חרדה (Panic Disorder) לידה, ודיכאון לאחר הלידה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

22/05/2003 | 17:47 | מאת: OK

שלום רב! אני בת 30, בהריון ראשון, מבעלי. מזה שלוש שנים סובלת מ- Panic Disorder (חרדות) שאובחן ע"י פסיכיאטר. הסימפטומים היו פיסיולוגיים בלבד (כמו: קוצר נשימה, איבוד הכרה פעמיים במקומות הומי אדם), כלומר משולב עם אגרופובייה. טופלתי במשך כחצי שנה ע"י clonex (רק למצבים דחופים ובתחילת הטיפול) וע"י Seroxat. עברתי טיפול בשיחות עם פסיכולוגית ובמהלכו הופסק כליל הטיפול התרופתי. לאחר כשנה סיימתי את הטיפול בשיחות. לאחר כחצי שנה נוספת חזר המצב לקדמותו (אחד מאיבודי ההכרה), לא חזרתי לטיפול התרופתי אלא (בהמלצת הפסיכולוגית) התחלתי עם בעלי טיפול זוגי אצל פסיכולוגית אחרת. טיפול שהיה מוצלח מאוד ובסופו נכנסתי להריון. בתקופת הטיפול הזה הרגשתי רע לעיתים רחוקות ואז השתמשתי רק ב- 0.25 מ"ג clonex כ- S.O.S. מאז תחילת ההריון (אני בחודש שמיני כעת) הרגשתי לרוב טוב, רק לעיתים, לפני יציאה למקומות הומי אדם אני משתמשת ב- 0.25 מ"ג clonex. (שאלתי במרכז הטרטוגני בהדסה והם אישרו את השימוש במהלך ההריון). השאלות שלי: 1. האם לעולם אמשיך לסבול מהתופעות ? זה הרי הולך להחיות מורכב יותר עם ילד על הידיים. 2. מה צפוי לי למיטב ידיעתך במהלך הלידה, האם יתכנו תופעות פיסיולוגיות שונות אצלי (כמו קשיי נשימה וכד') דווקא במהלך הלידה? 3. והמדאיג אותי מכל, האם אני צפוייה ללקות בדכאון שלאחר הלידה? ואיך אוכל להפריד את הסימפטומים של החרדה מהסימפטומים של הדיכאון? אשמח לתשובתך! תודה מראש. OK

לקריאה נוספת והעמקה
22/05/2003 | 18:59 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום לך, התקפי פאניקה עם או בלי אגורפוביה הם סוג של הפרעת חרדה וקיימת חפיפה מסוימת בין חרדה ודיכאון. קשה לקבוע אם תסבלי מכך כל החיים. נטייה לחרדה בוודאי תהייה קיימת אך היתר אינו גזירת גורל ותלוי במידה רבה בצורה שתבחרי לטפל בדברים. כך או כך, עושה רושם שהן הלידה עצמה והן מה שיקרה אחריה מעורר אצלך חששות, שבחלקם הם מאוד טבעיים ונורמאליים, כי זהו שינוי משמעותי בחיים ובחלקם הם מוגברים בגלל נטייתך לחרדה. הלידה עצמה נערכת בתנאים מוגנים וגם לנשים שאינן סובלות מחרדה ניתן לעזור בעת הלידה. את נשמעת מספיק חרדה ומלאת חששות כך שלא תסבלי מדיכאון לאחר לידה, שבא בדרך כלל במפתיע, אך כדי להתמודד עם המכלול ועם הלידה הקרובה והשלכותיה, אני בהחלט מציע לך לחזור לטיפול פסיכותרפויטי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה