הומוסקסואליות כמכשול במערכת יחסים מטפל-מטופל

שלום, קוראים לי גיא, אני לומד בכיתת מחוננים בכיתה י', ובתקווה, בשנה הבאה אני מתחיל ללמוד קורס מבוא בפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, בנוסף למקצועות המוגברים הרגילים שלי בביה"ס. לפני כשנה וחצי בערך התחלתי טיפול בתחנה לנוער ולמשפחה בגלל חרדת מבחנים, אצל מתמחה בת 24. הטיפול לא היה כל כך מוצלח, כיוון שיש לי מנהג מגונה להעביר את המטפל שורה של מבחנים בהם אני מנסה להוכיח כמה אני קשה לפיצוח, על מנת שאני ארכוש את האמון של המטפל, ואוכל לפתח איזה יחסים של קרבה. במקרה שלה זה לא היה מוצלח, מהסיבה העיקרית שהיא הייתה חסרת ניסיון וגם כמה כישורים בסיסיים. כשנגמרה ההתמחות שלה עברה תקופה של כיותר מחצי שנה, שבסופה חזרתי לטיפול, הפעם אצל ש', מתמחה בן 30 במסלול פסיכולוגיה קלינית-חינוכית, שאצלו אני בטיפול קרוב לחמישה חדשים. הפעם התפתח קשר חיובי ביותר. שנינו מעריכים אחד את השני, וגם יש לנו תחומי עניין משותפים, מדברים זניחים כמו ששנינו שומעים את אותה מוזיקה (ברי סחרוף), וקוראים אותם ספרים (במקרה קראנו באותו זמן את "מתנת התרפיה" של ארוין יאלום), ועצם העובדה שאני מעניין לעבוד באותו מקצוע. ההחלטה שלי ללמוד שנה הבאה בקורס מבוא הייתה לפני התחלת הטיפול, כך שההחלטה קשורה אליו רק מבחינה של מוטיבציה ללמוד. והוא משמש לי כדמות חיקוי, והוא אחד האנשים שאני מעריך ביותר. לפני כשש פגישות בערך, שיתפתי אותו בדבר היותי הומוסקסואל, אחרי שהתברר לי שאין טעם לדחות את זה, כאשר התירוץ שלי עד אז היה משפט חוזר בטיפול שלי "שזה לא כזה ביג דיל", וחששתי מכך שזה ייהפך לנושא עיקרי, ובעיקר מהתגובה שלו. אותה פגישה "גורלית" במבט לאחור משעשעת, בהתחשב בעובדה שלא נקבתי במילה הומוסקסואליות עצמה. במקום זאת ברחתי לטרמינולוגיה פרוידיאנית (בצורה אירונית למדי) למושג אינורסיה מינית. גם בפגישה הזאת הוא הוכיח את הכישורים הגבוהים שלו, והיא הייתה הרבה יותר קלה מהמצופה. אני גם מניח שהוא ידע זאת עוד הרבה לפני זה, כי לא "ניחנתי" במראה סטרייטי ביותר. צפיתי שלא משנה מה ההרגשה האמיתית שלו הוא לא יפסיק את הטיפול בגלל היושר המקצועי שלו. באופן לא מפתיע לא מצאתי גורם הומופובי בתגובה שלו פגישה לאחר מכן. הוא דווקא בא עם יוזמה לעסוק בכך, ועסקנו בנושא פחות מחצי פגישה, בגלל שנושא הזהות המינית שלי בפני עצמו לא מהווה אצלי כלל בעיה. חשוב לציין שהוא סטרייט לחלוטין, וזה היה ברור לי מהפגישה הראשונה. התגובה שהכי חששתי ממנה, אחרי שכבר סיימנו לעסוק בנושא, היא שבמהלך הטיפול תחל לחלוף בראשו המחשבה של האם אני נמשך אליו מינית. כמה שאני יכול להעיד על עצמי התשובה לשאלה הזאת היא שלילית. מעולם לא פנטזתי עליו בצורה מינית, ואף פעם גם לא חשבתי עליו בכלל בהקשר הזה, למרות שבעיניי הוא גבר מאוד נאה. יום שני הבא הולכת להיות הפגישה השישית או השביעית שלנו מאז אותה פגישה בה שיתפתי אותו בנטייה המינית שלי, וגם חמישה חודשים אחרי תחילת הטיפול אנחנו נמצאים במצב שלא ברורה עדיין המטרה שלי בטיפול. בפגישות האחרונות החלה להתגבש איזה מטרה כללית, שהיא ככל הנראה נסיון שלי לקיים מערכת יחסים קרובה, מה שלא קיים אצלי וגם קשור באופן ישיר למדי למרחב חברתי שונה בזכות ההומוסקסואליות, שמאפשר לי להיות בעמדת תצפית על כל משחקי המתח המיניים אצל נערות ונערים בני גילי, אך לא להשתתף בה. אז המטרה ככל הנראה היא לטפח קשר שאני אחווה ככנה ואינטנסיבי רגשית, ולכן רוב הפגישות עוסקות בשאלות של קרבה ומרחק במערכת היחסים בינינו, ולכן גם הנושא של ההומוסקסואליות מתחיל להוות אצלי איזה מחסום, שאותו אני לא יודע, וכאן הבעיה, של איך לפרוץ אותו, מבלי שזה ייהפך לנושא מרכזי עד כדי כך שייוצר מצב בו ש' עצמו לא ירגיש נוח. וגם במידה שזה ייהפך לנושא מרכזי, באיזה שלב אני מניח שאני אתוסכל מכך שהוא לא יכול לגלות אמפטיה אמיתית בנושא. בסופו של דבר אני פשוט מחפש דרך שבה הנושא יוכל לעלות דרך הקשרים שונים, מבלי שאני אצטרך לחשוש כל רגע ולעסוק בצפיית התגובה שלו, כמו גם שאני ארגיש שאני נשאר באיזה תחום של הוגנות כשאני כופה את הנושא על הטרוסקסואל כמוהו. שכחתי לציין שהוא גם האדם היחידי שאני בקשר איתו שסיפרתי לו על הנטייה המינית שלי.

שלום גיא, מתיאוריך עולה שהמטפל שלך מקבל אותך כמות שאתה מכל הבחינות, שנוצר קשר טיפולי טוב ובונה ואני שמח בשבילך על כך. למרות שאתה כותב שאין לך בעיה עם האוריינטאציה המינית שלך, הקושי הראשוני שלך להעלות את הנושא בשיחה עשוי להעיד שהמצב קצת שונה. בסך הכל אתה חי בתוך חברה סטרייטית ואתה נמצא בגיל ההתבגרות שבו לקבוצת בני אותו הגיל חשיבות מרכזית בהתפתחות, כך שאני מבין את הקושי. אני חושב שאתה גם נוגע, בצורה רגישה ואינטליגנטית, בנקודה חשובה והיא האפשרות שהתאהבת במטפל שלך וזאת על רקע ההתחשבות הרבה מדיי שלך "להפיל עליו את תיק ההומוסקסואליות" בגלל היותו סטרייט. עד כה הוא בהחלט הוכיח את עצמן כבן-ברית וכשותף נאמן לך בליווי תהליך הצמיחה וההתפתחות שלך ואני חושב שהוא לא יכזיב. ייתכן, עם זאת, שהפנטזיה שלך שמשהו לא טוב יקרה לקשר הטיפולי כתוצאה מדיון פתוח בהומוסקסואליות שלך נובעת מאיזה חוסר השלמה לגמרי מובן בגילך עם נטיותיך המיניות. עצה אחת שעולה על דעתי ופעלה היטב במקרים קודמים כאן בפורום היא להדפיס את פנייתך אליי ולהראותה למטפל. אני בטוח שהוא יידע לטפל במצב על סמך תיאוריך את הקשר ביניכם. אשמח אם תעדכן אותנו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין