנה שבסדר העדיפויות את במקום הראשון, תמיד ורק אחר כך בסדר יורד - המשפחה, העבודה, החברים וכל השאר. ויפה שעה אחת קודם!

ממי, איזה עבודה שווה שתהרסי לך את הבריאות? תצאי משם ותעברי למשהו יותר רגוע ופחות מלחץ במקום לחפש תרופות מרגיעות.

ממי, איזה עבודה שווה שתהרסי לך את הבריאות? תצאי משם ותעברי למשהו יותר רגוע ופחות מלחץ במקום לחפש תרופות מרגיעות.

ממי, איזה עבודה שווה שתהרסי לך את הבריאות? תצאי משם ותעברי למשהו יותר רגוע ופחות מלחץ במקום לחפש תרופות מרגיעות.

ממי, איזה עבודה שווה שתהרסי לך את הבריאות? תצאי משם ותעברי למשהו יותר רגוע ופחות מלחץ במקום לחפש תרופות מרגיעות.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

ממי, אני יכולה להבין אותך ולהזדהות עם התופעה מאחר ועברתי משהו דומה. עבדתי קרוב ל-10 שנים בתפקיד בכיר מאד שחייב אחריות על צוות גדול של עובדים, הפעלת שיקול דעת, עבודה בתנאי לחץ ושעות משוגעות, עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים וכו' וכו'. למזלי, עצרתי בזמן (לפני שנזקקתי לתרופות הרעה) עשיתי הסבה לתחום בו יש לי אפשרות ליצור ולתת מענה לצורת החיים שבחרתי (המון זמן פנוי להצגות, סרטים, מכון כושר, טיולים רגליים, בילוי עם חברים, ספר טוב וכל הפינוקים הרגילים. היום אני מאושרת, רגועה, מלאת סיפוק וקמה לעבודה בכייף גדול. ובקיצור הפכתי לאדם מאוזן והבנתי שאני במקום הראשון בסדר העדיפויות ורק אחר כך המשפחה, החברים, העבודה וכל השאר.

למה לך תרופות מרגיעות? תעשי טובה לעצמך ותעזבי את העבודה. בגילך, תתחילי לחיות את החיים הטובים ( הצגות, בילוי עם חברות, מכון כושר, ספר טוב) ותעזבי את הלחץ לצעירים...

ממי, תזרקי את העבודה לעזאזל ותתחילי לחיות ולהנות (אחרת מתי תעשי את זה בגיל 90?) את הכסף והאנרגיה שאת משקיעה בתרופות הרגעה תפני לפנק את עצמך (סופ"ש במלון עם מסג' וספא וכו') שום עבודה לא שווה שתהפכי לפקעת עצבים, עם תופעות חרדה קשות.

שלום ממי, קיים קשר הדוק בין יתר לחץ דם ומתח נפשי. טוב שטופלת בזמן ישירות בקשר לבעיית לחץ הדם, אך מצבי המתח שאת מתארת מגבירים את הסיכון שבו ולכן יש להתייחס לתופעה גם מבחינה נפשית. התרופות נוגדות החרדה בהן את משתמשת שייכות למשפחת הבנזודיאזפינים ובשימוש סדיר וקבוע, הן עלולות לגרום התמכרות, לאבד את השפעתן ולגרום לצריכה מוגברת. עצתי לך היא לפנות לרופא פסיכיאטר ולבקש טיפול אנטי-חרדתי בעזרת תרופות שאינן ממכרות. כמו כן, הייתי מאוד ממליץ לפנות לפסיכותרפיה (שיחות) במקביל כדי להתמודד עם התכונות באישיותך שגורמות לך להיכנס למתח, אולי את פרפקציוניסטית מדיי, שאפתנית מדיי ויש מקום להרפות קצת מכל אלה לטובת הבריאות: http://doctors.co.il/magazine/article-view/477/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין