הסמקה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

27/05/2003 | 22:59 | מאת: חיילת

שלום. אני לא יודעת אם אני נמצאת בפורום המתאים לבעיה שלי אבל אולי בכל זאת תוכלו לעזור לי. אני בת 18 וחצי. בערך מגיל ההתבגרות התחילה להופיע אצלי בעיה של הסמקה. אני מסמיקה ממש מכל דבר קטן גם כשצריך וגם כשלא צריך. אני חיילת עכשיו ואני פוגשת המון אנשים שאני מכירה. סתם פוגשת ברחוב או באוטובוס מישהו מוכר ומתחילה להסמיק . או מדברת עם מישהו שאני לא מכירה ובדיוק אותו דבר. אין לי בעיה עם אנשים יש לי המון חברים ואני ממש לא מבינה ממה זה נובע. הבעיה הזאת מאוד מציקה לי. גם לאמא שלי היה את זה אבל היא אמרה שזה עבר לה כשהיא התחתנה. הדברים האלה קשורים בכלל? אני מאוד מקווה שתוכלו לייעץ לי משהו בנושא המון תודה

לקריאה נוספת והעמקה
29/05/2003 | 11:30 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חיילת, יש מגוון דרכים לטפל בבעיה ויש גם דרך אחרת והיא לחיות עם הבעיה. אמנם היא מציקה לך אך היא לא מגבילה אותך ואת יוצרת קשרים חברתיים. הדרכים לטפל בבעיה כוללות טיפול התנהגותי-קוגניטיבי שיתמקד במצבים בהם את מסמיקה ובו ניתן ללמוד טכניקות הרפיה מסוימות שמתורגלות תחילה בדמיון ובהדרגה מול אותם מצבים שמעוררים את ההסמקה. קיים גם טיפול פארדוכסאלי שדווקא הוכיח את עצמו במקרי הסמקה, שבו מתרגלים בדיוק את ההפך, עד כמה שזה נשמע אבסורדי, דהיינו, מטרת-הביניים היא שהמטופל יתאמץ להסמיק יותר במצבים בהם הוא מסמיק ואז השליטה בהתנהגות עוברת לידיו. טיפול זה מוכיח את עצמו בדרך-כלל במצבים שבהם מאמץ-יתר פועל נגדנו, כמו למשל בנדודי שינה או באימפוטנציה אצל גברים, שהם שני מצבים שככל שנתאמץ לשנותם, השינוי ירחק מאיתנו. וקיימת כמובן גם האפשרות החביבה עליי והיא לבדוק האם יש עוד דברים שאת סובלת מהם, מה המכנה המשותף העומד מאחוריהם, או מה שנקרא טיפול פסיכודינאמי שהוא טיפול שורש בכלל האישיות. טיפול זה ארוך יותר אך לטעמי גם יסודי יותר. ייתכן, כמובן, שאמך צודקת וזה לאו דווקא יעבור אחרי החתונה אלא תוך כדי "שפשוף" במגע עם אנשים אחרים, או במילים אחרות, הסימפטום של ההסמקה יאבד מכוחו עלייך כשיווכח לדעת שאת לא נכנעת, לא מוותרת ולא נמנעת בגללו מיחסים עם אנשים אחרים ואז הוא ייעלם מעצמו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

30/05/2003 | 15:17 | מאת: חיילת

המון תודה על התשובה. אבל אני מבינה שכל הטיפולים האלה נעשים בעזרת הרופאים. חוץ מזה שאני בצבא התפקיד לא יאפשר לי ביקורים רבים אצל הרופא. מה אתה מייעץ לי לעשות ככה עם עצמי? או שאולי אתה תוכל לעזור לי דרך הפורום? כי ממש עוד מעט אני מתחילה את התפקיד החדש שלי ואני כל הזמן אסתובב בין הבסיסים השונים ואכיר המון אנשים חדשים. או מה שנשאר לי לעשות פשוט לא לשים לב וזה יעבור לי עם הזמן דווקא בגלל שאני אהיה עם הרבה אנשים חדשים שאני לא מכירה. תודה מראש

מנהל פורום פסיכותרפיה