בקשת עזרה

אני בחורה בת 22 יש לי בעיה מוזרה שאיני מצריכה למצוא לה פתרון עד גיל 18 הייתי ילדה ממושמעת מאוד, מצטיינת בכל אשר עשיתי, ואופיינתי ברדיפה רבה אחר הישגים והצלחה בלימודים ובתחומי עיניין שונים. בגיל 18 נקלעתי למעין משבר זהות ופיתחתי בולימיה שטופלה מהר מאוד. עם זאת אני מוצאת כיום כי נעשיתי להיפוך של אותה ילדה שהייתי. אין לי כח להשקיע בכלום, השאיפות מדוכאות. אני נמשכת להביא את עצמי למצבים של חוסר אונים ואיבוד שליטה הן באוכל והן במיניות. איני יודעת מה לעשות. אני מרגישה שיש כח חזק ממני שמדכא אותי ומוביל אותי לאפיקים הרסניים. מה ניתן לעשות??? חשוב לי לציין שהייתי בטיפול יותר משנה ואני נעזרת בתרופה אנטי דכאונית, למרות שאני לא דיכאונית ממש. איני מצליחה לשלוט ברצונותי ואני נמשכת למקומות שאינם מיטיבים עימי. כיצד אוכל לצאת מן הסחרור הזה? נואשת!!!

שלום לך, מפנייתך נראה לי שאת מבינה את מצבך היטב, אך נראה לי שטיפול תרופתי בלבד אינו מספיק. טיפול תרופתי גורם להקלה סימפטומטית בלבד והבעיות הבסיסיות שאת מתארת, כגון פרפקציוניזם מצד אחד וניסיון לפרוק כל עול מצד שני דורשות התייחסות פסיכותרפויטית. נראה לי שאת בהחלט מסוגלת להפיק מכך, גם לאור השיפורים שחלו במצבך בעבר וגם לאור התובנה שאת מגלה במכתב זה. קשה לצפות שבעיות שהתפתחו במשך שנים רבות והפכו לחלק מאישיותך ייפתרו כהרף עין ואני מאוד מציע לך להשקיע בטיפול, אף שהשיפור עשוי להיות איטי והדרגתי. ייתכן שהמאמר הבא על פרפקציוניזם עשוי להאיר את המעברים החריפים שאת מתארת: http://doctors.co.il/magazine/article-view/477/ בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין