רציתי לשתף אתכם במחשבות ואולי לקבל תגובות...

אז למה אני רוצה להיות אישה?. כי מגיל 6 בערך (ואולי לפני כן) אהבתי ללבוש בגדי נשים, ותמיד שיחקתי שאני האמא בגן, תמיד היה לי אופי נשי מסורתי :ללא תחרותיות,קצת כניעה, שנאה לריב,משיכה ליופי,שיחות נשים,עיתוני נשים וכד` ועד היום זה ממשיך אני אוהבת שיחות נשים עיתוני נשים וכו`... גם מגיל קטן אהבתי לרקוד ולהיות בחורה על הבמה ,הייתי הופך את הבית (כשהמשפחה כולה היתה יוצאת) לבמה אחת גדולה והייתי מופיעה שם כזמרת,שחקנית או משהו בסגנון, ואולי אני בכלל רוצה להיות אישה כי אני יפה ואני רוצה להיות דוגמן אבל אני נמוך מידי (175 ס"מ) ובגלל זה אני רוצה להיות דוגמנית? להוציא את היופי ממני לעולם, לקהל... לא יודע... למה אני עוד רוצה להיות אישה? כי מיום שגילתי שיש לי זרע והתחלתי לאונן או לשכב עם גברים תמיד ידעתי שאני מרגישה אישה שמזיינים אותי בכוס ומתפעלים מהשדיים שיש לי (או ליתר דיוק דימיינתי שיש לי) תמיד אני נמשכת לגברים הגבריים עם הקול בס (עוד מעט תבינו את משמעות הקול בחיי) קשוחים שעירים ועצבניים שכועסים על כל העולם , ומתים לזיין מישהי כדי להירגע. ואני האישה הכנועה מקבלת אותם והם מזיינים אותי (רצוי כמה..) ולמה אני מרגיש ככה? כי זה מחרמן אותי לחשוב שגבר שהוא כ"כ עצבני ולא שם על אף אחד, פתאום כשהוא רואה אותי (או כל אישה אחרת) האישה עם השדיים עומד לו (עומד לו-זה סימן חולשה בעיני).החולשה ביחד עם העצבנות מחרמנת אותי... והמזל שלי (וביחד עם זאת גם החוסר מזל שלי) שיש לי קול נשי... ולכן גברים שמדברים איתי מהצ`אט חושבים שאני כוסית אבל בסוף הם רואים בן, בן יפה אבל בן.... ואולי בגלל שיש לי קול נשי אני רוצה גבר עם קול גברי (להשלים את החסר?) ויש כאלו שיגידו שאולי בגלל זה אני בכלל רוצה להיות אישה... ולמה אני לא רוצה להיות אישה? כי אני נמשך אמנם לגברים המניאקים שכל מה שמעניין אותם זה לזיין נשים מצד שני, אני לחלוטין לא רואה את עצמי חי עם גבר מהסגנון הזה , למען האמת אני רואה את עצמי חי עם בחורה עדינה ונחמדה, ונשית , הבעיה שהיא לא תקבל את זה שאני בפנטזיה רוצה להיות אישה ואני נמשך לבנים, וגם לא תקבל את זה שאני חייב לתת פורקן מידי פעם ולהופיע על במה כאישה (בבית ואולי אפילו בחוץ...הלוואי...לו...יכולתי...) ופה בא הקונפליקט : מה עדיף על מה ? אהבה או מין? באהבה ובלהסתדר עם מישהו בחיים-אני רואה את עצמי חי עם אישה. אבל במין-אני רואה את עצמי עם גבר מניאק שמתייחס אלי כבחורה מושפלת,ביחד עם זאת, אני בטוח(ה) שלא אוכל לסבול לחיות איתו וספק אם לאהוב אותו... זהו סיימתי (אני יודע שאני צריך פסיכולוג ודחוף-אבל...אין פסיכולוגים מטעם קופ"ח שמיבנים בכל העיניין הזה) בתקווה שהובן המסר שאני שונה מהומו רגיל בזה שאני אוהב בנות, ובזה שבמיטה אני משנה את המיגדר שלי. חוץ מזה,אני בן 22 זהו באמת, להתראות וכל טוב לכם

שלום אביב, אני מודה לך על הגילוי החושפני והאותנטי כל כך. למרות שנשארת אנונימי, עדיין דרוש אומץ רב להתבטא בצורה שהתבטאת. אני חושב שאתה ניזון מהכללות ומתפיסה סטיריאוטיפית של תפקידי המין בשתי האפשריות. לא את כל הגברים מעניין רק מין. נכון שבאופן ממוצע גברים נוטים לחפש ריגושים "מהצד" יותר מנשים, אך זוהי סטטיסטיקה ותמיד יש יוצאים מן הכלל, וממה שאני מכיר הם רבים, שבהחלט מסוגלים לשלב מין ורגש באותו אובייקט. גם האופי הנשיי המסורתי הולך ומשתנה כבר זמן רב. נשים הן למשל תחרותיות מאוד (נכון שבממוצע פחות מגברים) ואולי כדאי לחפש את ההימנעות שלך מתחרותיות לאו דווקא בתחום הזהות המגדרית. אתה נשמע בחור בעל דמיון פורה, המסוגל לספק חלק מהצורך להיות אישה ביחסי מין הומוסקסואליים ע"י מתן תפקיד מאוד מסוים לגבר השני. פנטזיות כאלו ואחרות ממלאות חלק נכבד ולגיטימי בכל סוג של יחסי מין והפתרון שמצאת לעצמך בהחלט מתקבל על הדעת. עם זאת, אני מצטרף לרצונך לפנות לטיפול פסיכולוגי וממליץ עליו, בין היתר כדי לבדוק אם בסופו של דבר אתה מעוניין להיות אישה או הומוסקסואל הממלא תפקיד "נשיי" מסורתי, כפי שאתה קורא לזה. אלו שתי אופציות שונות זו מזו, למרות שאני יכול להבין את הבסיס המשותף להן, אך ההחלטה על ניתוח לשינוי מין כרוכה בשיקולים רבים ושונים ודורשת אבחון פסיכולוגי קפדני, שכן במקרים מסוימים ניתוח כזה עלול לגרום נזקים פסיכולוגיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין